מספר שאלות חשובות

שלום וברכה

א. בתפילה צריך להתלבש כפי שמקובל לעמוד בפני מלך או מישהו בדרג גבוה. ולכן אם לא מקובל להיכנס לארמון מלכותי במכנסיים קצרות יש לנהוג כך גם בתפילה וככתוב בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צא):

"לא יעמוד באפונדתו ולא בראש מגולה ולא ברגלים מגולים, אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני הגדולים אלא בבתי רגליים".

ב. מותר.

ג. צריך לעשות תשובה [חרטה, וידוי וקבלה חזקה לעתיד] כמו כן יש לעשות התרת נדרים.

ד. ההורים, ולאחר מכן הקרובים, הם הכתובת הראשונה לנתינת צדקה ומעשר, אם הם נזקקים.

ה. במקרה שאחד שמדבר עמך מתחיל לדבר לשון הרע, יש להתנהג כפי פסקי החפץ חיים המצורפים בזה:

1. "וְלִפְעָמִים מִצְוָה לִשְׁמֹעַ, מַה שֶּׁאֶחָד מְסַפֵּר דִּבְרֵי גְּנוּת עַל חֲבֵרוֹ, כְּגוֹן, שֶׁהוּא מְשַׁעֵר שֶׁעַל יְדֵי שְׁמִיעָתוֹ אֶת הָעִנְיָין בִּשְׁלֵמוּת, יִהְיֶה אַחַר כָּךְ בְּכוֹחוֹ לְהַרְאוֹת לִפְנֵי הַמְסַפֵּר אוֹ שְׁאָר הַשּׁוֹמְעִים, שֶׁאֵין הַמַּעֲשֶׂה כֵּן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו אוֹ שְׁאָר עִנְיְנֵי זְכוּת".

2. "וְזֶה גַּם כֵּן בֶּאֱמֶת עֵצָה הַיְעוּצָה בְּעִנְיָין, שֶׁאִם נִכְשַׁל בְּאִסּוּר שְׁמִיעַת לָשׁוֹן הָרָע, תֵּכֶף יְחַפֵּשׂ עָלָיו, בְּכָל כּוֹחוֹתָיו זְכוּת בִּפְנֵי הַמְסַפֵּר, וְיִשְׁתַּדֵּל לְהוֹצִיא מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עָלָיו וְעַל יְדֵי זֶה יְתַקֵּן אֶת הָאִסּוּר לְמַפְרֵעַ, וְכָל זֶה בִּסְתָמָא, אֲבָל אִם הוּא מַכִּיר אֶת רֹעַ טִבְעוֹ שֶׁל הַמְסַפֵּר, שֶׁכָּל מַה שֶּׁיַּכְרִיעֵהוּ לְכַף זְכוּת - הוּא יְגַנֵּהוּ יוֹתֵר, בְּוַדַּאי הַשְּׁתִיקָה בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה טוֹב יוֹתֵר בָּזֶה, וְרַק אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁיֵּלֵךְ הַמְסַפֵּר מֵאֵת הַשּׁוֹמְעִים, מִצְוָה שֶׁיַּסְבִּיר אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִים לִפְנֵי שְׁאָר הַשּׁוֹמְעִים אֶת כָּל הָעִנְיָן לִזְכוּת, וּלְהִשְׁתַּדֵּל עֲבוּר זֶה לְהוֹצִיא מִלִּבָּם הַגְּנוּת שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתָּפְשׂוּ הוּא וְהֵם לֶעָתִיד לָבוֹא בְּשֵׁם חֲבוּרָה שֶׁל אַנְשֵׁי רֶשַׁע וּבַעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע".

