פסוק וביקורת המקרא

בס"ד

שלום וברכה,

אנו יודעים שמשה רבנו מסר את התורה לפני הכניסה לארץ, מאחר שהוא מסר אותה לכל עם ישראל, אשר המשיך להעביר אותה בנאמנות מדור לדור במשך 3300 שנה:

https://www.hidabroot.org/article/219799

וכעת לנושא הפסוק שהזכרת מבראשית (לו, לא): "ואלה המלכים אשר מלכו".

חיפוש "רמזים" מסוג זה כבר מראים על מי שאמר נואש, ומלמד על בורות בהכרת המקרא. כי למעשה באותו "ספר בראשית" נמצאת גם נבואה א-לוהית לאברהם על פיה נאמר בפירוש שיוולדו מצאצאיו גם מלכים בישראל (בראשית יז): "ולא יקרא עוד את שימך אברם, והיה שימך אברהם, כי אב המון גויים נתתיך, והפריתי אותך במאוד מאוד ונתתיך לגויים, ומלכים ממך יצאו!", ונבואה זו נאמר שוב בספר בראשית ליעקב (פרק לה, יא). כך שכל ספר בראשית נכתב בעצם מתוך ציפייה נבואית לעליית מלכים בישראל ממש כפי שהובטחו האבות, וממש כפי המלכים הידועים מארץ אדום (ההשוואה די ברורה). הפסוק מלמד שבתקופת אברהם עוד לא מלכו מלכים בישראל.

נתאר לעצמנו מצב בו אנו מצפים למלך העתיד למלוך בישראל, ועל פי אמונה זו אנו כותבים ספר היסטוריה האומר "וישראל עלו לארץ, לפני שמלוך-מלך בישראל" - זאת כמובן מתוך ציפייה למלך שעתיד למלוך בישראל. מובן שאין כל בעיה או קושי בניסוח שכזה, כאשר אנו בטוחים שמלך עתיד למלוך בישראל. על כן אנו בסך הכל מציינים תקופה נוספת בה לא מלכו מלכים בישראל, וזאת מתוך האמונה שתקופה זו היא רק זמנית ואנו עומדים לפני עלייתו הקרובה של מלך לשלטון. למעשה הלומד את המקרא יגלה פסוקים רבים המנבאים מפורשות את המלכים העתידים למלוך בישראל: "מלכי עמים ממנה יהיו", "ומלכים מחלציך יצאו", "אותך ואת מלכך אשר תקים עליך". הפסוק בספר בראשית משווה את תקופת אברהם בה עוד לא היו מלכים, למלכי אדום שהיו בתקופה זו. בכך התורה רק מחזקת את ההבטחה האלוקית בדבר המלך העתיד לקום בישראל.

כמו כן המעיין במילות הפסוק ישים לב שכתוב "לפני מלוך-מלך לבני ישראל" - נאמר בפירוש "לבני ישראל". "בני ישראל" כידוע פירושו הוא בניו של "ישראל", כלומר בני יעקב. לפיכך ניתן להבין שכל הפסוק נאמר כנבואה עתידית לבני-יעקב מהם עתידים לצמוח מלכים בישראל, בדיוק כפי שגם הובטח ליעקב באופן מפורש בספר בראשית (פרק לה, יא): "ויאמר לו א-לוהים אני אל שדי, פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך, ומלכים מחלציך יצאו, ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה, ולזרעך אחריך אתן את הארץ". נבואות אלו לא ניתנות לפרשנות אישית כלל. כמו כן הניסוח "לפני מלוך מלך לבני ישראל" מלמד שעוד לא מלך לבני ישראל מלך, לא בתקופת בראשית ולא בשום תקופה אחרת במקרא. על כן המלך עתיד למלוך רק לאחר תקופת המקרא והכתוב בתורה. כפי שקל לראות, גם טענה זו אינה מחייבת את שיטתם של מבקרי מקרא מצד השכל או הניסוח המילולי, ובסופו של יום הם נותרים עם פרשנויות אישיות של "רמזים סודיים" מסוג זה. עיון פשוט במילות המקרא יוכל בנקל "לגלות" "סודות" אלו.

לתשובות נוספות בנושאים כמו ביקורת המקרא, אני מציע שתחפש בגוגל את הפורום שלי: "פורום האמת האבסולוטית" בהייד פארק.

ומספר עובדות שכדאי לדעת על ביקורת המקרא:

1. ביקורת המקרא נהגתה בידי גרמנים לפני השואה, בתקופה שבה המציאו את תורת הגזע נגד העם היהודי. ביקורת המקרא היתה נסיון נוסף לטעון שעם ישראל הוא עם של נוכלים ושקרנים.

2. ביקורת המקרא ננטשה בעשרים השנים האחרונות מעולם המדע - בשל מספר סיבות: האחת, כי עד עצם היום הזה לא נמצאה אפילו ראיה ארכיאולוגית אחת לתורת התעודות (כלומר, לא נמצאה אפילו תעודה אחת שתוכל לתמוך בטענה שהמקרא הורכב בתקופות שונות וכדו'). ושנית, מכיוון שאף מבקר מקרא לא הצליח עד היום לחלק את התורה לתעודות שונות, ועל כל נסיון שכזה ישנם אינספור מחלוקות בין מבקרי מקרא שונים על אותם מקורות עצמם בתורה. במילים אחרות, התורה לא באמת ניתנת לחלוקה שכזו. אפילו הנסיון לחלק את המקרא לפי השימוש בשמות (כמו א-לוהים, ה', וא-דוני) מוביל לכישלון, כי בפרקים רבים מופיעים כינויים שסותרים את ביקורת המקרא כמו "ה' הא-לוהים", "ה' א-דוני" וכדו'.

3. כיום אין מלמדים יותר את ביקורת המקרא באוניברסיטאות. היא ננטשה בידי המדע, וחוקרי מקרא בני ימינו מודים שלא ניתן לחלק את המקרא לתעודות.

4. למרות הנאמר, אתאיסטים רבים באינטרנט ובתקשורת מרשים לעצמם לתאר את ביקורת המקרא כתיאוריה ליגיטימית בקרב חוקרי מקרא, ומנסים לקדם תיאוריה עתיקה זו, שאבד עליה הכלח.

בברכה,

דניאל בלס