איך קובעים מזוזה

שלום וברכה

מִצְוַת עֲשֵֹה לִקְבֹּעַ מְזוּזָה בְּכָל פֶּתַח. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ כַּמָּה חֲדָרִים וּלְכָל חֶדֶר כַּמָּה פְּתָחִים הָעֲשֹוּיִים לִכְנִיסָה וִיצִיאָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָגִיל רַק בְּאֶחָד מֵהֶן, מִכָּל מָקוֹם כֻּלָּם חַיָּבִים בִּמְזוּזָה.

צָרִיךְ לְקָבְעָהּ בִּימִין הַנִּכְנָס. וְאִם קְבָעָהּ בִּשְֹמֹאל פְּסוּלָה וְצָרִיךְ לַהֲסִירָהּ וּלְקָבְעָהּ בְּיָמִין וִיבָרֵךְ עָלֶיהָ.

מְקוֹמָהּ [בגובה הדלת], מִתְּחִלַּת שְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל גֹּבַהּ הַשַּׁעַר. קְבָעָהּ לְמַעְלָה מִזֶּה כְּשֵׁרָה, וְהוּא שֶׁיַּרְחִיקֶנָּה מִן הַמַּשְׁקוֹף טֶפַח. קְבָעָהּ לְמַטָּה מִשְּׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן, צָרִיךְ לַהֲסִירָהּ וּלְקָבְעָהּ כָּרָאוּי וּבִבְרָכָה. וְיֵשׁ לְקָבְעָהּ בְּטֶפַח הַסָּמוּךְ לַחוּץ, וְאִם שִׁנָּה בְּזוֹ אֵינוֹ מְעַכֵּב:

כֵּיצַד קוֹבְעָהּ, כּוֹרְכָהּ מִסּוֹפָהּ לְרֹאשָׁהּ, דְּהַיְנוּ מֵאֶחָד כְּלַפֵּי שְׁמַע, וּמַנִּיחָהּ בִּשְׁפוֹפֶרֶת אוֹ בִּשְׁאָר דָּבָר וְקוֹבְעָהּ בְּמַסְמְרוֹת בִּמְזוּזַת הַפֶּתַח בַּאֲלַכְסוֹן. וִיהֵא רֹאשָׁהּ דְהַיְנוּ שְׁמַע כְּנֶגֶד הַבַּיִת וְשִׁטָּה הָאַחֲרוֹנָה לְצַד חוּץ.

קֹדֶם שֶׁקּוֹבְעָהּ יְבָרֵךְ, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִקְבֹּעַ מְזוּזָה. וְאִם קוֹבֵעַ כַּמָּה מְזוּזוֹת דַּי בִּבְרָכָה אַחַת לְכֻלָּן. אִם נָפְלָה הַמְּזוּזָה מֵעַצְמָהּ וְחָזַר וּקְבָעָהּ צָרִיךְ גַּם כֵּן לְבָרֵךְ.

אֵין הַבַּיִת חַיָּב בִּמְזוּזָה אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בּוֹ ד´ אַמּוֹת עַל ד´ אַמּוֹת. וְאִם אֵין בּוֹ ד´ אַמּוֹת עַל ד´ אַמּוֹת אֲבָל יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְרַבֵּעַ ד´ אַמּוֹת, כְּגוֹן שֶׁאָרְכּוֹ יָתֵר עַל רָחְבּוֹ אוֹ שֶׁהוּא עָגֹל, יֵשׁ אוֹמְרִים שחַיָּב וְיֵשׁ אוֹמְרִים שפָטוּר:

