פיתוח האישיות

אם יש משהו שעובר עליך בחיים, משהו שמכביד עליך, אל תחפש היכן להתלונן ואיך לרפא. גם את זה צריכים לעשות, אבל המטרה האמיתית שלך היא לחשוב מהו הדבר הדבר שאני אעשה בעולם, שכנגדו יעשה הקדוש ברוך הוא גם לי טוב

כיצד נשתמש בשיטת DBT כדי ליצור לעצמנו אפשרות של תקשורת אסרטיבית ומכבדת? ואיך זה קשור לפרשת השבוע?

ישנם אנשים, אשר לעולם אינם טועים. הם גם יודעים הכל, ולא ניתן לחדש להם מאומה. הם בעצם, בעיני עצמם, מושלמים. האם זה ביטחון עצמי?

מה כתב האב בצוואתו לבני משפחתו? ומה קרה בחצר הבית כנגד חוקי הטבע? סיפור מדהים על עוצמת כוח הוויתור 

מה עושים? כיצד ניתן בכל זאת לפרוץ את גבולותיו של אזור הנוחות ולהתקדם אל מעבר למגבלות חוסר הבטחון שלנו?

כיצד מתקשרים באופן שמצד אחד מבטא הקשבה גם לצרכים והרצונות של הזולת, ומצד שני יש בו גם מקום לבטא את שלי? תקשורת שנותנת לכל אחד את המקום שלו בלי לצמצם את השני?

האם נגזר עלינו להשלים עם הדכדוך התמידי שקיים בנו? האם קיים פתרון אמיתי שיעזור לנו להפוך לאנשים חיוביים ושמחים?

זה לא פוטוגני לדבר על זה שלפעמים אנחנו נכשלים, אז מחביאים את זה עמוק בבוידם ומזהירים לא לגלות לשכנים. אבל זאת האמת

איך גורמים לילד הרע של הכיתה 'לעשות תשובה' ולהאמין בעצמו באמת? זה אחד הסיפורים היותר יפים ומעצימים שנחשפנו אליהם, דוגמה ומופת לאיך שמחנך צריך להשפיע על תלמידיו 

אנו יכולים לראות מחנך דגול, שמוסר הרצאות בפני אלפי אנשים ומלמד אותם כיצד לעודד, לקדם ולפתח את הסובבים אותם, אולם ככל שנוגעים הדברים לאנשים הקרובים אליו ביותר, לבני ביתו – הוא אינו מצליח ליישם את הכללים

את זאת עלינו לזכור. ההצלחה תלויה בעיקר בדבר אחד: בחתירה בלתי פוסקת. כישלונות, יהיו בדרך, בלי ספק. הכשלון הינו חלק מתהליך ההצלחה, ומי שאינו מוכן לקבל אותו – לעולם לא יוכל להצליח. כתבה שביעית ואחרונה

מגיע לך שקט, מגיע למילים שלך נוכחות, מגיע לך רגע להיות כאן. להיות. והמילים? בסוף הן תבואנה, אבל הן תהיינה מדויקות יותר, אמיתיות יותר, מחוברות יותר

גם אם אתה כבר מחליט לצאת לעבוד, אל תעשה זאת בצורה איומה ונוראה כל כך. סמוך על הקדוש ברוך הוא, תדע שמה שנגזר עליך הוא מה שמגיע, ותמתין יחד עם פמליא של מעלה לרגע הנכון והמתאים לקבלת הישועה הגדולה

אדם מחפש מי שיבין אותו, על מנת שיעזור לו להבין את עצמו טוב יותר. שיוכל להתמודד עם בעיותיו מתוך הבנה נכונה, ותוך שהוא מלווה בהרגשה שיש מי שמבין אותו ועומד לצדו. ומה קורה אם אין מישהו כזה?

אילו היינו זוכים למחיאות כפיים בדרך – הדבר היה גורם לנו ליהנות מהדרך על חשבון התוצאה. היינו מתמכרים לתמורה המיידית, הרגעית, במקום להציב לנגד עינינו את המטרה החשובה באמת. כתבה שישית בסדרה