עקדת יצחק.

לכבוד השואל, 

שאלה זו בעצם נזכרת  במדרש (פסיקתא רבתי מ') שכך אמר אברהם אבינו למלאך:

"ויאמר: 'אל תשלח ידך אל הנער', אמר לו: מי אתה? אמר לו: מלאך, אמר לו: כשאמר לי 'קח נא את בנך' הקב"ה בעצמו אמר לי, ועכשיו אם הוא מבקש, הוא יאמר לי. מיד 'ויקרא מלאך ה' אל אברהם שנית', שלא רצה לקבל מן הראשון. 

באותה שעה אמר אברהם לפני הקב"ה: רבון העולמים אדם מנסה לחברו שאינו יודע מה בלבו, אבל אתה שאתה יודע מה הלבבות והכליות יועצות אתה צריך לעשות בי כן? אמר לו: 'כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה', מיד פתח הקב"ה את הרקיע ואת הערפל 'ויאמר בי נשבעתי נאם ה'.

אמר לו: אתה נשבעת, ואני נשבעתי שלא ארד מן המזבח עד שאומר כל מה שאני צריך, אמר לו: אמור!, לא כך אמרת לי: ספור 'הכוכבים אם תוכל לספור אותם כה יהיה זרעך'? אמר לו: הן, אמר לו: ממי? אמר לו: מיצחק, אמר לו: כשם שהיה בלבי מה להשיבך ולומר לך אתמול אמרת לי 'כי ביצחק יקרא לך זרע', עכשיו אתה אומר לי העלהו 'שם לעולה', וכבשתי את יצרי ולא השבתיך, כך כשיהיו בניו של יצחק חוטאין ונכנסין לצרה תהא נזכר להן עקדתו של יצחק." 

ומשמע מנדברי המדרש, שלכן הגיע המלאך השני ודיבר בלשון "בי נשבעתי" - כביכול בשם הקב"ה. 

בברכה, 

רב נחום