מה ענין השושבניות לכלה ביהדות

לכבוד השואל, 

סליחה על האיחור בתשובה, ואנו מבקשים בזה את מחילתך. 

הנה ציטוט מקונטרס של הרב מנשה ישראל שליט"א.

מקור ראשון לשושבינות

השושבין הראשון

מנהג ישראל תורה, שיהיו ב' שושבינים מוליכים את החתן לחופה, ומקורו קודש במה שנאמר באדם הראשון ככתוב בתורה (בראשית ב כב): "ויבן ה' אלקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה, ויביאה אל האדם", ופירשו חז"ל במסכת ברכות (דף סא א. עירובין יח א): "דרש רבי שמעון בן מנסיא מאי דכתיב: 'ויבן ה' אלקים את הצלע', מלמד שקילעה [קליעת שיער] הקדוש ברוך הוא לחוה והביאה לאדם הראשון, שכן בכרכי הים קורין לקליעתא בנייתא וכו', אמר רבי ירמיה בן אלעזר מלמד שנעשה הקדוש ברוך הוא שושבין לאדם הראשון [שנשתדל בחיתונו לשמחו ולהתעסק בצרכי סעודת חופה – רש"י], כאן למדה תורה דרך ארץ לגדול שיעשה שושבינות לקטן [להשתדל בחופתו ובזיווגו  - רש"י] ואל ירע לו".

אחז בידה והוליכה אצל אדם

ובמדרש תנחומא (פרשת חיי שרה ב) פירשו יותר: "'כל ארחות ה' חסד ואמת' (תהלים כה י), תחילתה של תורה חסד וכו', שגמל חסד לחתנים ולכלות, גמל חסד לאדם ולחוה, קישטה הקב"ה לחוה והביאה אצל אדם, אתה סבור שמא הביאה לו תחת זית, או תחת תאנה, אמרו רבותינו שלש עשרה חופות עשה הקב"ה לאדם ולחוה, והפחות שבהן היה של זהב וכו', אמר רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא עיטר הקב"ה לחוה בעשרים וארבעה תכשיטין, ולא עוד אלא שאחז בידה והוליכה אצל אדם, אמר רבי אבין הלוי ברבי, אשרי עירוני שכך ראה המלך אוחז בידה ומוליכה לו לבית, שנאמר (בראשית ב כב): 'ויביאה אל האדם', הוי: 'כל ארחות ה' חסד ואמת'".

מיכאל וגבריאל - שושבינין

ובמדרש רבה  (בראשית ח יג) מבואר באופן אחר שאכן הקב"ה בכבודו ובעצמו נתעסק כביכול בקישוטי כלה, אך הבאתה אל האדם היה על ידי מלאכי השרת, וזה לשונו: "אמר רבי אבהו נטל הקב"ה כוס של ברכה וברכן, אמר רבי יהודה ברבי סימון, מיכאל וגבריאל הם היו שושבינין של אדם הראשון", וכעין זה מבואר בפסיקתאזוטרתא (בראשית ב כב): "'ויביאה אל האדם', קישטה ותיקנה ומסרה למלאכי השרת להביאה אל האדם, כדרך שהשושבינים מביאין את הכלה לחתן".

ועל דרך זה מבואר בפרקי דרבי אליעזר (פרק יא) שהיו העליונים גומלים חסד לאדם וחוה, וזה לשונו: "היו המלאכים מתופפים בתופים ומרקדין כנקבות וכו', אמר הקב"ה למלאכי השרת בואו ונגמול חסד לאדם הראשון ולעזרו שעל מדת גמילות חסדים העולם עומד וכו', והיו מלאכי השרת מהלכין והולכין לפניו כמו שושבינים המשמרים את החופות, שנאמר (תהלים צא יא): 'כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך', ואין דרך זו אלא דרך חתנים".

לאור הדברים האמורים עורר השל"ה הק'(מסכת פסחים נר מצוה מו) אחר שהביא מדרשי חז"ל על דבר התעסקות הקב"ה בשושבינות אדם הראשון, וזה לשונו: "על כן ירגיל האדם להדר אחר שושבינות אף גדול לקטן, וישרתהו כביכול כמו שעשה הקב"ה, וממנו למדו מלאכי עליון"...

מנהג השושבינים בזמנינו

מה מלך חיילין מקיפין אותו אף חתן שושביניו מקיפין אותו

כיום הזה המנהג לקרוא בשם שושבינים לאלו המביאים בידיהם את החתן והכלה לתוך חופת חיתונם שנקראים "אונטער פירעהר", וכמבואר ברמ"א (יורה דעה סימן שצא סעיף ג): "דרך ארצנו ששני אנשים מכניסין החתן תחת החופה", והגאון רבי משה בן רבי אברהם זצ"ל בספרו מטה משה(חלק ג הכנסת כלה פרק א) כתב שנוהגים ששני שושבינים מוליכים את החתן להכניסו לחופה, ושכל השייכים בחופה נושאים הרבה נרות לפני החתן, או ששני השושבינים בלבד כל אחד נר בידו."ע"כ.

הרי שצריך שני שושבינין לחתן ושני שושבינין לכלה. 

והמנהג הפשוט שילכו ההורים שלהם אתם, או אבא ואמא של החתן עם החתן, ושל הכלה עם הכלה, או שני האבות עם החתן ושתי האמהות עם הכלה. אבל בדיעבד יכול להיות כל שני גברים כשרים שמכבדים אותם להיות שושבינין של החתן. 

ראוי שיהיו ההולכים לשושביניות זוג נשוי; כך שאפילו אם ב' גברים שאינם הורים הולכים עם החתן, נשותיהם שלהם הולכות עם הכלה (או אם לא רוצים לבייש את ההורים שחלקם כן שושבינין, ווכגון שהאמהות כן הולכות עם הכלה, אז יש לנשואות ללכת אחרי הכלה בסמוך לה עד החופה ולכוין שהן המובילות אותה לחופה. והוא הדין אם המצב הפוך).

וכיון שהשושבינין הם נשואין, אין הגדרה לגיל שהם צריכים להיות. 

בברכה, 

רב נחום