סגולות להושענא רבה

מועדים לשמחה,

1. לקחת איתו בדרכים ערבה של הושענא רבה זו סגולה לשמירה בדרכים (ראה מנורת המאור נר ג' כלל ד חלק ו' סוף פרק ז שכתב, ושמעתי, שיש בה סגולת שמירה למתכוון בה, בסכנת דרכים. והכל כפי כושר מעשיו וטוב כוונתו והבוטח בה' בצל ש-ד-י יתלונן. ובספר סגולות ישראל מערכת ד אות לא כתב בשם ספר עובר אורח, קבלה מצדיקים שמי שרוצה לצאת לדרך, שמאוד מסוגל ליקח עמו להדרך הושענא שלו, או לפחות שידע בבירור באיזה מקום מונחת, ובשעת הסכנה ר"ל יאמר: אני והו הושיעה נא).

2. הושענות חבוטים מסוגלים לבטל הפחד (כף החיים סימן תרסד אות ס בשם רבי נחמן מברסלב זצ"ל בספר המדות ערך פחד אות טז), כשמניח אותם בביתו במקום משומר (יפה ללב חלק ב' סימן תרסד אות טו, הובא בכף החיים שם אות ס).

3. וכן מי שירא מפחד לילה בחלום, יניח ערבות אלו בכר תחת מראשותיו שישן עליו (שם, שם).

4. בספר סדר היום (הנהגת מוצאי יו"ט של סוכות) כתב, מוצאי יום טוב יקח הלולב עם מיניו וישמור אותו במקום מיוחד, יהיה לו למשמרת, יראה אותם ויזכור ויזכה על ידם להנצל מכל צרה. וכ"כ המטה אפרים (סימן תרס סעיף ז). 

5. יש נוהגים לעשות מהאתרוג מרקחת, ומעלים אותו על השולחן בט"ו בשבט שיברכו עליו מאנשי הבית איש או אישה, ומה גם אם היא הרה ללדת וגם ליתן ממנו למקשה לילד שאומרים שהיא סגולה שתלד ברווח ולא בצער ויצא הולד בר קיימא לחיים טובים ולשלום כשאוכלת ממנו באותה שעה (יפה ללב שם, הובא בארחות חיים שם אות ח, ובכף החיים שם אות ס, ובאלף המגן סימן תרס סק"ו).

6. כתב רבי  עובדיה יוסף זצ"ל בספר חזון עובדיה סוכות (עמוד תנ) ואנא עובדא ידענא, שהאתרוג שברכתי עליו בימי החג ויצאתי בו ידי חובת המצוה, חילקוהו בני ביתי לנשים חסוכי בנים, אחר שמנה שנים ושתים עשרה שנה מנישואיהם, ונתנו לכל אחת חתיכה מן האתרוג, ובאותה שנה נפקדו בבנים ובבנות לחיים טובים ולשלום, וזכות המצוה ראויה היא שתגן אלף המגן. ויעויין עוד שם (עמודים תמט-תנ) שאין לאכול מהאתרוג ביום הושענא רבה, כיון שהוא מוקצה למצותו, אלא יעשו כן אחר שמחת תורה.

בברכה,

הלל מאירס