שימוש בפירות שביעית לרפואה

לכבוד השואל, 

בפירוש הרב עובדיה מברטנורה למסכת שביעית (פרק ח משנה א) פירש האיך היו עושים "מלוגמא", דהיינו תחבושת, בזמן חז"ל:

"מלוגמא. תחבושת ורטיה. ופירוש "מלוגמא" - מלא לוגמא; שדרך אדם ללעוס מלא לוגמיו חטים או תאנים ונותן על גבי מכתו:"

ונמצא שאין איסור בעשיית רפואה עצמה, ואם על ידי שיאכל אדם פירות או יין של שביעית יתרפא, אז מותר, וברור שהתורה מסכימה לדבר כזה;

אלא האיסור נובע מהפסד אוכלין, כי בזמן חז"ל היו עושים תחבושת מחטים או מתאנים לעוסים, שזה מקלקל את המאכל, וזה מה שאסור.

וכן בספר ילקוט יוסף (הלכות שביעית פרק טו הלכה כו) שנוסד ע"פ פסקי הרב עובדיה יוסף ז"ל מובא: 

"אסור לערב פירות שביעית עם דבר מר, או לקלקל את טעמם בדרך אחרת, מפני שעל ידי זה הוא מפסיד אותם. וכן אסור לערב פירות שביעית עם תרופה, כדי להמתיק את טעם התרופה."

הרי שהאיסור להתרפות מפירות שביעית איננה איסור בפני עצמה, אלא דוקא כאשר בתהליך הכנת התרופה צריכים לקלקל את הפרי מדרך אכילתו הרגילה, אז אסור. 

בברכה, 

רב נחום