הסוד מול ליקוטי מוהרן

בס´ד שלום לצוות הרבנים הקדושים. בסרט הסוד\בספר מוסבר שניתן להשיג כל מה שרוצים באמצעות מחשבה. לי זה נראה היה מפוברק-שכן אני יודע שיש כוח למחשבה ובהחלט ניתן לקבל דברים בכוח המחשבה אבל לא כמו שהם טוענים שחייב שנקבל כאילו אנחנו שקובעים! ראיתי את ההרצאה של כבוד הרב זמיר כהן והוא הסביר את הדברים יפה. אבל את אח שלי זה לא שיכנע. הוא טען שהוא לא מסכים עם הסוד בעניין שאנחנו קובעים, אבל שהשם יתן לנו את זה אם רצינו את זה מאוד חזק והמחשבה שלנו מפותחת מספיק. לכן בשיעור שלמדתי בו אם אברך שאני מאוד מכבד, שאנחנו לומדים איתו כמעט בכל יום. אמרתי לאח שלי שיבוא ושנשאל אותו ושהוא יסביר לו שזה ספר של כפירה(הסוד) ושאין לו מה לחפש שם מלבד הבלים. אבל להפתאתי הרבה במקום לעשות את זה האברך הביא את ליקוטי מוהרן, סימן קצג-ושם רשום כך:´דע שהמחשבה יש לה תקף גדול, ואם יחזק ויגבר מחשבתו על איזה דבר שבעולם, יוכל לפעל שיהיה כך, ואפלו אם יחזק מחשבתו מאד שיהיה לו ממון, בודאי יהיה לו, וכן בכל דבר.(את הטקסט המלא העתקתי בסוף השאלה+קישור לליקוטי מוהרן עם הפרקים שבאים לפני ואחרי שאולי בהם ניתן למצוא הסבר.) ובכן כפי שאמרתי ולהפתאתי הרבה הדברים בליקוטי מוהרן תמכו בדברים של ה´סוד´ כמעט לחלוטין חוץ מדיברי הכפירה שבו וכיביכול פסלו את מה שהבנתי מההרצאה של הרב זמיר כהן. היתי רוצה לבקש מכבוד הרבנים שיישבו לי את הדברים כי אני מבולבל. תודה. והנה הציטוט המלא: קצג דע שהמחשבה יש לה תקף גדול, ואם יחזק ויגבר מחשבתו על איזה דבר שבעולם, יוכל לפעל שיהיה כך, ואפלו אם יחזק מחשבתו מאד שיהיה לו ממון, בודאי יהיה לו, וכן בכל דבר. רק שהמחשבה תהיה בבטול כל ההרגשות. והמחשבה תקיפה כל כך, עד שאפשר למסר נפשו במחשבתו ממש, דהינו שירגיש צער המיתה ממש, על ידי שיקבל על עצמו בדעתו שהוא מרצה למסר נפשו על קדוש השם באיזה מיתה שתהיה. ואפשר לחזק ולגבר המחשבה כל~כך, עד שבשעה שמקבל במחשבתו שהוא מרצה למסר נפשו למות על קדוש השם, אזי ירגיש צער המיתה ממש. וזהשאמר רבי עקיבא )ברכות סא(: "כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה מתי יבוא לידי ואקימנו עכשו" וכו". הינו שבשעת קריאת~שמע שהיה רבי עקיבא מקבל על עצמו ארבע מיתות בית~דין, היה מקבל על עצמו מסירת נפשו במחשבה חזקה ותקיפה כזו, עד שהיה מצטער ומרגיש ממש יסורי המיתה ממש, כאלו סוקלין וששורפין אותו ממש בלי שום הפרש. וזה "כל ימי הייתי מצטער מתי יבוא" וכו" הינו שממה ששערתי וקבלתי בדעתי "מתי יבוא לידי ואקימנו" למסר נפשי על קדוש השם, מזה לבד הייתי מצטער ומרגיש וסובל יסורי המיתה ממש כנ´ל, עכשו שבא לידי בפעל ולא אקימנו, הלא תמיד הייתי סובל זה הצער ממש מהקבלה במחשבה לבד. וכשמחזקהמחשבה במסירת נפש כל~כך כנ´ל, יוכל למות ממש מזה הצער כאלו היה מת מזו המיתה בפעל כי אין הפרש בין המיתה בפעל להצער שמרגיש מהמיתה במחשבה כנ´ל. על כן צריך למנע ולהרחיק עצמו לבלי לשאר שם בעת שמרגיש שקרוב שתצא נפשו, שלא ימות בלא עתו חס ושלום: