חברה והשקפה
יסורים הבאים על האדם
- י"ז אדר ב' התשע"ו
שאלה
שלום כבוד הרב איך אפשר להשאר ולהאמין כשיש כל כך הרבה יסורים ונסיונות כל כך קשים מסביב?! יתמות ,אומנה, עגינות,גרושים ראשונים ואחכך שניים , בעיות עם הילדים בלי סוף... אנשים לא מאמינים לסיפור חיים שלי כי זה האמת לא מציאותי ולמרות הכל מנסה עד כמה שניתן לחיות על פי היהדות ותורתנו הקדושה אבל גם לכח הסיבולת שלנו יש סוף...
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
זה בהחלט כואב, ואנו חיים כיום בהסתר פנים, ובפרט בגלות של הדורות האחרונים שלפני מלחמת גוג ומגוג והגאולה, ישנו הסתר פנים גדול. אך עלינו לזכור שאנו רואים רק חצי מהתמונה בעולם הזה, ממש כמו אדם שנכנס "באמצע סרט" ולא מבין את המתרחש. היה רב שהשווה זאת לאפריקאי שנכנס לבית חולים, ורואה מנתח "חופר" בקרביים של חבירו... הוא כמובן חושב שהמנתח הוא אדם מטורף ואכזר שמנסה להרוג את חבירו ולייסרו, כי הוא אינו מבין מהו ניתוח. גם אנו בעולם הזה לא מבינים את הניתוח של הנשמות, ואת הכאב והתיקונים שחלק מהנשמות חייבות לעבור.
וגם שאלת איוב:
כולנו גלגולי נשמות, ולכולנו יש חשבונות נסתרים מגלגול קודם, ונושאים שירדנו לעולם לתקן וגם להתחזק בהם (לרוב מה שקשה לנו ביותר - הוא הדבר שלמענו ירדו לעולם לתקן ולהתחזק בו). גם הייסורים נקבעו משמים לטובתנו, ממש כמו ניתוח שחייבים לעבור כדי לתקן מומים בנשמה, ולטהר אותה מעוונות קודמים לפני כניסתה לגן-עדן. הקב"ה אוהב אותנו ורוצה שיהיה לנו טוב, והוא יודע את כוחות הנפש האמיתיים שלנו, והוא מבין בדיוק את מה שעובר עלינו, כי הוא ברא אותנו, הוא ברא את השכל שלנו, את המחשבות שלנו, את הרגשות שלנו. הוא יודע בדיוק מי אנחנו, ונמצא איתנו תמיד. לכן חובה עלינו לבטוח בו שהוא חכם ורחום ויודע מה שהוא עושה בעולמו. שהרי גם את העתיד הוא יתברך יודע, ולא היה בורא אותנו אלמלא היה הדבר ראוי. אמרו חז"ל שלעתיד לבוא נודה גם על הייסורים כי נבין את הטובה הגדולה שבהם, כאותו אדם שמודה למנתח שלו שהציל את חייו.
עלינו לזכור שהקב"ה רחום מאיתנו. הוא יתברך מסר לנו את התורה אשר לימדה "ואהבת לרעך כמוך", "לפני עיוור לא תיתן מכשול", "לא תלך רכיל בעמך", "לא תחמוד", "ואהבתם את הגר", וכו' וכו'. כיצד ניתן לחשוד בקב"ה שהוא אינו מוסרי? והרי כל המוסר והרחמים שלך מגיעים אך ורק ממנו יתברך.
הבה נשאל כל אדם: מי הוא אשר נתן לך את כל הרחמים שיש לך על עצמך ועל אחרים? הרי ישנם בעולמנו אנשים אכזרים שאין להם רחמים על אחרים. גם לבעלי חיים אין רחמים על בני מינם (חתול לא חש רחמים על חתול שנדרס על הכביש). רחמים הם משהו מיוחד שניתן בלב האדם מאת אלוקים - הוא אבי כל הרחמים, וכל הרחמים מגיעים רק ממנו יתברך, וליהודים נתן רחמים מרובים! הוא הנקרא בלשון חז"ל בשם "רחמנא", המרחם, ובתורה נאמר עליו "ארך אפים ורב חסד". אף עמו ישראל נקראים "ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים".
מכאן עלינו ללמוד שהוא יתברך ודאי הרבה יותר רחמן מאיתנו, שהרי הוא מקור כל הרחמים, ורק בזכותו אנו מסוגלים לרחם.
כל אכזריות או קושי לב שעשוי אדם לייחס חלילה לבורא - נובע רק מחוסר ידיעה על מעשיו, כי העולם הזה נסתר ולא מובן, חלק קטן מגלגולים רבים שאת תחילתם ואת סופם איננו יודעים. כשנגיע לעולם הבא, לעולם הנשמות, ונראה את העולם האמיתי, נבין שהוא יתברך אכן רחום וחנון יותר מכל אדם, ויותר מכל מה שיכולנו לשער.
אני ממליץ לך בחום לצפות בהרצאה מעולה הנקראת "סוד הצדק העליון":
עלינו להאמין שהקב"ה שהוא רחום וחנון, אשר נתן לנו את היכולת לרחם, הוא ודאי יודע כל מה שאנו יודעים, ומבין כל מה שאנו מבינים, והוא מרחם יותר ממה שאנו מרחמים, כי הוא אבי כל הרחמים, ורק ממנו כל הרחמים שלנו מגיעים. ואם בכל זאת פעל בעולמו כפי שפעל, עלינו לבטוח שזו היתה הברירה היחידה, ולא לשכוח לרגע שהעולם הזה הוא זמני, והיעד האמיתי של הנשמות היא העולם הבא.
אנשים בעולם הזה דומים לילדים קטנים שרוצים עוד ועוד סוכריות וממתקים, וגם אם יסבירו להם במשך שעות שזה הורס את השיניים, שזה מזיק לבריאות, שהם יפתחו תאווה לאוכל ויהיו אנשים שמנים, הילדים לא יקשיבו, וימשיכו לדרוש ולדרוש. כך גם אנו בעולם הזה דורשים חומריות, ולא מבינים שיום אחד נביט על הדברים אחרת מן העולם הבא, בתור נשמות, ואז גם נראה את גודל טעויותינו. הקב"ה מתנהג איתנו בצורה הטובה ביותר בשבילנו, גם אם לעיתים זה נראה לנו כאילו הוא לא מתחשב בנו, הרי הוא נוהג כאב אוהב כלפי ילדיו, וכמו כל אב אוהב, הוא עושה את הטוב ביותר עבור ילדיו גם כשאינם מבינים זאת.
חפש בבקשה חוברת שכתבתי בשם "שיחה גורלית" (חפש בגוגל).
שלך בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il