חינוך ילדים

"חנוך לנער על פי דרכו", זה מסר שאולי קשה לנו לקבלו, אך הוא אמת, וקל לקבלו אם מבינים עמקותו, ותוצאותיו המבורכות.

איך נוכל 'להרים' לילדנו ולתת להם כוחות? הרב אליהו נקש מסביר וגם ממחיש בסרטון קצר ויפה

איך אתה מתייחס לאוסף הקלפים של הילד שלך? מסר קצר וחשוב על איך מתחברים לקרובים לנו באמת. צפו

המורה אבינועם הירש בסיפור מהחיים, שכולנו יכולים ללמוד ממנו מוסר השכל: תלמיד כיתה ג' ביקש מהמורה להודיע לאביו שהוא שכח להביא אוכל לארוחת עשר. איך הגיב האב?

חבר שלך, כאשר אתה מתנהג אליו בצורה לא ראויה, יודע להסביר לך את זה בצורה יפה או קשה. לעומת זאת, הבן שלך תמיד יחוש ברגשות אשמה, הוא יבין שהוא זה שאשם כי אתה בעצם הבמה שלו, אתה החוסן, אתה הקרקע היציבה

זו הדרך היחידה לחנך לחיי חברה של אחווה, אהבה, כבוד ודרך ארץ. זו תיבת הנוח של הדור. בואו נחדיר לביתנו ולמוסדות החינוך לימודי ערכים ודרך ארץ על פי תורת האלוקים

ארבע נקודות שאנחנו ההורים חייבים לזכור לפני תחילת המסע המרגש הזה, אלו דברים שחייבים להיות מונחים אצלנו במדור של "אהבה"

אתגרי המעבר גובים מחיר כואב ובלתי נמנע, אך אפשר לרפד, לסייע, ולתת חום, ובטחון, כדי לצלוח תקופה זו בהצלחה, בביטחון, עם אמון ורוגע למעברים הבאים בחיים

את חוזרת לעבודה אחרי החגים, והגיע הזמן לשלוח לראשונה גם את התינוק התורן למטפלת או למעון. איך תעברו את ההתחלה בשלום ובשלווה?

איך זה שהיא יכולה לבקש משהו פעם אחת – והוא פשוט קורה, ואנחנו אחרי כמה עשרות פעמים, כל יום, לא משיגות את התוצאה הנכספת?

הנושא המרכזי כאן הוא תופעת השיפוט המהיר והפרשנות שלנו לכף לחובה. אנו מאבדים בכך את הקשר החשוב והחיובי עם תלמידינו, ילדינו וחברינו לחיים

רוצים שתהיה לכם השפעה אמיתית על ילדכם? זה מה שאתם צריכים לעשות. מסר חזק לחינוך ילדים על פי דרך הבעל שם טוב

כשילד מקבל כזה מסר – הוא מאמין בעצמו. ברור לו שאם אמא מאמינה שהוא יכול - אז הוא וודאי מסוגל, וזה קטן עליו. זה ביטחון עצמי אמיתי, שהילד בטוח ביכולות שלו ומאמין בעצמו

מה עושים כשלילד משעמם אחרי הצהריים? יוכי דנחי מסבירה למה ילדים משתעממים, ואיך גורמים להם למצוא תעסוקה

אתם חוששים, מתרגשים, מפחדים, שמחים – אולי הכל ביחד. איך הופכים את ההתחלה החדשה לקלה יותר?

אז נכון. את בוגרת, ויודעת שאין מה לעשות, יש התחייבויות ויש זמנים, וצריך לחזור הביתה באיזשהו שלב. אבל הם ילדים...

מי מאיתנו יכול להעיד כי הוא חדר לנפשו של ילדיו או תלמידיו? מי מאיתנו באמת מכיר את הילד שלו שנמצא סביבו פיזית יום יום, שעה שעה?

בעולם תובעני של תחרות והישגיות חשוב שנעצור ונשאל את עצמנו מה ממלא אותנו מבפנים