array(12) { [0]=> array(13) { ["parentId"]=> string(2) "12" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(23) "ערוץ הידברות" ["link"]=> string(3) "vod" ["id"]=> string(2) "12" ["ord"]=> string(1) "1" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "0" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(3) "fff" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" ["subs"]=> array(0) { } } [1]=> array(13) { ["parentId"]=> string(1) "1" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(10) "מגזין" ["link"]=> string(0) "" ["id"]=> string(1) "1" ["ord"]=> string(1) "2" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "0" ["target"]=> string(0) "" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" ["subs"]=> array(15) { [0]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "293" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(10) "יהדות" ["link"]=> string(10) "יהדות" ["id"]=> string(3) "293" ["ord"]=> string(1) "1" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "1" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [1]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "286" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(19) "חדשות היום" ["link"]=> string(19) "חדשות-היום" ["id"]=> string(3) "286" ["ord"]=> string(1) "2" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "1" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [2]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "287" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(8) "נשים" ["link"]=> string(8) "נשים" ["id"]=> string(3) "287" ["ord"]=> string(1) "3" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "1" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [3]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "291" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(14) "רוחניות" ["link"]=> string(14) "רוחניות" ["id"]=> string(3) "291" ["ord"]=> string(1) "4" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "1" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [4]=> array(13) { ["parentId"]=> string(3) "502" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(21) "בריאות ונפש" ["link"]=> string(21) "בריאות-ונפש" ["id"]=> string(3) "502" ["ord"]=> string(1) "5" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "1" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" ["items"]=> array(5) { [0]=> array(20) { ["type"]=> string(7) "article" ["id"]=> string(7) "1122762" ["title"]=> string(78) "מתכון טבעוני מקסים לעוגת תפוזים-שוקולד-קפה" ["short_text"]=> string(203) "לא תאמינו עד כמה המתכון הזה, עם שילוב הטעמים המיוחד שלו, טעים. וכמובן, זה מתכון טבעוני לעוגה, אז רוצו להכין ולאכול" ["content"]=> string(1919) "

מה צריך?

1 שקית אבקת אפייה

1 כוס מיץ תפוזים

1 כפית תמצית וניל

3/4 כוס קמח מלא

3/4 כוס קמח לבן

2/3 כוס סוכר חום

1/3 כוס שמן

מעט מלח

 

לציפוי:

100 גרם שוקולד מריר עם 60% קקאו

1 כפית שמן קוקוס או קנולה

1/4 כוס קפה נמס חזק, או אספרסו

 

איך מכינים?

מנפים את שני סוגי הקמחים, ומניחים בקערה עם אבקת אפייה ומלח. מערבבים.

בקערה אחרת מערבבים את הסוכר, השמן, המיץ ותמצית הווניל, לתערובת אחידה.

מוסיפים לתערובת הרטובה את תערובת הקמחים, ומערבבים היטב אך מעט, רק עד שהתערובת נעשית אחידה.

מעבירים לתבנית משומנת ואופים כ-25 דקות בתנור שחומם מראש לחום בינוני. העוגה אמורה להזהיב.

מכינים את הציפוי: מכניסים את חומרי הציפוי לסיר. מחממים תוך כדי ערבוב עד שנוצר קרם חלק. שופכים את הקרם על העוגה כשהיא עדיין חמה, ומניחים בצד לקירור.

אם רוצים להגיש את העוגה מאוחר יותר או ביום אחר – שומרים אותה במקרר, אך מוציאים כשעתיים לפני ההגשה.

" ["pic"]=> string(6) "181328" ["date_created"]=> string(19) "2019-03-14 09:06:00" ["writer"]=> string(5) "57349" ["tags"]=> string(12) "|52437||310|" ["categories"]=> string(3) "502" ["category"]=> string(3) "502" ["comments_num"]=> string(1) "0" ["no_app"]=> string(1) "0" ["override_link"]=> string(0) "" ["item_type"]=> string(7) "article" ["item_id"]=> string(7) "1122762" ["list_type"]=> string(7) "mgz_cat" ["list_id"]=> string(3) "502" ["link"]=> string(41) "https://www.hidabroot.org/article/1122762" ["top_section"]=> string(2) "35" } [1]=> array(20) { ["type"]=> string(7) "article" ["id"]=> string(7) "1122761" ["title"]=> string(70) "מתכון לכדורי תמרים טבעוניים וצבעוניים" ["short_text"]=> string(179) "במקום כדורי השוקולד הרגילים, קבלו מתכון לכדורי תמרים – טבעוניים, בריאים, צבעוניים וכמובן – טעימים" ["content"]=> string(1686) "

מה צריך?

40 גרם שמן קוקוס

20 תמרי מג'הול יבשים וגדולים

4 כפות שטוחות קקאו

2/3 כוס שקדים טחונים

1/3 כפית קינמון

 

לציפוי:

אבקת קקאו, או

פולי קקאו, או

קוקוס טחון, או

קוקוס קלוי, או

שומשום

(אפשר לבחור באחת מהאפשרויות, או בכולן, ולהכין כל כדור עם ציפוי אחר)

 

איך מכינים?

מוציאים את הגלעינים מהתמרים ובודקים היטב מחרקים. מניחים את התמרים בקערה ומכסים במים רותחים. מניחים בצד לכ-5 דקות, עד שהתמרים מתרככים. מסננים את התמרים מהמים, ומניחים בצד לקירור.

טוחנים את התמרים במעבד מזון יחד עם שאר חומרי הכדורים, עד שנוצרת תערובת אחידה וחלקה. מכניסים את התערובת למקרר לכשעה וחצי.

יוצרים כדורים מתערובת התמרים בידיים רטובות. מגלגלים כל כדור בציפוי הרצוי.

את הכדורים המוכנים שומרים במקרר, בקופסה אטומה.

" ["pic"]=> string(6) "181327" ["date_created"]=> string(19) "2019-03-14 09:04:00" ["writer"]=> string(5) "57349" ["tags"]=> string(13) "|52437||2785|" ["categories"]=> string(3) "502" ["category"]=> string(3) "502" ["comments_num"]=> string(1) "0" ["no_app"]=> string(1) "0" ["override_link"]=> string(0) "" ["item_type"]=> string(7) "article" ["item_id"]=> string(7) "1122761" ["list_type"]=> string(7) "mgz_cat" ["list_id"]=> string(3) "502" ["link"]=> string(41) "https://www.hidabroot.org/article/1122761" ["top_section"]=> string(2) "35" } [2]=> array(20) { ["type"]=> string(7) "article" ["id"]=> string(7) "1122714" ["title"]=> string(54) "מתכון לחמין טבעוני עשיר ונהדר" ["short_text"]=> string(263) "מי אמר שחמין חייב להכיל בשר? המתכון הטבעוני הזה לחמין מכיל פחות שומן מחמין בשרי רגיל – אבל הרבה יותר עושר של טעמים, ואי אפשר בלי קוגל-קישקע טבעוני" ["content"]=> string(5193) "

מה צריך?

לחמין:

5 תפוחי אדמה

3-5 שיני שום

2 בצלים גדולים

2 בטטות

2 כפות שמן קנולה/זית

1 1/2 כוסות שעועית מעורבת – אדומה ולבנה

1 1/2 כוסות גריסי פנינה

1 כוס חיטה / חומוס

1 קופסה קטנה רסק עגבניות

1 כף מלח

1 כף פפריקה מתוקה

1 כף פפריקה חריפה

1 כף בהרט

1 כף כמון

1 כפית פלפל שחור

מים רותחים

אופציונאלי (לצמחונים שאינם טבעוניים): ביצים קשות כמספר הסועדים

 

לקוגל:

2 כפות שמן קנולה (לטיגון)

1 בצל

1 כוס קמח מנופה

1 כפית שטוחה מלח

3/4 כוס מים רותחים

1/2 כוס פירורי לחם

1/2 כפית סוכר

1/2 כפית פפריקה מתוקה

1/4 כוס שמן קנולה

1/4 כפית פלפל שחור

 

איך מכינים?

את הקוגל צריך להכין יום מראש, כדי להקפיא אותו לפני שמוסיפים לחמין המתבשל. כדאי לא לוותר עליו, כי הוא נותן לחמין הרבה מן הסמיכות שלו.

מכינים את הקוגל: קוצצים את הבצל ומטגנים ב-2 כפות השמן עד שמזהיב. מוסיפים למחבת את פירורי הלחם, הקמח והתבלינים, ומערבבים תוך כדי טיגון. מוסיפים גם את המים והשמן, ומורידים מהאש.

מערבבים הכל היטב, ומחלקים את התערובת לשניים. מכל חלק יוצרים נקניק, עוטפים בניילון נצמד ומקפיאים למשך לילה אחד לפחות.

באותו לילה משרים במים את החיטה/החומוס ואת השעועית, למשך הלילה כולו.

מכינים את החמין: בסיר שמתאים גם לתנור (או לפלטה) מחממים את השמן. קוצצים את בצל ומזהיבים בשמן. פורסים את שיני השום ומוסיפים. מזהיבים בזהירות, שלא יישרף.

מוסיפים את המים הרותחים ומערבבים היטב. מוסיפים רסק עגבניות, מלח ותבלינים, ומערבבים שוב.

מקלפים את תפוחי האדמה וחותכים אותם לרבעים. מקלפים גם את הבטטות וחותכים לקוביות גדולות. מוסיפים הכל לסיר, מוסיפים גם את השעועית (מסננים קודם ממי ההשריה), ומוסיפים מים רותחים שיכסו הכל. מביאים שוב לרתיחה. שוטפים ומסננים את גריסי הפנינה ומוסיפים לסיר. מסננים ומוסיפים גם את החומוס/החיטה.

מבשלים הכל על אש נמוכה במשך כ-30 דקות. מוודאים שהגריסים התבשלו כמעט לגמרי. אם חסרים מים במהלך הבישול – מוסיפים. אפשר כמובן גם לטעום ולתקן את התיבול בהתאם לצורך.

יוצרים בתערובת שבסיר גומה. מוציאים את נקניקי הקוגל מהמקפיא, מסירים את הניילון הנצמד ומכניסים אל הגומה שבתערובת, כך שרוב הנקניק יהיה בתוך החמין ממש, וחלק מבחוץ.

ממשיכים לבשל כ-3-4 שעות על אש נמוכה. חשוב להשגיח שהמים לא נגמרים. במקרה הצורך – מוסיפים מעט מים לפי הצורך. חשוב לדאוג שהמים יכסו את התבשיל – אך לא מעבר לכך.

מעבירים את הסיר לפלטה כשהוא מכוסה במגבת, ומשאירים אותו שם עד לסעודה של שבת בבוקר.

אם רוצים ביצים בחמין – מקלפים את הביצים המבושלות, ומכניסים לחמין לפני שמעבירים לפלטה.

לחובבי טעמים מיוחדים, אפשר להוסיף לחמין ירקות נוספים, כמו ארטישוק ירושלמי, קולרבי, דלעת, ערמונים וכדומה. דואגים כמובן לקלף את הירקות ולחתוך לקוביות גדולות.

" ["pic"]=> string(6) "181226" ["date_created"]=> string(19) "2019-03-13 09:33:00" ["writer"]=> string(5) "57349" ["tags"]=> string(13) "|52437||9499|" ["categories"]=> string(3) "502" ["category"]=> string(3) "502" ["comments_num"]=> string(1) "0" ["no_app"]=> string(1) "0" ["override_link"]=> string(0) "" ["item_type"]=> string(7) "article" ["item_id"]=> string(7) "1122714" ["list_type"]=> string(7) "mgz_cat" ["list_id"]=> string(3) "502" ["link"]=> string(41) "https://www.hidabroot.org/article/1122714" ["top_section"]=> string(2) "35" } [3]=> array(20) { ["type"]=> string(7) "article" ["id"]=> string(7) "1122713" ["title"]=> string(63) "מתכון לפיצה טבעונית נהדרת מקמח מלא" ["short_text"]=> string(136) "רוצים להכין פיצה ביתית, טבעונית לחלוטין? קבלו מתכון נהדר, מהבצק ועד לתוספות" ["content"]=> string(3814) "

מה צריך?

לבצק:

4 כוסות קמח מלא, מנופה

2 כוסות מים חמימים

2 כפיות סוכר

2 כפיות שמרים יבשים

1 1/2 כפיות מלח

שמן זית לשימון

 

לרוטב:

4 שיני שום

3 כפות שמן זית

מעט פלפל חריף

עגבניות מכמה סוגים – רגילות, עגבניות תמר, עגבניות שרי וכו'.

