סיפורי השגחה אצל עובדי עבודה זרה.

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

תודה על שאלתך המעניינת.

ראשית כל, אינני מכיר סיפורי השגחה מסוג זה על עובדי אלילים ופסלים. כנראה שהם אינם נפוצים.

רוב סיפורי ההשגחה מסופרים על ידי אנשים שמאמינים באלוקים אחד שברא את העולם, ואליו הם פונים בבקשה.

אולם, אם קיים מקרה יוצא דופן כמו זה שתיארת, והוא באמת ובתמים מעל ומעבר לכל הסתברות סטטיסטית רגילה, אז אענה לך דרך משל:

תאר לעצמך שיש ביליונר אחד בעיר, אשר תורם כסף רב לעניים ונזקקים שפונים אליו לבקש עזרה; שולח צדקה לבית התמחוי של העיר, לעניים בעיר עליהם הוא שומע וכדו'. בכל יום עניים מגיעים לבקש ממנו צדקה, והוא עוזר ביד רחבה.

היה עני אחד בעיירה שהגיע ממדינה זרה ולא ידע לדבר עברית, ואינו יודע לתקשר עם האנשים סביבו, אך חיפש את העשיר של העיירה. בטעות הוא נוקש על דלת שכנו של אותו ביליונר, אך השכן כמובן לא יכול לעזור לו ולא לדבר אתו בשפתו.

יום לאחר מכן, מקבל אותו עני מעטפה עם 25,000 ש"ח. בתמימותו, הוא בטוח שהשכן הוא שהעניק לו את הכסף. הוא אינו יודע שהביליונר ראה אותו מן החלון וריחם עליו.

מוסר ההשכל של הסיפור: כשיש רק ביליונר אחד בעיירה כולה, אתה יכול להיות סמוך ובטוח שכל עני שמקבל סכום נכבד - מקבל אותו מאותו ביליונר.

על זו הדרך, אנו יודעים שיש רק אלוקים אחד נצחי ואינסופי שברא את היקום כולו, והוא שנתן לנו תורה במעמד הר-סיני. במילא, כאשר הוא מרחם על גויים וטועים, נדע שהוא לבדו מרחם עליהם, והוא לבדו שעוזר להם - למרות טעותם וריחוקם ממנו.

בספר הכוזרי מסופר על מלך כוזר, שעבד את הפסלים שלו בדבקות רבה כל כך, עד שנגלו אליו משמים ואמרו לו: "כוונתך רצויה, אך מעשיך אינם רצוים!", בעקבות זאת חיפש בדתות עד שגילה את אמיתות תורת ישראל. בל נשכח שאברהם אבינו היה מרחם על עובדי האלילים בתקופתו, אירח אורחים זרים בביתו, האכילם והשקם באהבה כדי להשיבם למוטב. כך נאמר על ה': "ורחמיו על כל מעשיו".

בברכה,
דניאל בלס