האם למי שמאבד עצמו לדעת אין חלק לעולם הבא?

שלום רב,

איבוד עצמו לדעת הוא עבירה חמורה מאוד. המקור לאיסור זה הוא ממה שכתוב (בראשית ט ה) "ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם", וכתב רש"י שם, אף על פי שהתרתי לכם נטילת נשמה בבהמה, את דמכם אדרוש מהשופך דם עצמו. וכן כתב הרמב"ם (הלכות רוצח פרק ב הלכה ג). 

איסור זה חמור כל כך עד כדי שכתבו שמי שמאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא (יעויין באורך בשו"ת יביע אומר חלק ו' חלק יורה דעה סימן לו).

ומכל מקום אף על פי שאין לאותו אדם חלק לעולם הבא, הכוונה היא שאין לו חלק ידוע בפני עצמו, אבל ניזון הוא ונהנה מכמה אוצרות צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו, כעני שאין לו מה יאכל וסמוך על שולחן חברו (שם על פי מה שכתב בספר מדרש תלפיות ערך חלק לעוה"ב בשם רבינו בחיי סוף פרשת אחרי מות).

בברכה,

הלל מאירס