רציתי לשאול לפי התורה למה יש איסור נגיעה?

שלום וברכה

מאחר והכירה התורה את נפש האדם שבגבור עליו התאווה על ידי מעשי קירוב לא יוכל לעצור בנפשו לעשות מעשה, אף אילו גדר בעצמו מקודם שלא יעשה מעשה, לכן אסרה תורה לעשות מעשים שונים המעוררים תאוות בשרים אסורה, וכלשון הרמב"ם (איסורי ביאה פרק כא הלכה א) כל הבא על ערוה מן העריות דרך איברים או שחיבק ונישק דרך תאוה, ונהנה בקירוב בשר, הרי זה לוקה מן התורה, שנאמר לבלתי עשות מחקות התועבות וגו` ונאמר לא תקרבו לגלות ערוה, כלומר לא תקרבו לדברים המביאין לידי גילוי ערוה". וכמובן שאחרי שאסרה התורה את מעשי הקירוב המקדימים, הרי שאף אם יהיה בטוח במליוני אחוז שהוא לא יכשל, אסור לעשות מעשים אלו ללא יוצא מן הכלל, [ולדעת הרמב"ם גם הקירבות המקדימות הן בכלל אביזרייהו דעריות שיש למסור את הנפש על כך].

וכבר אמר החכם מכל האדם בספרו (משלי פרק ו, כז - כח) הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה, אִם יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל הַגֶּחָלִים וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה, ופי` המפרשים שהכוונה על זה שאומר `אני אגע נגיעה של חיבה ולא אגרר ליותר מזה` שעליו אומר שלמה כי כמוהו כאומר: `אני אחתה אש על חיקי, וברגע שארגיש חום אזרוק את האש`, אני אלך על גחלים וכשארגיש כוויה אברח משם`, שכמובן שיכווה עוד בטרם ירגיש, וכן בגבור חום תאווה על האדם הוא לא שולט במעשיו כלל, ויגרר מהקל אל החמור.

בנוסף לכך, אף אם את לא מרגישה שום דבר כתוצאה מנגיעה, עלייך לדעת כי ברוב המקרים הבן שנוגע בך מגיע על ידי כך למחשבות על מעשים שליליים, ויתכן שיכשל בהוצאת זרע לבטלה, כשהבת נושאת באחריות חלקית לכך.   

בהצלחה - מנשה ישראל