מלח

 

לתוספות:

עלי תרד

בצלצל שאלוט פרוס

פטריות – פרוסות ומאודות

(אפשר להשתמש במגוון תוספות אחרות, לפי הטעם)

 

איך מכינים?

מכינים את הבצק: מכניסים למיקסר את כל חומרי הבצק חוץ משמן הזית. מערבבים במיקסר במשך 2 דקות, ממתינים 2 דקות נוספות. מפעילים שוב ל-3 דקות, ושוב עוצרים וממתינים 3 דקות נוספות. מפעילים שוב את המיקסר ל-5 דקות. מוציאים את הבצק מהמיקסר ולשים אותו מעט בידיים. התוצאה צריכה להיות בצק גמיש מאד, ומעט דביק.

משמנים היטב קערה בשמן זית. יוצרים מהבצק צורת כדור, מורחים אותו סביב במעט שמן זית, ומניחים בקערה. מכסים את הקערה היטב בשקית ניילון, ומניחים להתפחה במשך כשעה.

בינתיים מדליקים תנור עם אבן בתחתיתו על החום הגבוה ביותר, ומניחים לו להתחמם במשך כשעה וחצי.

מכינים את הרוטב: פורסים את שיני השום ואת הפלפל החריף, ומטגנים בשמן זית, בסיר. כשהפלפל שבסיר מקבל צבע זרחני במקצת – מכניסים פנימה את העגבניות כשהן שלמות. מכסים את הסיר וממשיכים לבשל כרבע שעה. מוציאים את התערובת ומסננים במסננת דקה. מוציאים את קליפות העגבניות שנפרדו מהעגבניות.

מחזירים את הרוטב לסיר וממשיכים לבשל כ-5 דקות. כדי לקבל רוטב סמיך יותר – מוסיפים 2 כפות רסק עגבניות. מורידים את הסיר מהאש גם אם הרוטב לא מוכן לחלוטין.

מרכיבים את הפיצה: לשים בעדינות את הבצק כדי להוציא ממנו את בועות האוויר, ומחלקים אותו ל-2 או ל-4 חלקים – תלוי בגודל הפיצות הרצויות.

יוצרים "פיתות" מהבצק ומשטחים מעט בעזרת מערוך. נזהרים שלא לשטח יותר מידי את שולי הפיצה. מקמחים את הכלי שבאמצעותו מכניסים את הפיצה לתנור, ומניחים את עיגולי הפיצה עליו.

מניחים את הרוטב על כל אחד מעיגולי הפיצה, ומוסיפים תוספות לפי הטעם.

מכניסים לתנור ישירות על האבן, ואופים כ-5 דקות.

" ["pic"]=> string(6) "181225" ["date_created"]=> string(19) "2019-03-13 09:30:00" ["writer"]=> string(5) "57349" ["tags"]=> string(14) "|52437||60449|" ["categories"]=> string(3) "502" ["category"]=> string(3) "502" ["comments_num"]=> string(1) "0" ["no_app"]=> string(1) "0" ["override_link"]=> string(0) "" ["item_type"]=> string(7) "article" ["item_id"]=> string(7) "1122713" ["list_type"]=> string(7) "mgz_cat" ["list_id"]=> string(3) "502" ["link"]=> string(41) "https://www.hidabroot.org/article/1122713" ["top_section"]=> string(2) "35" } [4]=> array(20) { ["type"]=> string(7) "article" ["id"]=> string(7) "1122593" ["title"]=> string(58) "מתכון לרוטב בולונז טבעוני מושלם" ["short_text"]=> string(150) "מתכון נהדר לרוטב "בולונז" טבעוני בטעם בשרי. מושלם להכנת ספגטי שגם הילדים שלכם יאהבו" ["content"]=> string(1770) "

מה צריך?

5 עלי דפנה

4 קופסאות של עגבניות

3 ראשי שום

3 בצלים

1 גזר

1 מרגרינה

1 חב' בשר טחון צמחוני

1 קופסת רסק עגבניות

1/4 כוס שמן

יין אדום

רוטב סויה

רוטב ברביקיו

כמון

תבלין לבשר

בזיליקום

אורגנו

טימין

מיורן

מלח, פלפל

 

איך מכינים?

מרסקים את הגזר ואת השום. מטגנים את שניהם בשמן זית, ומוסיפים לטיגון גם את עלי הדפנה.

מועכים את העגבניות ומוסיפים לסיר. מוסיפים את עשבי התיבול – בכמות לפי הטעם. מבשלים כ-10 דקות.

מכינים את הבולונז: קוצצים את הבצלים ומטגנים אותם במרגרינה עד שמזהיבים. מוסיפים את הבשר הטחון הצמחי, ומטבלים בתבלין לבשר, בכמון, ברוטב סויה וברוטב ברביקיו לפי הטעם.

מוסיפים את הבולונז לסיר עם רוטב העגבניות, ומבשלים יחד 5 דקות נוספות. מוסיפים את רסק העגבניות ומעט יין אדום.

" ["pic"]=> string(6) "180802" ["date_created"]=> string(19) "2019-03-11 10:02:00" ["writer"]=> string(5) "57349" ["tags"]=> string(15) "|52437||105667|" ["categories"]=> string(3) "502" ["category"]=> string(3) "502" ["comments_num"]=> string(1) "0" ["no_app"]=> string(1) "0" ["override_link"]=> string(0) "" ["item_type"]=> string(7) "article" ["item_id"]=> string(7) "1122593" ["list_type"]=> string(7) "mgz_cat" ["list_id"]=> string(3) "502" ["link"]=> string(41) "https://www.hidabroot.org/article/1122593" ["top_section"]=> string(2) "35" } } } [5]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "288" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(21) "לומדים תורה" ["link"]=> string(21) "לומדים-תורה" ["id"]=> string(3) "288" ["ord"]=> string(1) "6" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "1" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [6]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "517" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(27) "אמונה והתחזקות" ["link"]=> string(22) "magazine/section/56767" ["id"]=> string(3) "517" ["ord"]=> string(1) "7" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "1" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(6) "7f6000" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [7]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "290" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(17) "תורה ומדע" ["link"]=> string(17) "תורה-ומדע" ["id"]=> string(3) "290" ["ord"]=> string(1) "8" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "1" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [8]=> array(13) { ["parentId"]=> string(3) "466" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(19) "בעלי תשובה" ["link"]=> string(19) "בעלי-תשובה" ["id"]=> string(3) "466" ["ord"]=> string(1) "9" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "1" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" ["items"]=> array(2) { [0]=> array(20) { ["type"]=> string(7) "article" ["id"]=> string(7) "1123091" ["title"]=> string(110) "מזלות ביהדות: האם היהדות מאמינה באסטרולוגיה? 10 עובדות מרתקות" ["short_text"]=> string(201) "האם המזל שלי קובע את מה שיקרה לי בעתיד? האם ביכולתי להשפיע על גורלי? כל מה שרציתם לדעת על התייחסות היהדות למזלות" ["content"]=> string(15386) "

1. המזלות מוזכרות כבר בספר היצירה, שיש לנו במסורה מאברהם אבינו. שם מבואר שהמזלות הן שתים עשרה צורות שצר הקב"ה בעולמו מאז בריאת העולם.

2. אף שנאמר שישראל הם מעל המזל לא מוחלט הדבר בראשונים, ויש שכתבו שגם לישראל יש מזל אלא שעל ידי זכות גדולה ותפילות יכולים לשנות את המזל.

3. אף על פי שהמסורת היהודית מכירה במזלות, מכל מקום על פי תורה אסור ליהודי לעשות מעשה רק על פי המזלות מה שהמזלות מראים. כי בורא עולם הוא בורא המזלות, והוא קבע שישראל מעל המזל. על כן, אם אפילו לפי המזל היה צריך לצאת משהו לא-טוב, מכל מקום, אם נתפלל להקב"ה אז ברור לנו שכאשר הוא ישמע את תפילתנו הוא יהפוך לנו את כל השפעת המזל לטוב. ולכן אין לנו לעשות מעשה על פי המזלות, אלא על פי ההלכה של התורה ששייכת בכל מצב.

לכן מצינו מנהג אצל היהודים להגיד תמיד "מזל טוב"; כי אין יהודי דואג בשום פעם למזל לא-טוב.

4. ענין המזלות אינו עבודה זרה אבל 99.9% מהעוסקים בכך אינם יודעים מה שהם מדברים, החכמה הזו כפי שהיתה ידועה לחז”ל אינה קיימת היום.

הרב זמיר כהן בהרצאה קצרה ויסודית, נוגע בנקודה המרתקת: האם ישראל באמת תמיד מעל המזל? האם יש השפעה למזל? צפו:

 
5. עוד לפני אלפי שנים עסקו אנשי העולם העתיק בחקר מידע הטמון בקרבי השמים אודות גורלו של האדם ואופיו. האצטגנינות, או בשמה המודרני, אסטרולוגיה היתה אצל רבים, ביניהם מלכים ושליטים כמורת דרך מרכזית בחיים.

מהי האסטרולוגיה? עד כמה אפשר לסמוך עליה? כיצד מתייחסת היהדות לאסטרולוגיה? האם עתידנו נחרץ מראש? האם ניתן להשפיע על גורלינו? צפו בהרצאתו המרתקת של הרב זמיר כהן, וקבלו תשובות לשאלות אלו:

 
6. בתלמוד בבלי מסכת שבת שבת (דף קנו) דנה הגמרא בשאלה האם יש מזל לישראל או לא. כה נאמר: "... רבי יוחנן אמר 'אין מזל לישראל' ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דא"ר יוחנן, מניין שאין מזל לישראל? שנאמר (ירמיהו י) 'כה אמר ה' אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגויים מהמה', הם יחתו ולא ישראל, ואף רב סבר אין מזל לישראל דאמר רב יהודה אמר רב: מניין שאין מזל לישראל? שנאמר (בראשית טו) 'ויוצא אותו החוצה', אמר אברהם לפני הקב"ה: 'רבש"ע (בראשית טו) בן ביתי יורש אותי', אמר לו: 'לאו (בראשית טו) כי אם אשר יצא ממעיך', אמר לפניו: 'רבש"ע, נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן', אמר ליה: 'צא מאיצטגנינות שלך שאין מזל לישראל...."

מהו מזל? איפה הוא נמצא? היכן הוא מתחבא ולאן הוא "נעלם" לפעמים? מדוע יש אנשים שהמזל רודף אחריהם, ואחרים שהמזל בורח מהם? האם לנו, היהודים, יש קשר למזל? כל התשובות בהרצאה הנפלאה של הרב פנגר. צפו:

 
7. נקודה מעניינת ומפתיעה נמצאת הנה בירושלמי מסכת ר"ה (פ”ג הל’ ח’), אודות מזלו של האדם ביום הולדתו. כה נאמר: "ריב"ל אומר: 'עמלק כושפן הי', מה הי' עושה, הי' מעמיד בנ"א ביום גינוסיא שלו, כלומר לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו, מה עשה משה עירבב את המזלות".

בעל "קרבן העדה" מבאר שעמלק היה מעמיד למלחמה נגד ישראל בני אדם שהיה אותו היום יום לידתם שאז המזל שולט ועוזר לו, ולכן משה עירבב את המזלות שלא ישלוט ביום ההוא מזלו ויפול.

8. בספר שתים עשרה המזלות (המיוחס למקובלים) כתוב שהחודש שבו נולד משפיע לטובה על האדם.

