הבן יקיר לי

שְׁנֵי הָאַחִים, אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ וּמֵאִיר הָיוּ בְּדַרְכָּם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ כְּדֵי לִלְמֹד. לְפֶתַע נֶעֶצְרוּ הַשְּׁנַיִם. הִתְקַהֲלוּת קְטַנָּה וְתוֹהָה שֶׁל אֲנָשִׁים מְבֻלְבָּלִים לָכְדָה אֶת לִבָּם: "מִישֶׁהוּ נָפַל לַבּוֹר!" נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת מְבֹהָלוֹת

בְּכָל לַיְלָה הוֹלֵךְ פַיְבִישׁ לִישֹׁן בְּשָׁעָה קְבוּעָה. הוּא נִרְדָּם חִישׁ קַל, אֲבָל מַהֵר מְאֹד הוּא מִתְעוֹרֵר לְקוֹל בְּכִיּוֹת שֶׁבּוֹקְעוֹת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת הַסָּמוּךְ. מַה קּוֹרֶה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַזֶּה? מִי הוּא זֶה הַבּוֹכֶה שָׁם בְּכָל לַיְלָה?

אַבָּא הִסְתַּכֵּל סָבִיב, שָׂמֵחַ בְּשִׂמְחָתָם שֶׁל יְלָדָיו. רַק אִמָּא הִבִּיטָה בְּאֵלִיָּהוּ שֶׁלָּהּ בֶּן הַתֵּשַׁע. הַמַּרְאֶה שֶׁלּוֹ לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ. אֵלִיָּהוּ יָשַׁב מְכֻוָּץ מַשֶּׁהוּ בִּמְקוֹמוֹ, פָּנָיו לֹא הִבִּיעוּ כָּל שִׂמְחָה. הוּא שִׂחֵק בַּצַּלַּחַת הָרֵיקָה וּמִצְחוֹ קָמוּט...

רַבִּי דָּוִד, אָבִיו שֶׁל מוֹיְשָׁלֶ'ה, עוֹמֵד מֵהַצַּד וּלְרֶגַע מַחְוִירוֹת פָּנָיו. שָׁקֵט הוּא מִטִּבְעוֹ, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל אֵינוֹ מְדַבֵּר בְּקוֹל, אוּלָם הַפַּעַם אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל עַצְמוֹ, וְהוּא זוֹעֵק בְּקוֹל שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר: "מָה אַתֶּם עוֹשִׂים, רַבּוֹתַי? הֲרֵי אַתֶּם הוֹרְסִים אֶת הַבֵּן שֶׁלִּי!"

בְּאַחַד הַבְּקָרִים הִתְעוֹרֵר הַנַּעַר מֻקְדָּם וְרָאָה אֶת דּוֹדוֹ הַגָּדוֹל קָם מִשְּׁנָתוֹ. חוּשׁ פְּנִימִי לָחַשׁ לַנַּעַר שֶׁלֹּא כְּדַאי לוֹ לָקוּם, כִּי הַמַּחֲזֶה שֶׁהוּא עָתִיד לִרְאוֹת לֹא יִשָּׁכַח מִזִּכְרוֹנוֹ גַּם כְּשֶׁיַּעַבְרוּ יָמִים רַבִּים... מה היה אותו מחזה?