בבא קמא טז א

 
בס"ד
 
שלום וברכה,
 

זהו מדרש. מדרשי חז"ל נועדו להידרש וללמד אותנו רעיונות מוסריים. בהמשך הגמרא נאמר שהשדרה של אדם נהפכת לנחש אם לא כורע בברכת מודים. אז ודאי שיש כאן רעיון מוסרי שצריך להעמיק בו. תמצא התייחסות מעמיקה למדרשי חז"ל בספרים "שיעורים בהגדות חז"ל" של הרב חנוך גבהרד. וזכור לי שהוא מאריך בהסברת המדרש הזה. מומלץ ביותר.

 

ולגבי שאלות מסוג זה, כך כתב הרמב"ם (מתוך פירוש המשניות, הקדמה לפרק "חלק"): 
"והכת השניה... הם אותם שראו דברי החכמים או שמעום והבינו אותם כפי פשוטם, וחשבו שלא כיוונו חכמים בו זולתי מה שמורה עליו פשט הדבר, והם באים לסכל אותם ולגנותם ומוציאין דיבה על מה שאין בו דיבה, וילעגו על דברי חכמים... ורוב הנכשלים בזה השיבוש המתיחסים לחכמת הרפואות והמהבילים בגזרת הכוכבים, לפי שהם במחשבתם נבונים וחכמים בעיניהם ומחודדים ופילוסופים על האמת, וכמה הם רחוקים מן האנושית אצל אותם שהם חכמים ופילוסופים על האמת, 
אבל הם סכלים יותר מן הכת הראשונה והרבה מהם פתיות, והוא כת ארורה לפי שהם משיבים על אנשים גדולים ונשיאים אשר נתבררה חכמתם לחכמים". 
על החכמים האמיתיים המבינים את דברי חז"ל באמת כתב הרמב"ם: "והם אותם בני אדם שנתברר אצלם גדולת החכמים ז"ל וטוב שכלם ממה שנמצא בכלל דבריהם מורים על עניינים אמיתיים למאד... ונתאמת להם שדבריהם יש לו נגלה ונסתר, וכי הם בכל מה שאומרים מן הדברים הנמנעים דברו בהם בדרך חידה ומשל כי הוא זה דרך החכמים הגדולים, ולפיכך פתח ספרו גדול החכמים ואמרו להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם". 

  
בברכה,
דניאל בלס