שלום,

אני בחורה דתיה. לא מזמן הכרתי בחור מקסים שממש מוצא חן בעיניי. הבחור עצמו בא אף הוא ממשפחה דתית, אך הוא ´ירד´ מעט מן הדרך... יש לציין שאינו מתנגד ליהדות כלל, וממש ניתן לראות צימאון בעיניו בכל הקשור לדת ורוחניות. הקשר התחיל ללא שמירת נגיעה מוחלטת, והיות והייתי בטוחה שגבולות ניתן להציב לבד גם ללא ´שמירת נגיעה´, תיארתי לעצמי שעם כח רצון זה לא יעבור את גבול הטעם הטוב. ברוך ה" זכיתי לשמוע, ללמוד ולהבין באמת עד כמה העניין חשוב בקשר נכון ע´פ דרך היהדות. היות ואותו בחור ממש מוצא חן בעיניי, ובד בבד איני מסוגלת להמשיך ולחטוא בפני ה" - אני נמצאת בסערת רגשות ! אני רוצה לספר לו כי ברצוני לשמור נגיעה, ויחד עם זאת חוששת מתגובתו - תהיה אשר תהיה, איני רוצה לאבד אותו... :( בבקשה עזרו לי להתחזק בעניין הזה, שהקבלה הזו שלי לא תיכשל עוד לפני שאיישם אותה. זה חשוב לי מאד ! ואם אפשר לתת לי עזרה כלים כיצד להעביר לו את המסר הזה בדרך הכי יפה, נכונה ואמיתית שתתקבל על לבו באמת... תודה על הכל :) אתם הדבר הכי טוב שקרה לי