הקרבת קורבנות אדם בתנ"ך

בס"ד

שלום וברכה,

הקרבת קרבנות אדם לאלים היא מנהג עובדי האלילים הפרימיטיביים, על מעשה זה אסרה התורה בפירוש, והנביאים מחו בה: "ובנו את במות הבעל לשרף את בניהם באש עלות לבעל אשר (ה') לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי" (ירמיהו יט, ה).

התורה אוסרת להקריב בני אדם באיסור חמור, של "לא תרצח".

לגבי הפסוק שהזכרת, חשוב לקרוא עם ניקוד:

"וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, ח), ומסביר רש"י: "אם אין פרים הבא אילים ואם אין פרים ואילים הבא כבשים".

"אשֶּׁה" הם קרבנות הבהמה המוספים, כפי שהבהירה התורה:

"שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַיהוָה" (ויקרא כב כז)

בברכה,

דניאל בלס