הרב אליהו עמר בתשובה מפתיעה לשאלה: האם ביהדות יש משמעות לתאריך הלידה שלנו? צפו

 
9. מזלו של הנולד בחודש ניסן הוא טלה. הרב פנגר מסביר על כוחו של החודש, ומה מיוחד בבני מזל טלה:
 

 

מזלו של הנולד בחודש אייר הוא שור. הרב פנגר מסביר על כוחו של החודש, ומה מיוחד בבני מזל שור:

 

מזלו של הנולד בחודש סיוון הוא תאומים. הרב פנגר מסביר על כוחו של החודש, ומה מיוחד בבני מזל תאומים:

 

מזלו של הנולד בחודש תמוז הוא סרטן. הרב פנגר מסביר על כוחו של החודש, ומה מיוחד בבני מזל סרטן:

 

מזלו של הנולד בחודש אב הוא אריה. הרב פנגר מסביר על כוחו של החודש, ומה מיוחד בבני מזל אריה:

 

מזלו של הנולד בחודש אלול הוא בתולה. הרב פנגר מסביר על כוחו של החודש, ומה מיוחד בבני מזל בתולה:

 

מזלו של הנולד בחודש תשרי הוא מאזניים. הרב פנגר מסביר על כוחו של החודש, ומה מיוחד בבני מזל מאזניים:

 

מזלו של הנולד בחודש חשוון הוא עקרב. הרב פנגר מסביר על כוחו של החודש, ומה מיוחד בבני מזל עקרב:

 

מזלו של הנולד בחודש כסלו הוא קשת. הרב פנגר מסביר על כוחו של החודש, ומה מיוחד בבני מזל קשת:

 

מזלו של הנולד בחודש טבת הוא גדי. הרב פנגר מסביר על כוחו של החודש, ומה מיוחד בבני מזל גדי:

 

מזלו של הנולד בחודש שבט הוא דלי. הרב פנגר מסביר על כוחו של החודש, ומה מיוחד בבני מזל דלי:

 

מזלו של הנולד בחודש אדר הוא דגים. הרב פנגר מסביר על כוחו של החודש, ומה מיוחד בבני מזל דגים:

10. לסיכום הדברים, לפי השקפתה של תורת ישראל אל לו לאדם לחקור על העתידות בדרכים לא קונבנציונליות. כך כותב הרמב"ן בספר המצוות 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך', שאין לחקור אחר העתיד ואחר הנעלם רק על פי נביא או אורים ותומים גם אם מדובר בדברים נכונים, אלא לנהוג על פי הדרכתה של תורה. וכן לגבי אסטרולוגיה, גם אם נניח שיש בזה דברים אמיתיים, מכל מקום אל לנו לקבוע מהלכים ולפעול על פי זה. או להתחשב בזה, כאילו, חלילה, לא ניתן לשנות דברים אלו, אלא נדע שעל ידי תפילה, תשובה ומעשים טובים אדם מישראל יכול לשנות הכל, וזהו כוחו של האדם מישראל לשנות את טבע המציאות, וזוהי כוונת הגמרא שהובאה למעלה, בסוף מסכת שבת, הקובעת כי 'אין מזל לישראל'.

מדור אסטרולוגיה יהודית מכיל מבחר הרצאות, כתבות ומאמרים מחכימים בנושא גורל ומזלות. לחצו כאן לכניסה למדור.

" ["pic"]=> string(6) "182181" ["date_created"]=> string(19) "2019-03-24 10:23:00" ["writer"]=> string(5) "58820" ["tags"]=> string(11) "|249||3631|" ["categories"]=> string(3) "466" ["category"]=> string(3) "466" ["comments_num"]=> string(1) "1" ["no_app"]=> string(1) "0" ["override_link"]=> string(0) "" ["item_type"]=> string(7) "article" ["item_id"]=> string(7) "1123091" ["list_type"]=> string(7) "mgz_cat" ["list_id"]=> string(3) "466" ["link"]=> string(41) "https://www.hidabroot.org/article/1123091" ["top_section"]=> string(2) "53" } [1]=> array(20) { ["type"]=> string(7) "article" ["id"]=> string(3) "183" ["title"]=> string(15) "יש לך אש?" ["short_text"]=> string(128) "לפי ספר היצירה לכל אות יש יסוד מאחת מיסודות הבריאה: אש, אדמה, אוויר ומים" ["content"]=> string(6615) "

איזה יסוד הכי חזק אצלך אש, אדמה אוויר ואולי בכלל מים?

לפי ספר היצירה לכל אות יש יסוד מאחת מיסודות הבריאה אש אדמה אוויר מים

ככל שיש יותר אותיות מאותו יסוד כך ההשפעה חזקה יותר .

להלן חילוקי האותיות לפי השפעתן:


האותיות בהשפעת אש 

ג,ד,ה,ט,כ,ס,ש.

מזלות: טלה,אריה וקשת.

הקשיים של הסביבה לא מפחידים את יוסד האש הדומיננטי, הוא מחפש אתגרים. משליט את רצונו על הנעשה. במרץ, חיוניות, התלהבות רבה  החצנה, בטחון עצמי, צימאון  עשייה  ההנעה, זקוק להישגים. ברמה הירודה תיתכן תוקפנות, שתלטנות, רגזנות וקנאה אך בכל זאת יש בו שמחה, חום לב ואהבת הזולת.

 

האותיות בהשפעת אדמה

ב,ו,י,ע,פ.

מזלות: שור בתולה וגדי

בעל שליטה, בקרה וארגון. חש צורך להבין את המציאות ולפרקה למרכיביה. אדם מעשי,פרקטי,מחושב,שקול יש בו את הצורך  שהעניינים יתנהלו טוב יותר. מודע לעצמו ורוצה להבין את המניעים, זקוק לעולם צפוי וברור. מתקשה לעכל שינויים ולהתמודד עם הפתעות. מנצל משאביו נכון ואינו מתפזר על תחומים רבים מדי. מגלה אחריות, עקביות והתמדה, נוטה ליעל ולומד משגיאות, מקפיד על הפרטים הקטנים ונמנע מסיכונים גם תוספת רגש לזולת לא תזיק לו.

 

האותיות בהשפעת אוויר

א,ז,ל,פ,צ,ר.

מזלות: תאומים מאזניים ודלי 

יוזם ובעל כושר אלתור, כושר ביטוי קולח, עשיר ברעיונות, קשה להשתעמם איתו, מהיר תפיסה וחשיבה.  נמרץ, חושב מהר, באופן יצירתי ועם כושר אלתור גבוה.  אך יש לו קושי מעבר   מיוזמה יצירתית לשפת מעשה.

הוא . מקורי  אך משועבד לאינטואיציה הפוגעת בכושר הניתוח. בעל השראה והברקות, אך אלו באות על חשבון דייקנות. מסקנותיו שטחיות ונמהרות ולא תמיד צמודות לעובדות המציאות. החלטי מאוד ופסקני, אך זאת עם שינויים מהירים בדעותיו.

קשה לו להשתבץ במסגרת ארגונית. מתאימה לו עבודה מעניינת ומגוונת, משימות קצרות טווח שיש בהן תוצאות מהירות. 

 

האותיות בהשפעת מים

ח,מ,נ,ק,ש,ת.

מזלות: סרטן עקרב ודגים 

רגשיות  ופגיעות מאפיינים את יסוד המים  כאן ניתן לומר שאינטואיציה  החזקה   שיש לו  לעיתים היא   בעוכריו ,יש לו צורך בחום, ואהבה חברה וקשר רגשי עמוק  הוא אינו  מסוגל להבין איך  אין החברה מסוגלת  להעריך את אישיותו הייחודית  

הציפיות שלו מגיעות  לעיתים לדרגה של תובענות מהחברה  הוא  חש מצד אחד שהוא מתבזבז ומאידך שהחברה מפסידה אותו כי אינה מנצלת את כישרונו  הרגישות הגבוהה שלו משקה עליו להתמודד עם קשיים הניצבים בדרך

הוא רוחני ואוהב  מאוד לעזור לזולת  הוא חש ומרגיש את  הזולת בצורה יוצאת דופן.  בשל גודל רגישותו למרות הנטייה שלו  למצבי רוח משתנים.

יש בו כוח פנימי חזק ויכולות רבות.

" ["pic"]=> string(5) "53138" ["date_created"]=> string(19) "2013-10-15 09:24:05" ["writer"]=> string(3) "253" ["tags"]=> string(5) "|249|" ["categories"]=> string(3) "466" ["category"]=> string(3) "466" ["comments_num"]=> string(1) "0" ["no_app"]=> string(1) "0" ["override_link"]=> string(0) "" ["item_type"]=> string(7) "article" ["item_id"]=> string(3) "183" ["list_type"]=> string(7) "mgz_cat" ["list_id"]=> string(3) "466" ["link"]=> string(37) "https://www.hidabroot.org/article/183" ["top_section"]=> string(2) "53" } } } [9]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "292" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(10) "משפחה" ["link"]=> string(10) "משפחה" ["id"]=> string(3) "292" ["ord"]=> string(2) "10" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "1" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [10]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "294" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(10) "תרבות" ["link"]=> string(10) "תרבות" ["id"]=> string(3) "294" ["ord"]=> string(2) "11" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "1" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [11]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "295" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(10) "ילדים" ["link"]=> string(10) "ילדים" ["id"]=> string(3) "295" ["ord"]=> string(2) "12" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "1" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [12]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "296" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(13) "רץ ברשת" ["link"]=> string(22) "magazine/section/47842" ["id"]=> string(3) "296" ["ord"]=> string(2) "13" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "1" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [13]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "463" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(21) "סידור תפילה" ["link"]=> string(21) "סידור-תפילה" ["id"]=> string(3) "463" ["ord"]=> string(2) "14" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "1" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [14]=> &array(13) { ["parentId"]=> string(3) "465" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(30) "קצרים / בול פגיעה" ["link"]=> string(23) "magazine/category/56198" ["id"]=> string(3) "465" ["ord"]=> string(2) "15" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "1" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" ["items"]=> array(5) { [0]=> array(20) { ["type"]=> string(7) "article" ["id"]=> string(7) "1122312" ["title"]=> string(92) "יהדות ונצרות: האם בספר ירמיהו רשום שתהיה ברית חדשה?" ["short_text"]=> string(190) "כיצד משיבים לנוצרים על טענתם כי בורא עולם עזב את ישראל בשל חטאיהם, ובחר בהם, הנוצרים, וכרת עימם ברית חדשה? " ["content"]=> string(10600) "

הנוצרים טוענים כי בורא עולם עזב את עם ישראל בשל חטאיהם, ובחר בהם, הנוצרים, להיות לו לעם וכרת עימם ברית חדשה. כהוכחה לצדקת דבריהם, הם מביאים את הנאמר בספר ירמיהו פרק ל"א, בו מזכיר ירמיהו הנביא במפורש את הברית החדשה.

האמנם? עיון קצת מעמיק בפסוקים, אותם מצטטים הנוצרים בעצמם, מוכיח את טענותיהם השקריות.

כה נאמר בספר ירמיהו פרק י"א: "(ל) הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְכָרַתִּי אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה׃ (לא) לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם ה' (לב) כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם ה' נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹקים וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם׃ (לג) וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת ה' כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם נְאֻם ה' כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד".

קשה להבין כיצד מעיזים הנוצרים להשתמש בפסוקים אלו כהוכחה לטענתם, בעוד כל אחד שיתעמק מעט בפסוקים אלו יראה כי כתוב שם בדיוק להיפך. בפסוקים אלו נכתב באופן גלוי שהקב"ה יכרות ברית חדשה עם עמו ישראל בני האבות. הוא לא יעזוב אותם ויכרות ברית עם אנשים חדשים אלא יהיה זה אותו עם אשר הקב"ה כרת ברית עם אבותם, וכעת יחזור ויכרות עם בניהם.

על כך יש לשאול: האם הנוצרים הם בני אברהם, יצחק ויעקב? האם הברית הקודמת היתה עם אבותם?! מדוע הם טוענים כי הם יזכו לכרות את הברית עם הבורא?

כמו כן, בברית זו נאמר שהקב"ה יכתוב את בתורה על ליבנו: "כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל... נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה". מכאן השאלה זועקת ועולה: האם הדת הנוצרית שומרת את מצוות התורה? בנוסף, בפסוק מצוין "תורתי", ולא מובן ממנו שתהיה תורה אחרת.

יותר מכך: בפסוקים אלו נאמר באופן מפורש שה' יסלח לעוונותינו כאשר יכרות עימנו ברית חדשה: "כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד". מפתיע מאוד כיצד הנוצרים משתמשים בפסוקים אלו כדי לטעון את טענתם הקבועה כי בגלל עוונותינו הקב"ה לא סלח לנו ובחר במקומנו המשך אחר לעם ישראל. והרי פסוקים אלו בעצמם דוחים על הסף את כל טענת הנוצרים.