3. "וְעוֹד יֵשׁ אֹפֶן אַחֵר גַּם כֵּן דְּמִצְוָה לִשְׁמֹעַ, כְּגוֹן, אִם בָּא אֶחָד לְפָנָיו לִקְבֹּל עַל חֲבֵרוֹ מֵאֵיזֶה דָּבָר, שֶׁעָשָׂה נֶגְדּוֹ, וְהוּא מַכִּיר בְּהַמְסַפֵּר, שֶׁבָּזֶה שֶׁיִּתֵּן אוֹזֶן לִדְבָרָיו, יִהְיֶה יְכוֹלֶת בְּיָדוֹ לְהַשְׁקִיט אֶת אַפּוֹ מֵעָלָיו, וְלֹא יָשׁוּב עוֹד לְסַפֵּר לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, וּבָזֶה יִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל".

4. "אַךְ בְּכָל הַהֶתֵּרִים, שֶׁאָמַרְנוּ בְּעִנְיַן הַשְּׁמִיעָה, יִזָּהֵר בְּנַפְשׁוֹ מְאֹד, שֶׁלֹּא יַאֲמִין בְּעֵת הַשְּׁמִיעָה בְּהֶחְלֵט, רַק לָחוּשׁ לָזֶה בִּלְבַד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלָּכֵד גַּם הוּא בְּרֶשֶׁת עֲוֹן קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע".

עד כאן.

ולפעמים מתחילים לשוחח בענינים אחרים, אולם באמצע השיחה הדיבורים נמשכים לכיוון של לשון הרע, במקרה זה יש לקיים את הוראתו של החפץ החיים המצורפת בזה:

"אִם יָשַׁב בַּחֲבוּרַת אֲנָשִׁים, שֶׁנִּתְקַבְּצוּ לְעִנְיַין מָה, וְהִתְחִילוּ לְדַבֵּר דְּבָרִים אֲסוּרִים, וְהוּא מְשַׁעֵר, שֶׁדִּבְרֵי תּוֹכַחְתּוֹ לֹא יוֹעִילוּ לָהֶם מְאוּמָה, תָּלוּי בָּזֶה, אִם אֶפְשָׁר לוֹ לֵילֵךְ מִמְּסִבָּתָם, מִצְוָה רַבָּה הוּא עוֹשֶׂה בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, אֲבָל אִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִשָּׁמֵט מִמְּסִבָּתָם, עַל כָּל פָּנִים יִרְאֶה אָז לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ וּלְהַעֲמִיד עַל נַפְשׁוֹ בְּעֵת צָרָה כָּזוֹ וְלִלְחֹם מִלְחֶמֶת ה` עִם יִצְרוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל עַל כָּל פָּנִים בְּאִסּוּר דְּאוֹרַיְתָא שֶׁל שְׁמִיעַת וְקַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע. וְלָזֶה צָרִיךְ ג` פְּרָטִים, שֶׁיִּזָּהֵר בָּהֶן מְאֹד וְיִנָּצֵל עַל יְדֵי זֶה עַל כָּל פָּנִים מֵהָאִסּוּר תּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ בְּהֶעָוֹן הַנַּ"ל:

א) יַחְלִיט בְּנַפְשׁוֹ בְּהֶסְכֵּם גָּמוּר, שֶׁלֹּא לְהַאֲמִין לְדִּבְרֵי הַגְּנוּת, שֶׁמְּסַפְּרִין עַל חַבְרֵיהֶם:

ב) לֹא יִהְיֶה נוֹחַ לוֹ בִּשְׁמִיעַת סִפּוּרֵיהֶם הָאֲסוּרִים הָאֵלֶּה:

ג) גַּם יַעֲמִיד עַל עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא לְהַרְאוֹת לִפְנֵי הַמְסַפְּרִים שׁוּם תְּנוּעָה, שֶׁיֵּרָאֶה מִמֶּנָּה, שֶׁהוּא מַסְכִּים לְדִבְרֵיהֶם, אַךְ יֵשֵׁב כְּאֶבֶן דּוֹמֵם. וְאִם יוּכַל לְהַרְאוֹת לִפְנֵיהֶם פָּנִים נִזְעָמִים, שֶׁיָּבִינוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא אֵינוֹ מַסְכִּים לְדִבְרֵיהֶם הַהֲבָלִים, בְּוַדַּאי הוּא טוֹב יוֹתֵר:

בהצלחה – מנשה ישראל