שאל את הרב - כללי

מצוות אכילת מצה

  • ו' אלול התשע"ד
אא

שאלה

מדוע אנחנו אוכלים מצת מצוה בליל הסדר לזכר החיפזון- הרי הקב"ה ציוה על בני ישראל לאכול את קרבן פסח על מצות ומרורים עוד לפני יציאת מצרים- בר"ח ניסן? מדוע לא יכלו בני ישראל להכין להם צידה מראש?

תשובה

לכבוד השואלת, 

1. מדוע אנחנו אוכלים מצת מצוה בליל הסדר לזכר החיפזון- הרי הקב"ה ציוה על בני ישראל לאכול את קרבן פסח על מצות ומרורים עוד לפני יציאת מצרים- בר"ח ניסן?

כתב בענין הזה ה"בית הלוי" ז"ל לפרשת בא:

 "דכבר נתבאר דהמצוה איננה בשביל הטעם הנודע לנו, וא״כ נתבונן אם היה נתינת התורה קודם גלות מצרים, הרי גם אז היה המצוה לאכול בליל ט״ו בניסן מצה ומרור; ובודאי דאז היו נחשבין מצות אלו לחוקה גמורה כמו שארי החוקים ממש, כמו פרה אדומה בלא שום מבוא בשכל להבין בה קצת טעם למה ירמזון דברים הללו. ורק עתה שראינו בעינינו התועלת והפעולה שיצאה לנו מן המצות הללו. ורואין אנו אשר באותו עת ממש של המצוה זכינו להגאל וגם כל פרטים שהיה במצרים ופרטי וסדר הגאולה הם ממש מכוונים להפרטים שיש בהמצות, אזי מן הפעולה שיצאה לנו יש מבוא קצת להתבונן ולחקור מן המאוחר אל המוקדם ולידע קצת מן סודה של המצוה."

ולמדנו מזה, שעיקר הסיבה למצות אכילת מצה בליל פסח היתה קיימת עוד לפני יציאת מצרים; רק שכל אירועי יציאת מצרים גילו לנו קצת אודות הטעמים הנסתרים שבשורש המצוה.

2. מדוע לא יכלו בני ישראל להכין להם צידה מראש?

פירש רש"י "וגם צידה, לא עשו להם" (שמות יב-לט): "מגיד שבחן של ישראל, שלא אמרו היאך נצא למדבר בלא צידה, אלא האמינו והלכו."

הרי שיתכן שהיו יכולים להכין צידה, אבל בסופו של דבר יצאו למדבר לזמן בלתי מוגבל; אם כן, אפילו עם כל הצידה שהיו יכולים להכין לעצמם, עדיין היה דרוש להם כח האמונה. ונמצא שאי-הכנתם היה מצד גלוי חוזק אמונתם בהשם, שהיא הסיבה העיקרית שיכלו בכלל ללכת אחרי השם לתוך המדבר.

בברכה,

רב נחום

 


להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il
תגיות:

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה