למה אומרים בתפילה "ברך עלינו... לטובה", והרי כל ברכה היא לטובה?

שלום רב,

שאלה טובה. בפירוש עיון תפילה שם (נדפס בסידור אוצר התפלות) הסביר: לטובה - לתועלת, כי יש ברכה שאינה לטובה, כמו עושר שמור לבעליו לרעתו (קהלת ה יב), וחיים שאין בהם יראת שמים ושיש בהם בושה וכלימה, וכבוד המעביר את האדם על דעתו ועל דעת קונו ומצעידהו לשאול. ע"ש.

והרב יצחק מלצן זצ"ל (תלמיד גאון התורה והמוסר רבי ישראל מסלנט זצ"ל) בפירוש "שיח יצחק" שם (נדפס בסידור אשי ישראל), הסביר: כי לפעמים השנה מבורכת, אך אינו לטובה כי ירד שער התבואה ופרקמטיא ואין קונה ואין משא ומתן בעולם, וכמו שאמרו בגמרא (בבא בתרא דף צא עמוד ב) אמר רבי יוחנן, נהירנא (זכורני. רשב"ם) כד הוו קיימין (כשהיו עומדים) ארבע סאין בסלע, והוו נפישי נפיחי כפן בטבריא (ולמרות זאת היו אנשים רבים נפוחי בטן בטבריא) מדלית איסר (מזה שלא היה כסף לקנות בו לחם) - על כן אמר לטובה שיהיה גם שנת משא ומתן.

בברכה,

הלל מאירס