למה עשיית תשובה לא מועילה להיפטר ממיתת בית דין?

שלום רב,

הכלל הוא שאדם שעבר עבירה שיש עליה חיוב מיתת בית דין, גם אם יחזור בתשובה שלמה, אינו פטור ממיתת בית דין, וכדברי הגמרא מסכת מכות (דף יג עמוד ב). יעויין שם. ולכן צלפחד שחילל שבת והיה חייב מיתת בית דין, לא היה מועיל לו עשיית תשובה.

ונאמרו בזה כמה הסברים מדוע לא מועילה תשובה שלמה כדי להיפטר ממיתת בית דין.

א. המבי"ט בספרו בית אלקים (שער התשובה פרק ב, סוף ד"ה וכן בחלול) הסביר שלא מועילה תשובה להיפטר ממיתת בית דין, כי אין בית דין יכולין לחקור את לבו אם גמר תשובה בלבו אם לאו. וכן הסביר החיד"א בספריו טוב עין (סימן ו, ד"ה והנה אני, וד"ה ועל) ויוסף אומץ (סימן לה, ד"ה ולענין) ועין זוכר (מערכת מלקות אות כ, ד"ה זו) ושמחת הרגל על הגדה של פסח (לימוד ג', רמז שני, ד"ה ושוב). ועל דרך זה כתב הערוך השלחן העתיד (הלכות סנהדרין סימן נח סעיף ב).

ואף על פי שיתכן וחזר בתשובה, וא"כ איך בית דין יכול להורגו מספק? מכל מקום כיוון שאין לבית דין דרך לחקור לבות וכליות, מעמידים את אותו אדם בחזקת חיוב (וכן ראה בספר גליוני הש"ס מכות שם).

ב. בשו"ת נודע ביהודה מהדורא קמא (חלק אורח חיים סימן לה, ד"ה אלא ודאי) כתב להסביר, שגזירת הכתוב הוא שלא תועיל תשובה להיפטר ממיתת בית דין, שאלמלא כן בטלו עונשי תורה בכללן, ואין אדם שיומת בבית דין, כי יאמר חטאתי והנני שב, וכיון שהקב"ה רצה ליתן עונש מיתה על קצת עוונות כדי שיתיירא האדם מלעבור, לכן נחוץ הוא שלא תועיל התשובה להציל ממיתת בית דין. וכ"כ הרב יוסף שאול נתנזון זצ"ל בספרו יד שאול (סימן רמא אות ד).

וע"ע למהר"ל בספרו נתיבות עולם (נתיב התשובה תחילת פרק ב) ובספר תקנת השבין (סימן ח ד"ה ועיין) ובספר המאיר לעולם (חלק ב' דרוש ג' ד"ה ובזה) ובשו"ת משנה הלכות חלק ז' (סימן רנט, ד"ה ועל, וד"ה ולכאורה).

בברכה,

הלל מאירס