אמונה
אילו יהודי היה יודע..היה שמח???
- כ"ו אדר א' התשע"ד
שאלה
שלום לכבוד הרב. לפעמים יוצא לי להרהר האם באמת אני שמח בכך שאני יהודי ואפרש דברי. ידוע כח ועוצם התאווה שיש לענייני העבירה הידועה שאין לי כבר כח להתמודד איתה. כמה שאני מנסה לברוח ולהתחמק מכל ניסיון כדי לא לעורר אותה זה לא הולך. הרחוב שטוף בנשים שאינן צנועות בלבושן בלשון עדינה ויום יום אני מתמודד בהתלבטויות של איכא דרכא אחרינא אם ללכת מרחקים גדולים ברגל כדי לא לעלות על האוטובוס ולהתקל במראין בישין, אם ללכת לכל מיני ארועים משפחתיים, לטיפולים רפואיים, ביקור ההורים, קניות ושאר צרכים חיוניים כדרך כל הארץ. הבעיה שאף אם מותר מן הדין ללכת לכל הנ"ל, אני חש שכל התקלות במראה של פריצות שורט לי את הנשמה. החוש העדין והרגיש נפגע ונהיה יותר מחוספס. אין לשער את רמת הפגיעה לאחר שנתקלתי בעשרות או מאות מראות כאלו בנסיעה תמימה. זה פשוט שובר אותי לגמרי. פשוט לגמרי. עד כדי כך שיום אחד מצאתי את עצמי (בעוה"ר) אומר את ברכת שלא עשני גוי בנימת שאלה. חלקים אחרים בתפילה פשוט לא הייתי מסוגל לומר- כמו: ברוך אלוהינו שבראנו לכבודו... עלינו לשבח... שלא עשנו כגויי הארצות וכו’. למה? ביני לבין עצמי אני יודע- הייתי מת להוולד כגוי. להפסיק לסבול את כל ההתלבטויות המתסכלות האלו, להנות מכל המעשים הכי נמוכים ושפלים שיש בלי שום יסורי מצפון וכו’. אני מצטער שזה נשמע קצת מזעזע אבל זה רק חלק קטן מתוך מה שאני חש לצערי. אשמח מאד לקבל תשובה שבאמת תאיר את עיני לנוכח הקושיה הגדולה הזאת.... תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה
למדנו מתורתו של הבעש"ט ותלמידיו שמחשבות אלו של הגדלת החטא בצורה גדולה והקטנת חשיבות המצוות וההצלחות הם מעצת היצר. אותו יצר הרע המפתך לחטוא נותן לך ייסורי מצפון קשים כדי שתחליט שאין הצר שווה בנזק - לא שווה להתאמץ אני ממילא אסוד מחוספס ומיובש וכו' וכו' ומה לי לוצרה הזאת כביכול.
אין זה התעוררות של תשובה כביכול. התעוררות של תשובה באה יחד עם השתווקות לבורא עולם ע געגועים לעשות רצון ה' ולהיות טהור יותר, אבל כאשר המחשבות המגדילות את החטא גורמות לאדם להתרחק חלילה מבורא עולם הרי זה יצר הרע המנסה לקייים את הפסוק רצחת וגם ירשת. עלינו לדעת את הכלל שאמר אברהם אבינו ללוט אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמיאלה וביאור בספרים הקדושים שעל האדם לומר בכל מקום של ספק ושל חשכות כאשר אין אנו יודעים כדת מה לעשות הבה נשמע את דברי היצר הרע ונעשה את ההיפך אם היצר אומר כעת לעשות תשובה ולהצטער על החטאים עלינו לעשות ההיפך ולא לשמוע לו ולא להתייחס לטענתו כלל. נדע נאמנה שלא בזאת חפץ ה' כעת.
אין לשער את גודל המעלה של עמידה בניסיון אחד קטן פעם אחת. ואם אמרו רבותינו ששווה לחיות 80 שנה כדי להניח תפילין פעם אחת בצורה הפשוטה ביותר, הרי שבוודאי אין כל ספק שראוי לחיות אלפי שנים רק כדי להצליח לעמוד בניסיון פעם אחת. העמידה בתוקף ניסיון של בן דורינו - אדם חומרי המונח בעולם שפל של תאוות שכל העולם כולו רץ כעיוור באפילה אחר תאווה זו, ואדם ירא שמיים שומר את עצמו ואינו נופל בחטא ונמנע מלחטוא אפילו פעם אחת, ניתן כבר לומר בוודאות שהיא זכה לחיי העולם הבא חיים שעין לא ראתה אלוקים זולתיך. אף אם נכשלאחר כך הרי שאין העבירה מכבה את המצווה שלאחריה המצווה בשלימות והחטא שלאחריה אינו מוריד מאומה מהשכר הרב ומהעונג הנצחי אשר יבוא למי שעמד בניסיון פעם אחת.
כתוב בספרים הקדושים שאף אם יהיה אדם שחטא כל ימיו בחטאים גדולים ועצומים ופעם אחת קיים מצווה אחת לאחר כלות שניו יעלה לשמיים לבית דין של מעלה ויתנו לו שני אפשרויות האחד למחוק את המצוה היחידה ואת כל בעיברות והשניה להיענש על כל החטאים שעבר ולאחר מכן לקבל שכר על המצוה היחידה שעשה ויראו לו מה הם עונשי הגיהנום ומה היא השכר המובטח לו בעולם הבא, אין ספק שיבחר במירוק בגיהנום ובקבלת השכר שלאחר מכן. קבלת השכר היא תענוג נציח ואין סופי ששווה הרבה יותר מכל ההנאות של עולם הזה ובוודאי נשמח ונגיל שזכינו להיות מעם ה' ולהיות מאלו הזוכים לעבוד את ה' ונלחמים על קיום המצוות וזוכים לפעמים לקיים מצוות ומעשים טובים ובעיקר להתגבר על כל הניסיונות ובכך אנו מרבים שכרינו על אין קץ וגבול.
יכולני להאריך עוד ועוד אבל הזמן קצר ושמתי קץ למיליי כעת ואי"ה אולי נאריך בזה בזמן אחר.
>בהצלחה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il