מה עושים עם חרדות קיומיות?

בס"ד

שלום וברכה,

הקב"ה הוא ודאי טוב.

הביטי כי ברגע זה ממש, פועלים בתוך גופך מיליוני מערכות גאוניות בתחכומן:

- גופך בנוי ממיליארדי אטומים שפועלים בתיאום, אפילו התא הקטן ביותר שיש באצבע שלך מורכב יותר מכל מערכת התחבורה בעיר ניו יורק. 

- הידיים שלך הם מנופים מורכבים מלאים פרקים תואמים שמאפשרים לך לתפקד בחיים. 

- בכל אחת מן העיניים שלך יש יותר מ-120 מיליון קולטני אור, המאפשרים לך לקבל תמונה חדה וצבעונית של המציאות סביבך. - בכל יום הלב שלך מעביר 8000 ליטרים של דם בתוך גופך - פירוש הדבר כי בשלושה ימים משאבת הלב שלך היתה מסוגלת למלא בריכת שחייה! אך כל כך הרבה ליטרים של דם דורשים ניקוי רעלים תמידי, ולכן בכל דקה שעוברת הכבד שלך מסנן 2 ליטר של דם מרעלים. 

- המח שיש בראשך הוא פלא הבריאה, ובכל היקום כולו לא נברא מחשב מתוחכם כל כך - מוחך מפעיל 100 מיליארד נוירונים (תאי עצב) - מספר זה גדול יותר מכל הכוכבים שיש בגלקסיה, וכולם פועלים בתיאום מושלם כדי לאפשר לך לראות לשמוע לנוע לדבר ולחשוב. ואין כאן המקום לתאר את כל התהליכים המדהימים והמורכבים שפועלים בגופך.

האם יש לך ספק בכך, שמי שברא כל זאת, יש לו מטרות גדולות בשבילך? 

ויושם לב לעובדה שכל המערכות המדהימות הללו - הן רק הכלי החיצוני שניתן לך בעולם הזה, כדי שהנשמה שלך תוכל להפעיל את הגוף כמו נהג ברכב. אך מהו המסלול שכל אחד מאיתנו בוחר לעצמו בחיים? האם לא נאמין שמי שברא אותנו רוצה שיהיה לנו טוב?

מי מאיתנו היה מוכן תמורת מיליון דולר לוותר על מאור עיניו (או אפילו רק על ראייה צבעונית של המציאות), על יכולת השמיעה, חוש הטעם, המישוש, שתי ידיו או על שתי רגליו? אפילו אדם שינסה רק יום אחד לקשור את שני אגודליו יגלה מהר מאוד עד כמה הוא נצרך להם; אדם שיעטה על ידיו כפפות יגלה כמה הציפורניים חסרות לו במהלך היום. אך מי מאיתנו נתן אי פעם את הדעת להודות על אגודל או ציפורן?

כל אחד מאיתנו קיבל אלפי מתנות חינם מהקב"ה, שכל אחת מהן שווה מיליונים. כל אצבע היא מערכת מופלאה בתחכומה שרק כדי לחקותה באופן מלאכותי - נדרשים טובי המדענים והלוגיסטיקנים, שעדיין לא מתקרבים למקור... כמה מאיתנו יודעים להעריך את כל המתנות הללו? אין ספק שהקב"ה הוא טוב ואוהב, ונתן לנו את המצוות כי הוא רוצה שיהיה לנו עוד יותר טוב.

אמליץ לך לצפות בהרצאתו של הרב זמיר כהן על "השבת - מקור הברכה":

https://www.hidabroot.org/video/61051

ועל מצוות במאה ה-21:

https://www.hidabroot.org/video/60834

אבקש שתקראי מאמר שכתבתי בשם "אל תתייאש":

https://www.hidabroot.org/article/231233

ראי שם את המשל הנפלא של החפץ חיים, אשר משווה את המצוות לאיסוף יהלומים, ואומר שכל מצווה שאנו אוספים היא יהלום נוסף לגן-עדן. לכן אל לאדם להתייאש גם אם אינו חושב שבכוחו לאסוף את כל המצוות, אך יאסוף מה שיוכל כי ודאי ייטב לו. הקב"ה הרי רואה את הלב הטוב והרצון להתקרב אליו, ואין ספק שהוא אוהב אותך מאוד.

הטעות היא לחשוב שחזרה בתשובה היא מעשה שעושים ביום אחד, או לא עושים בכלל.

אך האמת היא שאנו בעלי תשובה כל ימי חיינו על פני האדמה.

עשיית תשובה היא למעשה דרך חיים, והעיקר הוא להימצא בה ולהיות בעלייה. כל מצווה נוספת, אפילו קטנה, מקרבת אותך לקב"ה. אמרו חז"ל שהקב"ה אינו מקפח שכר אף בריה. 

את ודאי צמה ביום הכיפורים, ודאי עשית או תעשי ברית מילה לילדיך, ותכניסי אותם למצוות כשיגיעו לגיל בר-מצווה, מן הסתם גם אינך אוכלת חמץ בפסח. גם חתונה יהודית ודאי עשית או תעשי... זו אפוא עובדה שאינך באמת "חילונית" כפי שחשבת, ולא דומה לגוי, שהרי את כבר מקיימת מצוות מן התורה! הרי את בעלת תשובה מזה שנים רבות, ועדיין בתהליך ממושך של התחזקות.

אל תאמרי "אני חילונית", אלא אמרי: "אני מתחזקת"!

עליך רק להמשיך להתחזק בדברים קטנים שאת מסוגלת לפי כוחך, אפילו אם רק להדליק נרות שבת. אפילו סעודה משפחתית בערב שבת היא מצווה יקרה מאוד שקל לקיים. יש אנשים שמחליטים לא להדליק אש גלויה בשבת, או אפילו רק משאירים את האור בשירותים והאמבטיה דלוקים כדי להפחית מחילול שבת.

ראי כיצד דברים קטנים מאוד, לא מורגשים כמעט, הם בגדר התחזקות יקרה מאוד - יהלומים נוספים שבכוחך להביא איתך לעולם הבא.

  אמרו חז"ל (שמות רבה לד, א): "אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, ואינו מבקש אלא לפי כוחן". גם בהלכה אנו מוצאים שאין דומה מי שחוטא לתיאבון למי שחוטא להכעיס. ה' מבין את בריותיו ונוהג עם כל אדם לפי דרכו ויכולתו באופן האישי ביותר. 

לחשוב את ה' לרחוק מליבנו היא עצת היצר הרע, שנועדה להרחיק אותנו מה' ולהכשיל אותנו בכעס ושנאה. הנביא אומר (שמואל א', פרק טז, ז): "כי האדם יראה לעיניים, וה' יראה ללבב". זה אומר ש-ה' רואה אותנו מבפנים, עמוק בתוך הלב, ולא רק מבחוץ.

רק את והקב"ה יודעים מה יש בלבך, מה את מסוגלת או לא מסוגלת לקבל על עצמך. המטרה היא להשתדל ולנסות, ולא להתייאש. כי כל עוד הנר דולק, תמיד אפשר לתקן.

לגבי פחדים מהגיהנום, ראי תשובותיי:

https://www.hidabroot.org/article/211728

https://www.hidabroot.org/question/224154

בברכה,

דניאל בלס