האם על פי ההלכה, חייבים לחגור חגורת בטיחות גם בנסיעה קצרה?

לכבוד השואלת, 

כפי שהבנתי, שאלה זו כרוכה בהגדרתה של "מקום סכנה".

ההגדרה של מקום סכנה מוגדר לנו בתשובות בעל האגרות משה (מהגאון ופוסק הדור בדור  הקודם רבי משה פיינשטיין ז"ל):

- כל פעולה שרוב אנשים היו מוכנים לעשות אותה ואינם חוששים משום הסכנה שבדבר, אנו אומרים "שומר פתאים השם" (תהילים קטז -ו) - כלומר, מותר לנו לבטוח שהשם יתברך יגן עלינו בשעה שנעסוק באותה פעולה הרגילה, ויש לזה שמירה מיוחדת כשאנו עושים את רצון השם;

- וכל פעולה שרוב אנשים לא היו מוכנים לעשות אותה מפני הסכנה שבדבר, אז אין אנו אומרים לגבי אותה הפעולה "שומר פתאים השם", וחייב כל אחד ואחד ליזהר שלא להכניס את עצמו או את משפחתו למצב כזה שרוב האשנים היו נמנעים מלעשותה עקב הסכנה הכרוכה בה.

ולכן, על פי הגדרה זו, צריכים לשער: אם רוב האנשים היו מוכנים לנסוע במקום כזה של המרחק הקטן מבלי לחגור חגורת בטיחות, ואינם חוששים משום הסכנה שבדבר, אז אנו אומרים "שומר פתאים השם", ומותר; 

אבל אם רוב האנשים לא היו מוכנים לנסוע במקום כזה של המרחק הקטן מבלי לחגור חגורת בטיחות, כי הם חוששים מפני הסכנה שבדבר, אז אין אנו אומרים לגבי אותה הפעולה "שומר פתאים השם", ונחשב כאיסור.

ואם יש ספק בהשערת דבר זה, ראוי להחמיר ולחבוש את החגורה עד לבית, מפני:1. החשיבות של שמירת הפסוק "ונשמרתם מאד לנפשותיכם"; ו2. מפני שאמרו חז"ל "חמירא סכנתא מאיסורה", ויש להחמיר בספק סכנה עוד יותר ממה שמחמירים ונזהרים מספק איסור.

בברכה,

רב נחום