אֵין הַפֶּתַח חַיָּב בִּמְזוּזָה אֶלָּא אִם יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי מְזוּזוֹת [עַמּוּדֵי הַפֶּתַח] גְּבוֹהוֹת לְכָל הַפָּחוֹת עֲשָֹרָה טְפָחִים וּמַשְׁקוֹף עַל גַּבֵּיהֶן. וַאֲפִלּוּ אֵין הַמְּזוּזוֹת מעֵצִים אוֹ מֵאֲבָנִים אֲחֵרִים, רַק שֶׁכָּתְלֵי הַבִּנְיָן בְּעַצְמָן הֵן הַמְּזוּזוֹת וַעֲלֵיהֶן תִּקְרָה גַּם כֵּן חַיָּב. וְאִם אֵין לַבַּיִת אֶלָּא מְזוּזָה אַחַת כְּגוֹן שֶׁמִּצַּד הָאֶחָד עוֹבֵר הַכֹּתֶל, אִם הִיא מִצַּד שְֹמֹאל פָּטוּר וְאִם הִיא [המזוזה היחידית] מִצַּד יָמִין יֵשׁ סָפֵק אִם חַיָּב אוֹ לֹא, וְיֵשׁ לְקָבְעָהּ בְּלֹא בְּרָכָה, אוֹ שֶׁיִּקְבְּעֶהָ לְאַחַר שֶׁיִּקְבַּע בְּפֶתַח הַמְחֻיָּב וְיִפְטֹר גַּם אֶת זֶה. וְכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ סָפֵק יַעֲשֶֹה כֵּן:

בֵּית הַאמבטיה ובית הכסא פְּטוּרִין ממזוזה, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן לְדִירַת כָּבוֹד.

חַיָּב אָדָם לְהִזָּהֵר מְאֹד בְּמִצְוַת מְזוּזָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא חוֹבַת הַכֹּל תָּמִיד, וְכָל זְמַן שֶׁיִּכָּנֵס וְיֵצֵא יִפְגַּע בְּיִחוּד הַשֵּׁם, שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיִזְכֹּר אַהֲבָתוֹ וְיֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וּשְׁגִיּוֹתָיו בְּהַבְלֵי הַזְּמָן, וְיֵדַע כִּי אֵין דָּבָר הָעוֹמֵד לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אֶלָּא יְדִיעַת צוּר הָעוֹלָם, וּמִיָּד הוּא חוֹזֵר לְדַעְתּוֹ וְהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי מֵישָׁרִים.

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וּבִזְרוֹעוֹ וְצִיצִית בְּבִגְדוֹ וּמְזוּזָה בְּפִתְחוֹ מֻחְזָק הוּא שֶׁלֹּא יֶחֱטָא, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ מַזְכִּירִין רַבִּים וְהֵן הֵן הַמַּלְאָכִים שֶׁמַּצִּילִין אוֹתוֹ מִלַּחֲטֹא, שֶׁנֶּאֱמַר, חוֹנֶה מַלְאַךְ ה´ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם. עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל, בַּעֲווֹן מְזוּזָה בָּנָיו וּבְנוֹתָיו מֵתִים קְטַנִּים, וְכָל הַזָּהִיר בִּמְזוּזָה יַאֲרִיכוּ יָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר, לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם:

וּלְפִי שֶׁהַמְּזוּזָה הִיא לְהַזְכִּירוֹ יִחוּד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, לָכֵן כְּשֶׁיֵּצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ וְכֵן כְּשֶׁנִּכְנָס יְנַשֵּׁק אוֹתָהּ, אֲבָל לֹא יַנִּיחַ אֶת הַיָּד עַל הַמְּזוּזָה עַצְמָהּ, אֶלָּא יִזָּהֵר שֶׁתִּהְיֶה זְכוּכִית עַל הַשֵּׁם, וּכְשֶׁיּוֹצֵא מִבֵּיתוֹ וּמַנִּיחַ יָדוֹ עַל הַמְּזוּזָה יֹאמַר, ה´ שׁוֹמְרִי ה´ צִלִּי עַל יַד יְמִינִי ה´ יִשְׁמָר צֵאתִי וּבוֹאִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

אם אחת מן ההלכות לא ברורה לך היטב, תשאל שנית, ואבהיר לך ככל הצורך.

בהצלחה - מנשה ישראל