כמו כן, יש לשים לב כי פסוקים אלו נאמרו כנבואת נחמה לעם ישראל. לשם כך יש להסתכל בכל הפרק כולו, ולא רק בפיסקה זו, כדי להבין את ההקשר בהם נאמרו פסוקים אלו. כה מובא בראש הפרק: "כה אמר ה' מצא חן במדבר... הלוך להרגיעו ישראל... ואהבת עולם אהבתיך... עוד אבנך ונבנית... עוד תטעי כרמים בהרי שומרון". בפרק ל"א, מנבא ירמיהו הנביא לעם ישראל שהקב"ה עוד יגאלם וישיבם לארץ ישראל, והם יזכו לטעת כרמים בהרי השומרון. בעוד הנוצרים טוענים שהקב"ה עזב את עם ישראל, אותו פרק מציין במפורש שעם ישראל מצא חן במדבר והקב"ה יזכור לו את אהבת נעוריו. עוד יש לשאול: האם הנוצרים היו במדבר?! האם הם הלכו אחרי הקב"ה במשך 40 שנה?! ממשיך הנביא וקורא: "שובי בת ישראל שובי אל ערייך אלה" - למי הכוונה שישוב? האם לאלו שאף פעם לא היו בארץ ישראל?! בהמשך הפסוקים קורא הנביא בשם ה' שהקב"ה אוהב את בניו "אהבת עולם", אהבה נצחית שלעולם לא תיפסק ולא תתחלף.

מן האמור עולה כי דווקא פרק זה, אותו מצטטים הנוצרים כהוכחה לברית חדשה שיכרות עמם הקב"ה – דווקא הוא מבליט לעין כל את שקרם של הנוצרים. עלינו רק לקרוא את הפסוקים ולהתבונן בהם. אמנם מדובר בברית חדשה, אך בו זמנית מובהר כי הברית הישנה לא מאבדת תוקף.

נותר רק להסביר: אם כן, מהי הכוונה ב"ברית החדשה" שהקב"ה יכרות עם עמו ישראל? התשובה על כך היא שהקשר בין עם ישראל לקב"ה מתואר בנביאים כברית נישואין. עם ישראל חטא ולא קיים את חלקו בברית, ועל כן כאשר ישוב לארץ ישראל, יחדש עימם בורא עולם את הברית העתיקה, ויהפוך אותה לברית יציבה, שלא תופר עוד לעולם. 

לחצו כאן וקראו את פרק ל"א בירמיהו עם כל המפרשים, הפרק השופך טללי נחמה על עם ישראל.
 
לקריאה נוספת אודות נצרות ויהדות:

 נצרות לעומת יהדות: איך יודעים בוודאות שהנצרות היא שקרית?

"תמיד האמנתי באלוקי ישראל": ראיון עם שלמה ברונל, כומר לשעבר

היהודיה הנודדת שהגיעה הביתה

מהנצרות ליהדות: "הרגשנו שכאן זה הבית שלנו"

"לא היתה לי תכלית אמיתית בחיים"

מהכמורה ליהדות: "לא רציתי עבודה זרה - רק אמת"

מה להשיב למיסיונרים?

מהכנסייה לבית הכנסת: סיפורו של הרב יהודה פרץ, שרגע לפני הפיכתו לכומר הכיר את האמת

הוא היה עמוק בתוך הנצרות: מתבולל ומיסיונר ממולח. אבל אז פגש את רופא הילדים ממקסיקו; ריאיון מיוחד עם הרב דניאל עשור

" ["pic"]=> string(6) "180183" ["date_created"]=> string(19) "2019-03-04 11:32:00" ["writer"]=> string(5) "58820" ["tags"]=> string(20) "|7140||57926||59512|" ["categories"]=> string(3) "465" ["category"]=> string(3) "465" ["comments_num"]=> string(1) "2" ["no_app"]=> string(1) "0" ["override_link"]=> string(0) "" ["item_type"]=> string(7) "article" ["item_id"]=> string(7) "1122312" ["list_type"]=> string(7) "mgz_cat" ["list_id"]=> string(3) "465" ["link"]=> string(41) "https://www.hidabroot.org/article/1122312" ["top_section"]=> string(3) "462" } [1]=> array(20) { ["type"]=> string(7) "article" ["id"]=> string(7) "1119318" ["title"]=> string(103) "האם הקראים והשומרונים הם חלק מעם ישראל, ומה השוני בינינו?" ["short_text"]=> string(159) "מנין הגיעו השומרונים והקראים, והאם הם יהודים? ומהם העיוותים שיצרו הכתות בתורת ישראל? " ["content"]=> string(51740) "

תורה שבעל פה, פירושה, ביאור המסביר ומדריך כיצד מקיימים את 613 המצוות הכתובות בספר התורה.

העדות החזקה ביותר למציאות תורה שבעל פה, טמונה בעובדה שלא ניתן להבין את מצוות התורה שבכתב ללא ביאור חיצוני שעבר מדור לדור לצד ספר התורה. הנה מספר דוגמאות מתוך מאות:

(א) בשום מקום בתורה לא כתוב מהן המלאכות האסורות בשבת, למרות שנאמר כי המחלל שבת מתחייב בנפשו!

(ב) בשום מקום בתורה לא כתוב מה פירוש "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי".

(ג) בשום מקום בתורה לא כתוב איך מתחתנים או מתגרשים, ומהו בעצם "ספר כריתות".

(ד) בשום מקום בתורה לא כתוב איך שוחטים.

(ה) בשום מקום בתורה לא מבואר מהי מזוזה ומה כותבים בה, רק נאמר בלשון סתומה: "וכתבתם על מזוזות ביתך".

(ו) בשום מקום בתורה לא מפורט מהי ציצית ואיך היא אמורה להראות.

למעשה שום מצווה בתורה אינה מפורטת ומבוארת דיה לצורך קיומה המעשי. מצוות התורה נראות בדרך משל ולהבדיל - כמו תוכן עניינים. התורה מציינת את רשימת המצוות, אך לא מפרטת או מבארת אותן הלכה-למעשה.

דומני כי מובן מאליו, שכאשר ירד משה רבינו מהר סיני עם רשימה של תרי"ג מצוות, שאלו אותו העם בלשון פשוטה: "מהי ציצית? איך מכינים מזוזה? איך כותבים ספר כריתות? איך מתחתנים? מה הפירוש אל יצא איש ממקומו ביום השביעי? האם מותר להכין אש דלוקה לפני השבת? מהן המלאכות שאסורות בשבת?" וכן הלאה וכן הלאה. ברור מאליו שמשה רבינו לא אמר לעם - "נחשו, הבינו לבד"...

דוגמה טובה לכך נמצאת בפרשת מקושש העצים ביום השבת (במדבר פרק טו). בני ישראל הצטוו להרוג את מחלל השבת, אך לא נמסר עדיין באיזו מיתה יהרגוהו. משה רבנו ובני ישראל לא חשבו לרגע לפרש את המצווה מדעתם האישית. לא ולא, משה המתין ושאל את ה' בפירוש כיצד הורגים את מקושש העצים. במילים אחרות – בני ישראל לא היו שומרונים/קראים המנסים להבין את התורה מדעתם, אלא דרשו ביאור למצוות.

(אגב, עצם העובדה שעם ישראל ידע שהמקושש עבר על מלאכה בשבת, היא עצמה ראיה נוספת לתורה שבעל פה. שכן בתורה לא נתבארו המלאכות האסורות בשבת, ואם כך, כיצד ידעו שהמקושש חילל את השבת? האם היינו מעלים על דעתנו שאיסוף עצים היא מלאכה אסורה בשבת?)

הצורך המעשי הוא עדות לכך שיחד עם ספר התורה, משה רבנו מסר לבני ישראל ביאור מעשי לקיום 613 המצוות. ביאור זה הועבר על ידי הרבנים מדור לדור, והועלה לראשונה על הכתב לפני כאלפיים שנה בידי רבי יהודה הנשיא בשישה סדרי משנה, אשר התבארו בארבעים מסכתות התלמוד - על פיהם נפסקה ההלכה לדורותיה.

להרחבה בנושא חשוב זה, בסדרת הכתבות הבאה:

מהו המקור לתורה שבעל פה מן התורה?

https://www.hidabroot.org/article/130320

מה בעצם קיבלנו בהר סיני?

https://www.hidabroot.org/article/235818

https://www.hidabroot.org/article/236046

מהי בעצם תורה שבעל פה?

https://www.hidabroot.org/article/236215

https://www.hidabroot.org/article/236789

 

* * *

מנין הגיעו כתות המתנגדות לתורה שבעל פה?

במהלך ההיסטוריה קמו להן ארבע כתות הטוענות לקיים את המצוות ישירות מן המקרא בלא ביאור חיצוני, כאשר כל אחת מהן הבינה את אותן מצוות כתובות באופן שונה זה מזה.

(1) שומרונים, (2) צדוקים, (3) בייתוסים, (4) קראים,

ועוד מספר כתות קטנות שלא נותר מהם כמעט זכר (איסיים לדוגמה).

רוב הכתות קמו בתקופות קשות בעם ישראל, כאשר נתחלפו שלטונות, וקבוצות בעם התנגדו לשלטון הרבני. בתקופת בית המקדש השני (150 שנה לפני הספירה הנוצרית) התפצלו שתי כתות מן היהדות הרבנית (-חז"ל, אשר נקראו באותם ימים בשם "פרושים"). באותה תקופה החלו גזירות השמד, התיוונות רבה בקרב העם היהודי, ומרד החשמונאים.

להלן נפרט את אמונתיהם ומנהגיהם של המפורסמים שבהם, על פי תאריך הופעתם:

1) כת השומרונים: מונים כיום 800 איש, בעיקר בשכם וחולון.

השומרונים הם כת המונה כיום כ-800 איש (רובם בחולון), הטוענת להיות צאצאיהם של שבטי ישראל הקדומים [במאה ה-16 מנתה הקהילה כ-200 שומרונים בלבד!]. מבחינה היסטורית, מוזכרים השומרונים רק במקורות התלמודיים. חז"ל זיהו את השומרונים כעם זר שהתגייר למחצה, כאשר הוגלה לארץ ישראל על ידי סנחריב מלך אשור. בתלמוד נקראים השומרונים בשם "כותים", על שם העיר "כות" (בעיראק) ממנה הוגלו השומרונים לשומרון כ-720 שנה לפני הספירה הנוצרית. ברם, השומרונים מזהים עצמם כצאצאי השבטים הקדומים, וטוענים שהם אינם בני גרים, אלא "יהודים טהורים" שגלו לאשור.

השומרונים כפרו בתורה שבעל פה, ובחרו להבין את המצוות מתוך פשט המקרא. בשונה מן הכתות האחרות, מקבלים השומרונים רק את המקרא (חמשה חומשי תורה) וכופרים ביתר הנביאים והכתובים (הנ"ך). השומרונים מאמינים בהישארות הנפש, וטוענים שאת בית-המקדש יש לבנות בהר הגריזים (ליד העיר שכם) ולא בירושלים. היהודים הגיעו למחלוקת עם השומרונים בימי עזרא ונחמיה, כאשר ביקשו להקים את בית המקדש השני. העם לא נתן לשומרונים להשתתף בבניית בית המקדש בירושלים, מכיוון שהוא לא ראה בהם גרי אמת. כאשר ביקשו הכותים להלחם עם ישראל ולהרוג את נחמיה, גזרו עליהם זרובבל ועזרא חרמות קשות: שלא יאכלו אפילו פת לחם של כותי, וכן שאין לגייר כותים. השומרונים לא השתתפו במרד הגדול ומרד בר-כוכבא כנגד הרומאים.

ההלכה היהודית דנה רבות בשאלות הלכתיות הנוגעות לקשרים עם שומרונים. בתלמוד מוזכר שהשומרונים הקפידו מאוד על המצוות המעטות שהם קיבלו על עצמם, ואמרו עליהם "שהחזיקו בהם יותר מישראל" (קידושין ה, א). ברם, כפרו הכותים במרבית המצוות, כמו גם בתורה שבעל פה, וטענו להבנת המקרא מתוך הפשט. כיום מצויים השומרונים על סף הכחדה.

2) כת הצדוקים: הופיעו ונעלמו.

חז"ל זיהו את כת הצדוקים עם מייסד בשם "צדוק", שהיה אחד מתלמידיו של אנטיגנוס איש סוכו. הצדוקים פרשו גם הם מהיהדות הרבנית, כאשר כפרו בתורה שבעל פה והחליטו להבין את מצוות המקרא מתוך הפשט. הם נכחדו כשם שהופיעו, ולא הותירו אחריהם כל כתבים.

