ציצית: המדים של היהודי

ההתבוננות בציצית גורמת לאדם להיזכר במצוות ולא לתור אחרי הלב והעיניים. חז"ל אף אמרו בגמרא שכאשר רואים את צבע התכלת שבציצית, מעורר הדבר במחשבתו של האדם מראה הים והשמים וכסא הכבוד של הקב"ה, ובצורה זאת הוא נשמר מן החטא

אא

מה. מצוות ציצית היא אחת מן המצוות החשובות בתורה, השקולה כנגד כל המצוות. תוכן המצווה הוא, שמי שיש לו בגד בן ארבע פינות ("כנפות"), בשעה שהוא לובשו, חייב שבבגד יהיו קשורות ארבע קבוצות פתילים, קבוצה אחת בכל פינה מארבע פינות הבגד. בימינו לא כל כך מצויים בגדים בעלי ארבע פינות, לכן נהגו ללבוש בגד מיוחד המכונה טלית קטן, כדי שיוכלו לקיים את המצווה. בנוסף נהגו להתעטף בשעת התפילה בטלית גדולה. בעוד שבשעת לבישת הטלית הגדולה מברכים "...וציוונו להתעטף בציצית", הרי בשעת לבישת הציצית הקטנה שבין הבגדים נהגו שלא לברך ברכה זו, מכיוון שלדעת חלק מהפוסקים צורת לבישתה איננה נחשבת "עטיפה", אלא יש לברך "...וציוונו על מצוות ציצית". מנהגים שונים יש בלבישת ה"טלית קטן": הספרדים ובני עדות המזרח נהגו על פי האר"י ללובשה מתחת החולצה, וגם להכניס את פתילי הציצית בתוך בגדיהם. לעומתם נהגו רוב האשכנזים להוציא את פתילי הציצית מעל בגדיהם, בעוד את בגד ה"טלית קטן" נוהגים חלק מהאשכנזים ללבוש מתחת לחולצה. בקרב האשכנזים החסידים רבים נוהגים ללבוש גם את בגד ה"טלית קטן" מעל לבגדיהם. למה. טעם המצווה מבואר בפסוק המופיע בפרשת ציצית: "והיה לכם לציצית וראיתם אותו,וזכרתם את כל מצוות ה´, ועשיתם אותם" (במדבר ט"ו, ל"ט). כלומר, ההתבוננות בציצית גורמת לאדם להיזכר במצוות ולא לתור אחרי הלב והעיניים. חז"ל אף אמרו בגמרא שכאשר רואים את צבע התכלת שבציצית, מעורר הדבר במחשבתו של האדם מראה הים והשמים וכסא הכבוד של הקב"ה, ובצורה זאת הוא נשמר מן החטא. חז"ל הסבירו גם כי הציצית הינה סמל לשייכותו של היהודי לעם ישראל, וכאשר הוא מתבונן בה הוא נזכר בקב"ה. משהו מעניין לסיום. במקורה של מצוות ציצית קיימות שתי מצוות: מצוות ציצית ומצוות פתיל תכלת, כלומר, יש חיוב שאחד מהפתילים בכל כנף יהיה בצבע תכלת. לפי המסורת, צבע התכלת צריך להיות מופק מחילזון שחי במעמקי הים. אך בראשית התקופה המוסלמית בארץ ישראל נשכחה לחלוטין המסורת של הצביעה בתכלת. בהלכה נקבע כי "התכלת איננה מעכבת את הלבן", ולכן נהגו ללבוש ציציות ללא חוטי תכלת. במשך הדורות נשתכחה המסורת על זיהוי החילזון, ובדורות האחרונים נעשו מספר ניסיונות לגלותו מחדש, בין השאר ע"י האדמו"ר מראדזין זצ"ל. הדעה המקובלת בקרב החוקרים היא, כי התכלת הופקה מחלזון בשם ´ארגמון קהה קוצים´. אולם רוב פוסקי ההלכה לא נוקטים עמדה בנושא, מאחר שאין מסורת ברורה בעניין, ולמעשה לא מטילים תכלת מחלזון זה.

תגיות:ציצית

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה