לגבי שמש בגבעון דום

לפני שיהושע אומר שמש בגבעון דום וכ', ישנו פסוק :"וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם בְּמוֹרַד בֵּית-חוֹרֹן וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן-הַשָּׁמַיִם עַד-עֲזֵקָה--וַיָּמֻתוּ: רַבִּים, אֲשֶׁר-מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד, מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בֶּחָרֶב." אז אם כבר נעשה נס וה' השליך אבנים גדולות ורבים מתו מהם, בנוסף לאלו שמתו בחרב, מדוע היה צריך יהושע לבקש נס נוסף של עצירת השמש , הרי כבר היה נצחון וחוסלו האויבים? או שאולי רק עד עזקה, אבל האבנים היו רק עד עזקה ולא עד מקדה? וגם איך לא נפגעו לוחמי ישראל מהאבנים? מהפסוק לכאורה נראה שזה היה בו זמנית.