ישנם היסטוריונים המזהים את כת הצדוקים עם נדחי משפחת הכהנים בני צדוק הכהן שפרשו מהעם. ההיסטוריון הקדום יוסף בן מתיתיהו (הנקרא גם "יוספוס פלביוס") תיאר את הצדוקים בספריו כאנשים הדומים לכת האיסיים בחוקים והמנהגים, וכי נהגו מנהגים ייחודים בדיני נישואין. כמו כן, הצדוקים התבדלו מאחיהם והיו מתרחקים מהם. מבחינה היסטורית, נראה שהצדוקים היו עשירים ומקורבים לשלטונות היווניים, בעוד חז"ל (שנקראו אז "פרושים") התנגדו לשלטון היווני והיו ידועים בצניעותם האישית ופרישותם מענייני החומר. כנראה היתה זו אחת הסיבות בגללן בחר עם ישראל לציית לפרושים ולהתרחק מהצדוקים.

במקורות התלמודיים מתוארים הצדוקים כמי שכפרו בהישארות הנפש (חיים לאחר המוות). במקורות הנוצריים, נראה שהצדוקים שללו גם את קיומם של מלאכים. הצדוקים קיבלו את התנ"ך ודחו את מרבית התורה שבעל פה, אך לא באופן גורף. הצדוקים התבססו על המקרא בפירושיהם למצוות. הם פירשו את הפסוק "עין תחת עין" כפשוטו המילולי. מכיוון שהצדוקים לא האמינו בהישארות הנפש, פיתחו השקפה פילוסופית של נהנתנות ומרדף בלתי פוסק אחר הנאות העולם הזה. ידוע לנו שהם התנגדו לשמחת בית השואבה, לדיני "העירוב", ולביטוי "כדת משה וישראל" במסמך הגירושין.

הצדוקים נעלמו לאחר חורבן בית המקדש. המשנה נחתמה על ידי רבי יהודה הנשיא כ-130 שנים מאוחר יותר (בתחילת המאה ה-3 לספירה הנוצרית).

3) כת הבייתוסים: הופיעו ונעלמו.

מבחינה היסטורית, נראה שהבייתוסים הופיעו (או התחזקו) כ-150 שנה לאחר הופעת הצדוקים, ויש הסבורים שהבייתוסים התחזקו רק תודות להעלמותם של הצדוקים מאז חורבן בית המקדש השני. גם הבייתוסים התפצלו מן היהדות הרבנית שקדמה להם, והתנגדו לתורה שבעל פה.

חז"ל זיהו את הבייתוסים עם מייסד הכת שנקרא "בייתוס". היסטוריונים מזהים את הבייתוסים עם צאצאיהם של משפחת כהנים קדומה אשר פרשו מהעם וחיו באלכסנדריה. גם בתוספתא מוזכרת משפחת כהנים בשם "בית בייתוס", המתוארת כרודפת ממון ועושקת את כספי העם.

בשונה מהצדוקים, היו הבייתוסים עסוקים יותר במקרא ופחות בפוליטיקה, והם עצמם לא התרחקו מהעם. הבייתוסים כפרו בשכר ועונש בעולם הבא, כמו גם בתחיית המתים. בשונה מהצדוקים, הבייתוסים לא התנגדו למסורת שבעל פה באופן גורף, כי אם רק לרבנים עצמם. ברם, הם בחרו לקיים את המצוות מתוך פשט המקרא, על פי הבנתם האישית. גם הבייתוסים נכחדו כשם שהופיעו, ולא הותירו אחריהם כל כתבים.

4) כת הקראים: כארבעים אלף איש בכל העולם, בעיקר ברמלה וירושלים.

מאות שנים לאחר היכחדות הצדוקים והבייתוסים, התפצלה כת נוספת מהיהדות הרבנית, שנקראה בשם כת "הקראים". מייסד כת היה ענן בן דוד, אשר נולד בבבל (כ-800 שנה לאחר הספירה הנוצרית) והתנגד ליהדות הרבנית. הוא כתב ספר אותו קרא בשם "ספר המצוות", בו הוא פירש את המצוות מתו פשט המקרא לפי דעתו. פירושיו למקרא נראים כיום בעיני רבים לבלתי רציונלים ורחוקים מאוד מפשוטו של מקרא. במקורות התלמודיים, מספרים חז"ל שענן היה רבני בעברו ותלמיד חכם, אלא שמצאו בו הרבנים גאווה וחוסר יראת שמים. לכן העדיפו למנות את אחיו, חנינאי, לראש הגולה. בשל כעסו על אי מינויו לנשיא, פנה ענן לשרידי 14 כתות צדוקיות שעמדו להיכחד, וקיבץ אותם יחדיו לכת "הענניים" הכופרת בתורה שבעל פה והרבנים. מסיבה זו נאסר ענן כבוגד במלכות, והותר רק כאשר טען שהוא אינו רבני. במקורות ההיסטוריים ענן מוכר לנו כמי שירד למצרים והפיץ את דתו בין הקהילות המצריות, עד שיצר את כת ה"ענניים". יש היסטוריונים הטוענים שכת "הענניים" הפכה או התפתחה ברבות השנים לכת הקראים. ענן ידוע במיוחד בשל המשפט שאמר: "חפשו היטב בתורה, ואל תשענו על דעתי", כאשר טען שניתן להבין את המצוות מתוך פשוטו של המקרא בלא התורה שבעל פה. גם היסטוריונים וגם קראים חלוקים ביניהם האם ענן יסד את הקראות, או רק חיזק אותה בתקופה מסויימת. מבחינה היסטורית, הקראים לא מופיעים בשום מקור, אפילו לא במקורות התלמודיים, כי אם רק זמן רב לאחר היכחדות הצדוקים והבייתוסים, כמו גם כת הענניים.

בשונה ממרבית קודמיהם, מאמינים הקראים בהישארות הנפש, כמו גם בביאת המשיח ותחיית המתים. הקראים אימצו לעצמם מנהגים שונים הנקראים "סבל הירושה", הזהים פעמים רבות להלכות הרבניות, בטענה שאין פסול במנהג שאינו סותר את המקרא. כך לדוגמה, בחרו הקראים בארץ לחגוג בר-מצווה ועליה לתורה לבן 13 (וזאת בניגוד לסברה הקראית שכל אדם מגיע לבגרות בגיל שונה). ממנהגים אלו קובעים הקראים כיצד לשחוט או לבצע את ברית-המילה (פעולות אשר אינן מוזכרות במקרא), כמו גם תפילות בבית כנסת (הזהה כמעט לחלוטין לבתי הכנסת היהודיים), והנהגות שונות הדורשות הליכה ברגליים יחפות בבית הכנסת (מפאת קדושת המקום), חבישת כיפה בבית הכנסת, ודינים נוספים שאינן נחשבים עבורם לתורה שבעל פה.

כיום חיים בישראל כ-20,000 קראים, וכעוד עשר אלף בעולם. ישנם כ-11 בתי כנסת קראיים בארץ ישראל. הכת הקראית, בתור מיעוט בעם ישראל, תמיד חששה לקבל יהודים רבניים לקרבה. אחד המנהיגים הקראיים נימק זאת במשפט: "אנחנו האגם והם האוקיינוס, מה יקרה אם יפרץ הסכר?"

הקראים, בשונה מהשומרונים, נחשבים ביהדות הרבנית ליהודים. אולם מכיוון שהם כופרים בתורה שבעל פה, קיים אצלהם חשש ממזרות, וההלכה דנה בשאלת חזרתם ליהדות הרבנית.

 

כתות שכפרו בתורה שבעל פה - שינו הלכות חמורות ברבות הדורות

מבחינה היסטורית, כל מייסדי הכתות הכופרות בתורה שבעל פה, התפצלו מן היהדות הרבנית.

הגם שכולן טענו להבנת המקרא מתוך פשוטו, כל אחת מן הכתות הבינה באופן הפוך לגמרי מחברתה את המקרא, את ההלכה, את חודשי השנה והיממה, כמו גם את עיקרי האמונה. ואם אין די בכך, הכתות השונות חלקו על פשט המקרא אפילו בינן לבין עצמן, ושינו בכל דור את הבנת המקרא לכדי הלכות שונות וגם סותרות לקדמוניהם.

דיני עריות, נידה וחיתון:

בספר בראשית כתוב: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". מכאן הבינו הקראים הקדומים שברגע שגבר ואשה מתחתנים, כל קרובי הבעל וכל קרובי האשה אסורים אלה לאלה לחיתון (מה שנקרא בפי הקראים "שיטת הריכוב בעריות"). הלכה זו כמעט והביאה להכחדת הקראים, עד שהחליטו קראים מודרניים שהבנה זו של הפסוק היא טעות "והוספה על דברי התורה", ולכן חדלו מלקיים אותה.

קראים לא רואים צורך להטהר במקווה, וסבורים שמספיקה מקלחת במים (או כל מקור של מים זורמים).

דיני גירושין:

בדיני גירושים, סבורים הקראים שדיני הגבר והאשה שווים למעט חובת הגבר למסור את הגט לאשתו. עם הדורות (המאה ה-19) בחרו הקראים לשנות את ההלכה המפורשת במקרא, כאשר בית-הדין ימסור את הגט לאשה במקום בעלה, במקרים של מסורבות גט.

פיקוח נפש בשבת:

קראים בעבר הסיקו שפיקוח נפש אינו דוחה שבת, היות ונהרגים על שמירת השבת בסקילה, ומכאן שמצוות השבת חשובה יותר מן החיים עצמם. ברבות הדורות שינו קראים את דעתם והחליטו שפיקוח נפש בעצם כן דוחה את השבת, וזאת בשל הכתוב "וחי בהם".

אש בשבת:

הקראים הקדומים אסרו להשאיר אש דולקת מערב שבת, ולכן נותרו בחושך ביום השבת, בלא אור, חימום בימות החורף, או אפילו חימום המזון. החל מהמאה ה-11 לספירה הנוצרית, התירו קראים להשאיר אש למאור לפני השבת.

השומרונים משאירים רק אור דולק אחד ביום השבת, לא מותירים אש ביום השבת, ואינם משתמשים בחשמל או בשעון שבת.

איסור יציאה ביום השבת:

מרבית הקראים הקדומים אסרו יציאה מן הבית ביום השבת, מכיוון שכתוב "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי". מכאן גם אסרו לטלטל חפצים מחוץ לבית ביום השבת. ברבות הדורות התירו קראים לצאת מן הבית בשבת רק לצורך תפילות בבית-כנסת, וכיום מתירים קראים כל יציאה מן הבית בשבת (כאשר רבים מהם מבינים שהאיסור "אל יצא איש" הוא רק עד מרחק של אלפיים אמה, מסיבה שאינה מובנת).

ברית מילה:

הקראים אינם מבצעים פריעה בברית-המילה. הקראים הקדומים אף אסרו ביצוע ברית-מילה החל בשבת. השומרונים זהים לקראים מבחינה זאת.

בר-מצווה:

קראים טוענים שכל אדם הופך בוגר בגיל שונה. אף על פי כן, מחקים הקראים בישראל את בר-המצווה הרבני כמנהג, ועורכים בר-מצוה לכל נער בן 13, בניגוד לסברה הקראית.

השומרונים מקיימים את טקס "חתימת התורה" בגיל שבע.

בשר וחלב:

קראים מתירים אכילת בשר בחלב, כאשר הם מבינים את האיסור "גדי בחלב אמו" כדין פרטי, ולא ככלל מקראי האוסר אכילת בשר בחלב. לפי מה שמצאתי, שומרונים סומכים על כל בשר שיש לו הכשר רבני. מרבית הקראים עושים כנ"ל, בעוד מעטים מהם הקימו הכשר משלהם לבשר.

בשיחות שהיו לי עם שומרונים, שמעתי מפיהם על הקפדתם לא לאכול בשר בחלב, ואף המתנה כארבע שעות בין אכילת בשר לחלב. כאשר שאלתי אותם מנין הופיעו דינים מפורטים כל כך בעדתם, שאינם מוזכרים בתורה שבכתב (ומזכירים בצורה מחשידה את ההלכה הרבנית)  לא ידעו מה לענות לי, רק אמרו שכך הם מבינים את פשט המקרא.

עין תחת עין:

קראים ושומרונים מבינים את פשט המקרא כפשוטו, שיש להוציא את עינו של אדם שפגע במזיד בעין חבירו, ואינם רואים בפסוק זה כלל העוסק בדיני ממונות. עם זאת, פסקו קראים ושומרונים שדין זה אינו רלוונטי לאור חוקי המדינה.

