מהו המקור בתורה למלאכת מכבה ולמלאכת זורע?

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

התורה כתבה שמחלל שבת דינו מיתה, אך לא כתבה מהן המלאכות האסורות בשבת - מאחר שמסרה אותן בתורה שבעל פה.

עובדה שבתורה תמצא סיפור על מקושש עצים בשבת, שנהרג על מלאכה זו (במדבר פרק טו), למרות שבשום מקום אחר לא כתוב בתורה שאסור לקושש עצים בשבת. כלומר, בני ישראל קיבלו במסורת את ל"ט המלאכות האסורות בשבת, ולכן ידעו שאסור לקושש עצים בשבת, כשם שידעו שאסור לכבות ולזרוע. כך קיבלו הלכה למשה מסיני.

בספר התורה מוזכרים החוקים, אך לא נאמר כיצד מקיימים אותם. כך לדוגמה נאמר בתורה "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" - אך בשום פסוק לא נאמר מה כותבים במזוזה!
בספר התורה לא נמצא ביאור מהי בעצם מזוזה? או מהי ציצית? או מהם תפילין? או מהי כתובה? או כיצד שוחטים? או כיצד עורכים ברית מילה? או כיצד מקדשים? או אפילו מהן המלאכות האסורות בשבת?
 
כל תרי"ג מצוות מתועדות בספר התורה, אך לא נאמר כיצד לקיימן. זאת מאחר שההוראות נמסרו לבני ישראל בעל פה. משה רבנו קיבל מפי ה' הדרכה מעשית כיצד לקיים את מצוותיו, ומשה רבנו לימד את בני ישראל, הסביר להם מהי מזוזה ומה כותבים בה, כיצד נראות תפילין ומהן הפרשיות שבתוכן, מה עורכים קידושין ומה נוסח הכתובה, כיצד עורכים שחיטה, מהן 39 אבות המלאכה האסורות בשבת ועוד. בלעדי הדרכה זו - אין כל אפשרות לקיים את המצוות הכתובות בתורה.

זו היא למעשה התורה שבעל פה: ביאור ופירוט כל תרי"ג המצוות המובאות בתורה שבכתב, כיצד מקיימים אותן הלכה למעשה.

התורה שבכתב היא להבדיל אינספור הבדלות - כמו "אינדקס" לכל ההלכות שבעל פה. עם ירידת הדורות נוצר מצב שבו נכתבה התורה שבעל פה במשנה (לפני 2000 שנה בידי רבי יהודה הנשיא), וכך התרבו הספרים. אך עדיין - כל ההלכות בתורה שבעל פה מבוססות על התורה שבכתב, ואינן באמת מופרדות ממנה.
 
ההוכחות לתורה שבעל פה מגיעות בשני מישורים עיקריים:
- בעצם העובדה הפשוטה ביותר שהתורה לא מסרה אף פירוט למצוות המעשיות, אלא רק מזכירה את עצם קיומן (באף מקום בתורה לא הובהר מהי מזוזה, או מהי ציצית, או מהם תפילין, או מהי כתובה, או כיצד שוחטים, או כיצד עורכים ברית מילה, או כיצד מקדשים וכו' וכו'). מה שמוכיח כי ההוראות נמסרו לבני ישראל בעל פה. על הוכחות לתורה שבעל פה ומקורה (פסוקים ועוד) יש לקרוא במאמר הבא:
https://www.hidabroot.org/article/130320
- בעצם העובדה שהתורה מחייבת את העם לשמוע להוראות החכמים שבכל דור. הנה מאמר על סמכות החכמים מן התורה:
https://www.hidabroot.org/he/article/2587
   
כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה, ולא מדעתם האישית חלילה.
התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל. עליהם נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מדבריהם ימין ושמאל".
בלעדי החכמים, לא היינו יודעים כיום האם מותר או אסור להדליק נורת חשמל בשבת, או לנסוע במכונית ביום השבת, ואינספור הלכות שדורשים שיקול דעת וידע נרחב במקורות. לשם כך יש לנו רבנים גדולי ישראל בכל דור שפוסקים את ההלכה.
חשוב להבהיר שהחכמים לא "ממציאים" הלכות חלילה, אלא קובעים תקנות וגדרים להלכות קיימות, ולכן יש מצוות שנקראות "מצוות דרבנן" (כלומר מצוות שפסקו החכמים לשמירת התורה), ומצוות שנקראות בשם "מצוות דאורייתא" (כלומר מצוות שהצטוונו בהן כבר במתן תורה).
 
סדרת הכתבות הבאה מבארת מהי בעצם תורה שבעל פה, וכיצד הוא מורכבת. מומלץ לקרוא לפי סדר:
1. מה בעצם קיבלנו בהר-סיני? חלק א' - האם קורח קרא בתורה על כך שייבלע באדמה?
https://www.hidabroot.org/article/235818
2. מה בעצם קיבלנו בהר-סיני? חלק ב’ - מהי תורה שבעל פה, ומדוע נמסרה דווקא בעל פה?
https://www.hidabroot.org/article/236046
3. מהי בעצם תורה שבעל פה? חלק א' - קיבלנו תורה בהר-סיני, אז מנין הגיעו מחלוקות בהלכה?
https://www.hidabroot.org/article/236215
4. מהי בעצם תורה שבעל פה? חלק ב’
https://www.hidabroot.org/article/236789
 
בברכה,
דניאל בלס