אמונה
בעיות בבית
- כ"ה אדר א' התשע"ד
שאלה
שלום רב, אני כבר שנה בתהליכי חזרה בתשובה, לקחתי בחשבון שתיהיה התנגדות מצד אמא אבל לא למה שזה הפך להיות. בהתחלה כשרק הנחתי תפילין כל בוקר היא לא עשתה בעיות, רק חשבה שזה מוזר, אך לאט לאט התגובות נהיו יותר ויותר קיצוניות. בראש השנה הקודם(תשס"ט) החלטתי שאני מתחיל לשמור שבת, אז הייתה מריבה ענקית, עם הזמן למדתי יותר ויותר הלכות שבת, וכל דבר חדש שהתחלתי לעשות גרר תגובה לא סימפטית, וזה כשאני נמצא בשבתות אצל סבתי שהיא שומרת שבת כדי להקל עליי ועל אמא שלי שלא תרגיש מוגבלת בגללי. אותן המריבות וההשמצות המשיכו גם כשהתחלתי ללבוש ציצית(כיום היא לא עושה יותר בעיות עם הציציות ואף קונה לי אותן) וגדלו עוד יותר כשהתחלתי ללכת לשעורי תורה בערבים(כמות הפעמים גדלה עם הזמן מפעמיים בשבוע לחמש פעמים בשבוע). המריבות תמיד מלוות במשפטים כמו "עושים לך שטיפת מח", "את נהיה פנאטי" וכו` כש"האשמה" בד"כ נופלת על הדודים שלי(האחים שלה) שחזרו בתשובה לפני כ15 שנה, ואותם היא מאשימה ב"שטיפת המוח". מה אני יכול לעשות כדי שהריבים יפסקו? ובעיקר המשפטים חסרי הבסיס האלה. כל פעם אנחנו נכנסים לתקופה של רגיעה עד שאני מחליט להתחזק עוד קצת וכל הריב מתחיל מחדש כאילו מעולם לא נפסק.
תשובה
שלום וברכה
תרבה לכבד את אימך ככל האפשר ואל תיכנס לויכוחים איתה והמשך בהתעלותך ולא ירחק היום ואימך תעריך אותך מאוד על דביקותך באמת.
כאשר אימך מתקיפה אותך על התקדמותך אל תענה לה בכעס או בריב אלא אתה יכול לומר לה שאתה בחרת בדרך הזאת ואינך כופה עליה להשתנות אתה מכבדה מאוד איך שהיא ובכל מקרה אימא נשארת אימא וכו´.
בהצלחה - בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il