חודשי השנה:

לפי השומרונים, חודש האביב (ניסן) הוא החודש הראשון בשנה. הם מקריבים קורבן פסח לפני ליל הסדר ועולים ברגל להר גריזים! לפי הקראים, לוח השנה מתחיל בחודש ניסן ונקבע על פי מהלך הירח. החל מהמאה ה-13 נראה שהתאימו הקראים את לוח השנה שלהם ללוח השנה הרבני.

הנשים בהלכה:

השומרונים לא משתפים נשים בתפילות ופעולות דתיות. אצל השומרונים, אשה נדה ישנה בחדר נפרד ואינה עובדת.

אצל הקראים לעומתם, המצב נראה הפוך: האשה יכולה להשתתף בפעילויות גבריות, להכנס לבית הכנסת וגם לשיר. כל אלה מלבד בימי נדתה, אז נוהגת האשה כמנודה אפילו מבית הכנסת. אצל הקראים, האשה חותמת על הכתובה.

מזוזות, תפילין ותפילות:

השומרונים קובעים מזוזות בפתחי בתיהם, אך בלא פסוקים קבועים, כאשר כל שומרוני קובע את הפסוקים הנראים לו על פתח ביתו. שומרונים עימם שוחחתי סיפרו לי שהם מכירים בקיומה של מצוות התפילין הקדומה מדורי דורות, אלא סבורים שפרטי המצווה נאבדו מהם ולכן הם אינם מניחים עוד תפילין.

קראים לעומת זאת סברו שהפסוק (דברים, פרק ו, ט) "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" אינו ציווי הלכתי כי אם רק משל ציורי שמצוות השם יהיו שגורות בפינו ובבתינו (...), מסיבה זו הם אינם מניחים תפילין.

הקראים לובשים טלית וציצית רק בזמן התפילה. שומרונים מייחדים לעצמם כותנות מיוחדות ליום השבת. לשתי הכתות יש בתי כנסת הזהים במראם הפנימי לשלנו. הקראים, כמו השומרונים, חולצים נעלים לפני הכניסה לבית הכנסת בטענה שבית הכנסת הינו מקדש קטן ומקום קדוש.

* * *

שינוי דעות בהבנת פשוטו של מקרא

כיצד נשמור את השבת מן המקרא?

בוויקיפדיה, בערך העוסק בנושא השבת, מסופר כי בעבר הקראים החמירו מאוד באיסורי השבת, למשל, חלקם לא קיבל את העקרון לפיו ספק פיקוח נפש דוחה שבת. כמו כן אסרו בתחילה להשאיר אש דולקת מערב שבת, ולכן לא האירו או חיממו את בתיהם ומזונם. רבים אסרו לטלטל חפצים מחוץ לבית בשבת כלל. היו שאסרו לצאת מהבית (למעט תפילה וצרכים חיוניים) בשבת ואף למול. הקראים אוסרים עד היום הזה קיום יחסי אישות בשבת. כמו כן אוסרים ביצוע עבודה על ידי גוי בשבת (אפילו על ידי רמיזה).

החל מהמאה ה-11 חלה הקלה הדרגתית בדינים אלו, הותר להשאיר אש למאור מערב שבת לשבת, וחלק אף קיבלו את התקנה הרבנית של "תחום שבת" בן אלפיים אמה.

מסתבר שהקראים הבינו את המקרא בעבר - באופן שונה מאשר הם מבינים את המקרא היום. אולם איסור שבת אינו דבר של מה בכך, וכך גם דין פיקוח נפש.

כיצד ניתן להעלות על הדעת כי בדור אחד יאסרו מלאכה בשבת על פי הבנת הכתוב, ובדור אחר יתירו מלאכה האסורה בשבת על פי הבנה מחודשת של אותו כתוב?

שמירת השבת איננה המלצה, שכן כל סטייה קטנה ממנה יכולה להוביל לכריתת הנפש ולדין מיתה האמור בתורה. חובה עלינו להבין הטקסט באופן אחיד שאינו תלוי בהבנה מקרית של בני הדור, אחרת ניכשל באיסורים חמורים מאוד.

התורה הקדושה ניתנה לפני 3300 שנה על ידי קורא כל הדורות מראש. האם באמת סבור מישהו שניתן לחדש בה מצוות, איסורים או היתרים? האם על סמך רעיון מחודש כזה או אחר תכרת נפש מעם ישראל ותתחייב בנפשה?

שאלתי קראים, כיצד יתכן שבדור אחד הבינו הקראים את התורה באופן אחד, ובדור אחר הבינוהו באופן שני. רובם ענו לי תשובה זהה, שלעולם לא הייתי מעלה על דעתי: קראים בני ימינו סבורים שהקראים הקדמונים היו פחות חכמים מהם, ולכן טעו בהבנת המקרא... לדעתם הקראים בני ימינו מבינים טוב יותר את פשט הכתובים... מיותר לומר שתשובה כזו מעמידה את כל הקראות על כתפי הדמיון האנושי. לדידם התורה אינה אלא ספרות המתפרשת ביד היוצר. האין זה פשע שעל סמך מצוות ה' המוטעות נהרגו אנשים בידי חכמיהם הקדמונים?

את המסקנה כמעט שלא צריך לומר: אילו באמת היתה התורה מובנת על דרך הפשט - לא היה אף צורך בשינוי הלכותיהם לאורך הדורות.

האמת צריכה להאמר, שאף קראי לא יכול להחליט בכוחות עצמו אם מותר או אסור לעבוד בשבת, מכיוון שהמקרא לא מבאר לנו מהי מלאכה. קראי אחד עשוי לקרוא לפעולה כלשהי מלאכה, בעוד קראי אחר עשוי שלא לראותה כמלאכה. אילו היינו מפגישים קראי בן ימינו עם קראי קדום, היו יכולים להתווכח לנצח על כוונת המקרא ולא להגיע לעולם להסכמה בדבר הפשט... מה שמוכיח את הצורך בתורה שבעל פה, ומעיד כאלף עדים על אמיתתה ככורח היסטורי ומעשי, בלעדיו לא תהיה משמעות לתורה אלוקית.

לדוגמה, הפסוק "אל יצא איש ממקומו" יכול להאמר על הבית בדיוק כפי שהוא יכול להאמר על הרחוב או העיר, כך שלא ניתן להבין את דיני המקרא על פי פשוטם, הם צריכים ביאור מפורט בעל פה מסיני.

מצאנו שהקראים הקדומים סברו שאסור לחלל שבת גם במקרים של פיקוח נפש, וצאצאיהם שינו את דעתם במהלך הדורות, אף על פי שהמקרא לא השתנה במאומה. הקראים הקדומים היו בטוחים שמי שיוצא מביתו עובר על איסור חמור. די לנו בידיעה זו כדי לקבוע את הצורך בביאור על פה לפסוקי המקרא.

למעשה, כל מצווה כתובה יכולה להיות מפורשת במאות אם לא אלפי אופנים שונים של פירוש. כפי שלא ניתן לקבוע תוכן של ספר על פי כותרתו, כך לא ניתן לקבוע את ביאור המצוות ואורחות החיים על פי פסוקים קצרים וסתומים למראה ללא ביאור מעשי שבעל פה.

משמע: היכולת לפרש טקסט בפרשנויות סותרות - מוכיח שאין די בטקסט כדי לקבוע הלכה למעשה. די בעובדה זו כדי להוכיח את קיומה של תורה שבעל פה.

עם כל המוזרות שבעניין - כאשר שוחחתי עם שומרונים, הם התבטאו בצורה זהה לקראים. מה שמעניין, הם התנגדו לשיטה הקראית, ועם זאת גם לתורה שבעל פה, ובכל אופן הגיעו להלכות שונות לחלוטין מפשט הכתוב!

 

היהדות האמתית מבוססת בראש ובראשונה על ענווה

כידוע לכל יהודי תורני, ההלכה היהודית אינה מפרשת את המקרא על פי דעת הלומדים בה, כי אם על פי המסורת אותה קיבלנו מדור לדור - היא התורה שבעל פה.

אנו היהודים האורתודוקסים – כולנו תלמידים. אנו מבקשים להבין את תורת ה' על פי רבותינו שבכל דור ודור, ולא פוסקים מדעתנו האישית דינים מן התורה הקדושה. הרי איש מאתנו איננו משה רבנו!

לכן בכל ארבעים מסכתות הש"ס, המשניות והמדרשים לא מוזכרת אימרה כמו "ויאמר ה' לאביי או רבא". היהדות מדווחת רק על מה שקיבלנו במסורת, ולא מחליטה מהו רצון הא-ל על פי דעה אישית.

הקראים והשומרונים לעומת זאת סבורים שניחנו בכוח על-אנושי להבין את ספרי ה' - יוצר היקום וכל המדעים - על פי הבנתם האישית, בלא כל ביאור חיצוני שיסביר להם איך לקיים את המצוות הלכה למעשה.

הקראים, לא זאת בלבד שהנם מוסיפים מדעתם מצוות לתורה הכתובה, אלא קובעים מלכתחילה מה היתה כוונת הפסוקים מדעתם. כך קרה שקראים בעבר סברו שאסור להשאיר אור דולק ליום השבת, וכן שאסור לצאת מן הבית ביום השבת, ושפיקוח נפש אינו דוחה שבת. כיום קראים מתירים כל אלה על פי הבנות מתחדשות של פסוקי המקרא.

מספר דוגמאות:

(א) בעבר סברו הקראים שאסור לצאת מהבית ביום השבת אלא רק לבית הכנסת. אחר כך החליטו הקראים שבעצם מותר לצאת מהבית עד מספר מסויים של צעדים...

(ב) בעבר סברו הקראים שספק פיקוח נפש אינו דוחה את השבת, אך היום החליטו שבעצם צריך...!

(ג) הקראים הראשונים סברו שהפסוק "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" מלמד שכל קרובי האישה לא יכולים להתחתן עם כל קרובי הבעל! בגלל סברה מוזרה זו כמעט נכחדו, עד שקראים מאוחרים יותר החליטו שזו למעשה אינה מצווה מן התורה, וכך התירו לקרובים לשוב ולהתחתן עם קרובים...

(ד) הקראים אסרו בעבר להשאיר אש דולקת לפני השבת, ולכן ישבו בשבת בחושך ואכלו אוכל קר. אולם הקראים בימינו מתירים להשאיר אש לפני השבת...

(ה) קראים רבים בעבר אסרו למול בשבת, ואפילו להוציא חפצים מהבית ביום השבת... כיום הקראים מתירים זאת.

(ו) עד היום חלוקים ביניהם הקראים לגבי הלכות שבת רבות, וכל אחד נוהג אחרת. כך לדוגמה, יש קראים שחושבים שחשמל אינו בגדר אש, ולכן הם משתמשים במכשירי חשמל כמו טלפון סלולרי בשבת.

(ז) הקראים האמינו ש"עין תחת עין" הוא כפשוטו והיו פוגעים פיזית באנשים שפגעו באחרים. אך בדורות מאוחרים יותר החליטו הקראים שבעצם צריך להישמע לחוקי השלטון, ולכן אינם נוהגים כך...

(ח) הקראים בעבר אסרו להתחתן עם יהודים רגילים, בגלל הבנתם את דיני הממזר מהתורה. אך הקראים בימינו מתירים לקראי להתחתן עם כל יהודי - אם הוא רק יקבל את אמונתם בקראות.

רוב השינויים שהוזכרו כאן החלו מהמאה ה-11, אז התחילו הקראים להקל באופן שיטתי במצוות ולהציע פרשנות חדשה לתורה. בכל דור הבינו הקראים בצורה שונה את התורה, עובדה המוכיחה שהשיטה הקראית כושלת מיסודה. פרשנותם היא שמוכיחה שבשום דור לא היה ניתן להבין את התורה כפשוטה. אחרת, היו כל הקראים מבינים את התורה ללא שום קושי או שינוי. למותר לומר שחוקי התורה אינם בגדר המלצה אלא חובה.

עובדה זו הופכת את הקראים לכת הדומה מאוד לרפורמים או הקונסרבטיביים, הדוגלים כולם בשיטת האינדיבידואליות המבוססת על מידת הגאווה.

* * *

היכרותי עם שומרונים וקראים

מהיכרותי עם קראים ושומרונים, מצאתי ששתי הכתות מאוד דומות לחילונים באורח חייהם האישי, לבושם ומעשיהם בחיי היום-יום (מלבד בשבתות וחגים).

