מסורת מסיני

שלום וברכה,

התורה שבכתב היא ספר התורה שמורכב מחמישה חומשי תורה (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים), והיא נכתבה על ידי משה רבנו מפי ה' בדור המדבר, וניתנה לבני ישראל לפני פטירתו לפני 3300 שנה. היא מתחילה בתיאור בריאת העולם ומסתיימת בפטירת משה רבנו בדור המדבר.

התורה שבעל פה היא ביאור המצוות שמסר משה רבנו לבני ישראל בדור המדבר, והיא הועברה בעל פה מדור לדור על ידי החכמים לתלמידיהם והאבות לבניהם, עד שנכתבה לפני 2000 שנה בקירוב ע"י רבי יהודה הנשיא בשישה סדרי משנה.

בתורה שבכתב לא הוסבר מהי מזוזה, מהן תפילין, מהי ציצית, מהי מצה, כיצד עורכים ברית מילה, כיצד שוחטים, מהן המלאכות שאסורות בשבת וכו'. המצוות הוזכרו בספר התורה, אך לא פורטו בה. כל הביאורים הללו נמסרו בתורה שבעל פה, הכתובה בשישה סדרי משנה.

ראה כאן הסבר מלא:

http://www.hidabroot.org/article/143610

סמכותם של החכמים מגיעה מן התורה, אשר מצווה לשמוע לחכמים שבכל דור, ולעשות כפי התורה אשר יורו:

https://www.hidabroot.org/article/2587

התלמוד מבאר את המשניות, ואת חובת התקנות שתיקנו חכמים לאורך הדורות (גם עזרא הסופר תיקן תקנות בימיו, וכך רצתה התורה שאמרה לעשות "משמרת" למצוותיה ולשמוע לחכמים העוסקים בתורה יום וליל).

ספרי הנביאים והכתובים אינם עוסקים בלימוד מצוות התורה (שהרי לשם כך כבר יש את התורה שבכתב והתורה שבעל פה שעברה מדור לדור), אלא מתארים את כיבוש הארץ והמלכים, ונכתבו על ידי הנביאים שבכל דור כדי ללמד על השגחת ה' ומעשי ישראל. הנביאים כמובן כתבו את ספריהם ברוח נבואה.

המדרשים עברו מדור לדור בעל פה, ונכתבו לפני 2000 שנה בתורה רבה, בתלמוד ובמקומות נוספים. 

התלמוד מזכיר את תורת הקבלה (מעשה מרכבה, מעשה בראשית, הליכה לפרדס וכו'), אך לא מגלה אותה. תורת הקבלה התגלה בתקופה מאוחרת יותר על ידי תלמידי חכמים, על ידי רבי משה דלאון שאסף כתבי יד וחיבר אותם לספר "הזוהר", והאר"י הקדוש ותלמידיו שביארו אותה.

בברכה,

דניאל בלס