שמתי לב שהשומרונים נעלבים מאוד כאשר בוחנים את דתם או את מוצאם. הורים שומרונים התרעמו בפניי לא פעם כי הם "יהודים כשרים" ו"יהודים טהורים" - למרות שמאז ומעולם נפרדו מעם ישראל ההיסטורי, הן מקומית והן במנהגיהם ואמונותיהם - הם לא היו מוכנים לשמוע זאת. צעיר שומרוני שדן עמי באריכות ובפתיחות על מנהגיהם יוצאי הדופן, ניתק אתי כל קשר לאחר שאביו דרש זאת. יחסם לאבי המשפחה אינו רק יחס של כבוד, אלא של ציות עיוור שאסור לסטות ממנו.

משום מה נדמו לי כערבים במנהגיהם ואורח מחשבתם הפשטני-שמרני. בשונה מהיהודים שמחבבים ביותר לשאול שאלות ולהתפלפל בהלכות, שמתי לב כי אצל השומרונים חשובה יותר מסורת אבות נוקשה, ללא מקום לשאלה ובדיקה שעלולה להוביל לשינוי מחשבתי.

השומרונים מאמינים בפרטי הלכות רבים שאין להם איזכור במקרא, ונלקחו ככל הנראה מהיהדות הרבנית. כאשר שאלתי אותם על מנהגיהם המפתיעים שאינם מוזכרים בספר התורה, השיבו לי ש"כך מובן מן הפשט במקרא" - והראיה - אחרת לא היו נוהגים כפי שהם נוהגים...! תשובתם העידה על קיבעון מחשבתי מוזר ביותר, בו רותמים את העגלה לפני הסוס. לדידם אם קיימת עגלה (מסורת), אז ודאי שקיים גם סוס (מקור במקרא), כך שאינם רואים כל צורך לבדוק היכן הסוס הזה נמצא.

כמו כן מצאתי שהשומרונים אינם יודעים מדוע הם כופרים בנביאים והכתובים. כך קיבלו מהוריהם, ובכך מאמינים. אם היו מוסרים להם ספרים אחרים להאמין בהם, מן הסתם היו מאמינים בהם באותה רמה של קיבעון מחשבתי.

הקראים לעומתם נראו לי כאנשים הנכונים בכל עת להתעמת ולתקוף את היהדות. כפי שהספקתי להכירם, קראים אינם רוכשים כבוד מיוחד לחכמיהם הקדמונים, ומתעלמים מהם כמעט לחלוטין בכל הנוגע לפירוש המצוות. גם ילד קראי יכול לחשוב עצמו לבקיא מספיק להחליט על המלאכות האסורות בשבת והיקשים מן המקרא. הקראים סומכים רק על דעתם האישית בהבנת המקרא, ורואים עצמם חכמים יותר מקודמיהם ביכולתם לחקור את מילות המקרא באובייקטיביות. מצאתי שהללו מכבדים רק את חכמיהם הקראים המודרניים.

מסורת:

הקראים אימצו לעצמם אינספור הלכות רבניות לכל דבר ועניין, הנחשבים למנהגים המכונים בפיהם "סבל הירושה". בין המנהגים הרבניים למראה בולטים חבישת הכיפה בבית הכנסת, ומבנה בית הכנסת (כולל צורת המבנה הפנימי וארון הקודש), התפילות והצומות, ואפילו שימוש בהיקשים ופלפולים תלמודיים (לדוגמה ו"וחי בהם"). הם אינם רואים בכל אלה מסורה או תורה שבעל פה מסיני, למרות שהם מקיימים אותם. נראה שליהדות הרבנית היתה השפעה רבה על אורח חייהם, תרבותם ומנהגיהם.

ככל ששוחחתי יותר עם קראים, גיליתי הלכות רבות ומפורטות בדתם שאין להן כל מקור מן המקרא, אפילו לא רמוז. את חלקם הם תולים בהיקשים שונים מהמקרא, באופן שנראה לי בלתי-רציונלי ונתון לפרשנות רבה.

מבחינה חיצונית, נוהגים הקראים באורח חיים הדומה מאוד לזה החילוני, פרט לשבתות. הקראים קנאים יותר לגישתם למקרא, בעוד השומרונים מכבדים יותר את המסורת ללא שאלות.

בשיחותיי עם קראים מצאתי בורות קשה כלפי העמדה הרבנית אליה הם מתנגדים. נתקלתי בקראים צעירים שהיו סבורים שהיהודים הרבניים מאמינים בשני אלים, מתפללים למלאכים בבית הכנסת בערב שבת, או הטענה שרבנים חולקים ביניהם על גודל הכיפה וצבעה... מצאתי 'חכמים קראים' הסבורים שיש לנו תורות שונות שבעל פה, המאמינים ששבעים פנים לתורה הוא כלל המאפשר המצאת הלכות מהשרוול, או הסבורים שההלכה הרבנית מתירה לעקור את המקרא כשיטה.

על אף שקראים גרים בארץ ישראל ומדברים בשפה העברית, מצאתי שהם מכירים את היהדות הרבנית פחות משמכירים אותה חילונים מלידה. דבר אשר הפתיע אותי מאוד, כי היו דוברי עברית. ידיעתם הכללית על רבנים והמסורת היהודית היתה שטחית כהיכרותם עם בני התרבות הסינית.

נדמה לי שישנן שתי סיבות עיקריות בגינן מתנגדים הקראים ליהדות הרבנית:

- הראשונה, טמונה בחשש לקיים את המצוות הרבות שהיהדות דורשת, בין היתר חובת תלמוד תורה (ישיבה וכולל). הקראות למעשה דורשת מצוות מעטות ביותר, בלא שינוי אורח החיים החילוני למראה. קבלת היהדות תדרוש מהם לשנות את אורח חייהם, לקיים מצוות רבות, וכמובן לעסוק בתלמוד תורה.

- הסיבה השנייה, לדעתי, טמונה במידת גאווה. קראים סבורים וחשים שכל אחד מהם ראוי לפרש את המקרא לפי הבנתו האישית, מה שמאפשר להם לחוש עצמם פרשנים של הבורא, מבלי להנמיך ראשם בפני מורי הוראה או רבנים הגדולים מהם בחוכמה ובשנים. קבלת סמכות דורשת ענווה והכרה במקומך (סטודנט לא יחלוק על פרופסור לפני שלמד את כל החומר הנדרש), אך כאן מצויה קהילה קראית שבה כל אדם ואדם חש עצמו כפרופסור ביחס לתורה הקדושה. קבלת היהדות הרבנית תדרוש מהם ענווה גדולה מאוד.

* * *

הקראים והשומרונים – אינם חלק מעם ישראל לדורותיו

ראיה נוספת אשר מעידה על הטעות השורשית מאחורי כתות מתבדלות אלה - הוא מספרם המצומצם בעולם:

1) הצדוקים נכחדו כלא היו.

2) הבייתוסים נכחדו כלא היו.

3) השומרונים מונים בימינו בסך הכל 800 איש!

4) בכל העולם כולו חיים בקושי ארבעים אלף קראים.

בשל מספרם המועט, אי אפשר לומר שהקראים או השומרונים הנם "עם ישראל", כשם שלא ניתן לומר שהרפורמים או הקונסרבטיביים הנם עם ישראל.

עם בהגדרתו מונה מיליונים, אחרת אינו אלא שבט או כת/קבוצה.

זאת אמת פשוטה: אף אחת מהכתות הללו לא מהווה ולא היוותה את "עם ישראל" לאורך הדורות, ואף אחת מהן לא מוכרת במיוחד... שימו לב שכאשר מכריזים בעולם על עם ישראל, יודעים כולם לזהות ולהצביע על היהודים שומרי המסורת.

עובדה שאפילו יהודים חילונים ומסורתיים מכירים בהלכה הרבנית ומקיימים מצוות בסיסיות בהתאם לה. רוב החילונים עורכים ברית מילה, בר מצווה, צמים ביום כיפור, עורכים את ליל הסדר, אוכלים מצות בפסח, מתחתנים ומתגרשים ברבנות, עורכים הלוויה וקדיש - וכל זאת בידי רבנים בדרך ההלכה היהודית המקובלת מדורי דורות.

אפילו גויים יודעים לזהות יהודי שומר מצוות כאדם שחובש כיפה, מתעטף בטלית, מניח תפילין וכו'.

הרבנים מייצגים אפוא את עם ישראל - כי עם ישראל מאז ומתמיד הכיר במסורת הרבנית (למעשה, רק לפני מאה שנה היו כל היהודים שומרי תורה ומצוות המדקדקים בתורה שבעל פה, ובעקבות ההשכלה נולדו החילונים במאה האחרונה).

כאשר מישהו אומר את המילה "יהודי", מי יעלה בדעתו מחשבה על קראי או שומרוני או רפורמי? זו עובדה היסטורית שכתות אלה אינן מייצגות את עם ישראל לדורותיו. הכתות הזעירות הללו נפרדו מעם ישראל ההיסטורי וכך הופרדו מזהותו - בהיסטוריה הענפה של כל הקהילות היהודיות בעולם.

אין זה פלא שרוב היהודים בימינו כלל לא שמעו על קראים או שומרונים, ולא יודעים במה הם מאמינים. חיפוש קצר של המילה "Jew" או "יהדות" בכל אינציקלופדיה או מנוע חיפוש באינטרנט יגלה מיד מידע בסיסי על תפילין, על חנוכיה, על כיפה ועל טלית - כי אלה היוו מאז ומעולם את הסמלים היהודיים הרשמיים של עם ישראל. לאורך אלפי שנים מיוצגת היהדות בעולם על פי ההלכה היהודית והתורה שבעל פה. מהי יהדות? מהם חגים יהודיים? כולם יודעים להצביע לכיוון היהדות המקורית.

כל יהודי בעולם יודע מה זה "רב", אצל מי עושים ברית מילה ולאיזה בית כנסת הולכים ביום כיפור. כאן נמצא עם ישראל לדורותיו, ועל אף ההתדרדרות הרוחנית במאה האחרונה - עם ישראל עדיין מכיר בהיסטוריה המקורית של אבותיו. כאשר אנו אומרים "עם ישראל" או "יהדות" אנו יודעים שהכוונה היא לתורה שבכתב והתורה שבעל פה, על כל הרבנים שהעבירו ולימדו את התורה והמצוות לאורך הדורות.

[מעניין לציין שאפילו גויים אנטישמים ושונאי-דת יודעים לצייר יהודים בדמות חרדי מזוקן עם טלית ותפילין. כן, גם שונאינו יודעים להצביע היטב מיהו יהודי...]

המכיר בהשגחה האלוקית, לא יוכל אלא להסיק שהבורא פסח על כתות מובדלות אלו, המתמעטות ונכחדות כלא היו בדומה לרפורמים המתבוללים בעולם, ומבקש את בניו - בני ישראל.

יהודי הנאמן לעמו, עם הנצח, קשור אפוא בהלכה היהודית.

" ["pic"]=> string(6) "172885" ["date_created"]=> string(19) "2018-12-23 12:00:00" ["writer"]=> string(5) "57351" ["tags"]=> string(20) "|4950||23025||56872|" ["categories"]=> string(3) "465" ["category"]=> string(3) "465" ["comments_num"]=> string(2) "15" ["no_app"]=> string(1) "0" ["override_link"]=> string(0) "" ["item_type"]=> string(7) "article" ["item_id"]=> string(7) "1119318" ["list_type"]=> string(7) "mgz_cat" ["list_id"]=> string(3) "465" ["link"]=> string(41) "https://www.hidabroot.org/article/1119318" ["top_section"]=> string(3) "462" } [2]=> array(20) { ["type"]=> string(7) "article" ["id"]=> string(6) "234720" ["title"]=> string(106) "מדוע הנצרות והאסלאם נהיו לשתי הדתות הגדולות בעולם? חלק ב’ " ["short_text"]=> string(127) "הנצרות והאסלאם חיקו את תורתנו, מדוע נתן להם הקב"ה לשרוד במשך אלפי שנים?" ["content"]=> string(10544) "

בכתבה הקודמת עסקנו בסיבות ההיסטוריות שגרמו להתפשטות הנצרות והאסלאם בעולם, וכיצד הם נשמרו בהצלחה חרף אווילותם הפשוטה לכל עין בוחנת. בכתבה זו נעסוק בתשובה הרוחנית-פנימית לשאלה זו, אמת הנמצאת מתחת לפני השטח.

היכרות ראשונה של האנושות עם תורת ישראל:

היהדות מלמדת אותנו שאין הקב"ה מצפה מן הגויים ליותר משבע מצוות בני נח, שהראשונה שבהן היא לא לעבוד אלילים אחרים. כידוע אברהם העברי היה הראשון לגלות בכוחות עצמו את האמונה באלוקים, זמן רב לפני שזכה להתגלות בגיל שבעים. אמונה זו נדרשת מכל אומות העולם, להאמין באלוקים אחד שברא את העולם.

ניתן לומר אם כן, שהמסר הראשון של התורה לאנושות הוא המונותאיזם (-האמונה בא-ל אחד אינסופי ונצחי). חרף שקריהם - הנצרות והאסלאם פרסמו את המסר הזה, והוא שהתפשט דרכן בעולם יותר מכל האמונות האחרות בהיסטוריה האנושית.

דת הנצרות נאמדת כיום ב-2.2 מיליארד מאמינים, והאסלאם ב-1.6 מיליארד מאמינים. אלו הן שתי הדתות הגדולות ביותר בעולם; באמצעותן הפך ספר-התורה לספר המשפיע ביותר בכדור הארץ, ועם ישראל זכה לחשיפה כלל-עולמית! בזכות חשיפתם למושגי התורה שלנו, רוב אומות העולם כיום מאמינות ברעיון בואו של המשיח, יודעות על עם ישראל ועל ירושלים הקדושה, ומצפות לגאולת העולם.

יש לציין שגם מיליארדי הסינים, ההודים והאפריקאים, הושפעו עד מאוד מן החשיפה לדתות הללו - שמאמיניהם זכו לעושר חומרי והצלחה בעולם יותר מהם. כך שדעותיהם בנושאי מוסר ודעות השתנו בעקבותם (הודים וסינים רבים אינם מאמינים עוד באלילים הילדותיים של אבותיהם, והפכו את הפולחנים האליליים שלהם לפולקלור ומנהג יותר מאשר דת). אני מאמין שחשיפתם לנצרות והאסלאם היא שהשפיעה על אמונותיהם.

שתי הדתות הגדולות ביותר בעולם המודרני הן הנצרות והאסלאם, ואם נביט היטב נמצא שהמכנה המשותף היחיד ביניהם הוא אמונותם בתורת ישראל...!

איני חושב ש"צירוף מקרים" הוא זה שמתוך 4000 דתות שהיו בהיסטוריה, השתיים המרכזיות שבהן יהיו מונותאיסטיות ומבוססות על תורת היהודים.

למרות שישו ומוחמד היו שני נביאי שקר שלא הציעו התגלות לאומה, מכל מקום הדתות שנוצרו בשמם הפיצו את האמונה בתורת ישראל ועיקריה לכל האנושות. כיום ספר התורה הוא הספר המפורסם והמודפס ביותר בכדור הארץ, ולא נותר עם שלא שמע על העם הנבחר.

אני מאמין שבדרך זו נותן ה' הזדמנות לכל הגויים להכירו, ולהשיג קירבה כלשהי אל אמיתתו. אמרו חז"ל: "לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות, אלא כדי שיתווספו עליהם גרים, שנאמר (הושע ב, כה) וזרעתיה לי בארץ" (פסחים פז, ב).

האם יכול אדם כלשהו בעולמנו להתעניין בדת או באלוקים ברצינות, מבלי שיקרא את ספר התורה שלנו? כל גוי שמחפש אמת חייב לגשת תחילה לספר הספרים שלנו, שהוא הספר המודפס המפורסם והמשפיע ביותר בכל העולם, ויכיר בקלות ב-אמת של התורה אם רק ירצה בה!

ה' כמובן חוקר כליות ולב, ומכוון כל גוי שרוצה באמת אל יהדותנו. אמרו חז"ל שבדרך שבה אדם רוצה לילך - בה מוליכים אותו מן השמים. גוי שמחפש את האמת - הקב"ה יסייע לו למצוא את אמת יהדותנו, הרי כך עשה: שלא תהיה תורה מפורסמת יותר ממנה בכל עולמנו.

קיימת התפכחות בעולם לקראת הגאולה:

כך כתב הרמב"ם על הנצרות והאסלאם: "וכי יש מכשול גדול מזה: שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן, וזה (יש"ו) גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'... אבל מחשבות בורא עולם - אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו - אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד". כיצד: כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים, ובעמים רבים ערלי לב... וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא - מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום" (הלכות מלכים, פרק יא).

בזכות החשיפה לתורה, רוב אומות העולם כבר התפכחו מעבודות האלילים שלהם, כך שניתן לראות בנצרות והאסלאם התקרבות מועטה אל האמת של יהדותנו. אנו יכולים לסבור שהקב"ה נתן לדתות אלה להתפשט בקרב האומות העולם בתור הכנה של האנושות לקראת האמת הגדולה של התורה, כך שהאומות יכירו את האמונה באלוקי ישראל, ובעם ישראל, ויהיו מצפות למשיח ולגאולה. כעת, משתגיע הגאולה השלמה בקרוב בעז"ה, אז ינטשו הגויים את שקרי הנצרות והאסלאם מאחורי גבם, יפרידו את המוץ מן התבן, ואז יזכו להתחבר לאמת המקורית של יהדותנו הקדושה.

כך ניבאו הנביאים: "ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמור דעו את ה', כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמיהו לא, לג), "והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות, ונהרו אליו כל הגוים, והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלוקי יעקב, וירנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיהו ב, ב).

באחרית הימים כל אומות העולם יכירו את האמת, מקטנם ועד גדולם ידעו כולם את ה', ולא יצטרכו עוד להוכיח את אמיתתו. אז שמו של ה' יהיה אחד בכל העולם, כלומר הכול יכירו את אלוקי ישראל האמתי, ויעבדו אותו שכם אחד.

בינתיים ה' אכן הכין ועודנו מכין את הלבבות לקראת המסר הגדול הזה: "הנה ימים באים, נאום ה' אלוקים, והשלחתי רעב בארץ - לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי ה'" (עמוס ח, יא).

יש תוכנית לבריאה, ישנו תהליך של התפכחות בעולם. כך לימדו חז"ל: "אלפיים שנות תוהו, אלפיים שנות תורה ואלפיים שנות משיח" (עבודה זרה דף יט, ב).

לסיכום,

1. אין אמת כמו אמת-התורה, שכן רק אנו זכינו במעמד הר-סיני.

2. שתי הדתות הגדולות בעולם חיקו את יהדותנו, והצליחו להשפיע על אמונותיהם של מיליוני עובדי אלילים פרימיטיביים מאחר שהציעו להם אמונה רציונלית יותר מזו שהיתה לאבותם, ומשום שלא דרשו מהם לקיים מצוות מחייבות,

3. הדתות הללו סייעו לגויים להתקדם מעבודות האלילים לקראת האמונה בבורא-עולם, ולשוב לקיים חלק משבע מצוות בני נח, הן התבססו בשורשן על האמת של התורה, וזו סיבה להצלחתן בעולם.

4. נראה ששתי הדתות הגדולות התפשטו ברחבי העולם כי יצרו היכרות ראשונה לאנושות עם ספר התורה - היכרות המאפשרת לכל גוי להצטרף לעם הנצח

5. ובנוסף, האנושות מכירה כיום את עם ישראל ומצפה לגאולת העולם, כך שיוכלו להודות במשיח האמיתי כשיגיע בקרוב בעז"ה, ויכירו בגאולת ישראל.

" ["pic"]=> string(6) "148732" ["date_created"]=> string(19) "2018-05-22 15:30:00" ["writer"]=> string(5) "57351" ["tags"]=> string(14) "|22355||59512|" ["categories"]=> string(3) "465" ["category"]=> string(3) "465" ["comments_num"]=> string(1) "4" ["no_app"]=> string(1) "0" ["override_link"]=> string(0) "" ["item_type"]=> string(7) "article" ["item_id"]=> string(6) "234720" ["list_type"]=> string(7) "mgz_cat" ["list_id"]=> string(3) "465" ["link"]=> string(40) "https://www.hidabroot.org/article/234720" ["top_section"]=> string(3) "462" } [3]=> array(20) { ["type"]=> string(7) "article" ["id"]=> string(6) "234509" ["title"]=> string(82) "צפו: מהו סוד מערכת היחסים בין עם ישראל לאומות?" ["short_text"]=> string(153) "כיצד ניתן לשפר את מערכת היחסים שלנו עם שכננו הגויים? זאב ארן נותן תשובה ב-60 שניות. צפו" ["content"]=> string(351) "

 

" ["pic"]=> string(6) "148143" ["date_created"]=> string(19) "2018-05-15 22:24:00" ["writer"]=> string(5) "58397" ["tags"]=> string(14) "|26150||57916|" ["categories"]=> string(3) "465" ["category"]=> string(3) "465" ["comments_num"]=> string(1) "4" ["no_app"]=> string(1) "0" ["override_link"]=> string(0) "" ["item_type"]=> string(7) "article" ["item_id"]=> string(6) "234509" ["list_type"]=> string(7) "mgz_cat" ["list_id"]=> string(3) "465" ["link"]=> string(40) "https://www.hidabroot.org/article/234509" ["top_section"]=> string(3) "462" } [4]=> array(20) { ["type"]=> string(7) "article" ["id"]=> string(6) "216987" ["title"]=> string(43) "חילוני או יהודי? חלק שני" ["short_text"]=> string(97) "מהו המכנה המשותף של כל בני עמנו לאחר אלפיים שנות גלות?" ["content"]=> string(8012) "

הבה נביט על כל העדות השונות שהתקבצו אל ארץ ישראל לאחר אלפיים שנות גלות, ונמצא שלא היה ביניהם אף סוג של דמיון תרבותי שיוכל לזהותם כבני עם אחד:

חיצונית הם נראים שונים זה מזה בתווי פניהם וצבע עורם; הם הגיעו עם שפות שונות, מבטא שונה וסגנון הבעה שונה; מאכליהם שונים זה מזה תכלית השינוי. תרבותם שונה מאוד זו מזו, שיריהם שונים, התנהגותם שונה, כמו גם כללי הנימוס עמם הגיעו, מה שעדה אחת היתה עשויה להחשיב מושא לגאווה - עדה שנייה היתה רואה בה סימן לזלזול ולבושה; הבגדים עימם הגיעו היו שונים מאוד בצורתם וצבעיהם. בכל נראים שונים.

גוי שהיה מביט בקיבוץ גלויות מגוון כזה של יהודים - לא היה מסוגל לזהות מי מביניהם יהודי ומי לא. המרחק התרבותי גדול מידי, ממש מרחק של שמים מארץ.

אז מה בכל זאת גרם לעדות כה שונות זו מזו להתחבר יחד בארץ אחת? מה נותר משותף לאחר אלפיים שנות גלות של עדות שהתגוררו במרחק של יבשות זו מזו? מה מצא היהודי מרוסיה עם היהודי מאפריקה? מה מצא היהודי מצרפת עם היהודי ממדינות ערב? מה מצא היהודי מאמריקה עם היהודי מאסיה? כיצד מסוגלים אנשים כה שונים להיכנס יחד בסירה אחת, ולחוש תחושת אחריות ושותפות עמוקה כל כך כלפי אחיהם הרחוקים?

התשובה היא אחת ויחידה: התורה הקדושה. אין ולא תהיה אף תשובה אחרת לגורם שמאחד את כל העדות השונות.

הוא הדבר היחיד שנמצא משותף לכל העדות שהגיעו מכל מקום בעולם - אחיזתם באותה תורה שבכתב ואותה תורה שבעל פה. באותה מסורת מפוארת של משנה ותלמוד והלכה. אותן מצוות, אותן תפילין ואותה ציצית, אותו יום שבת, אותה סוכה, אותם ארבעת המינים ואותו סדר פסח. אלוקים אחד, הוא שאיחד רבבות של יהודים שהקריבו נשמתם על המזבח באומרם: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". זוהי מטרתנו המשותפת, ומתוקף זהות זו אנו יושבים בארץ הקודש. ללא התורה היה מאבד עם ישראל לא רק את ארצו, אלא את עמו - את מי שהוא באמת.

האמונה בתורה הקדושה ושמירתה היתה המכנה המשותף היחיד בין כל העדות השונות, היחיד! והוא לבדו איחד את בני עמנו לאחר אלפי שנים של גלות.

שימו לבכם לכך שהסיבה היחידה שאני ואתה ואת יודעים שאנו יהודים לאחר אלפי שנים, הוא רק משום שכל אבותינו ואבות אבותינו שמרו את התורה בנאמנות. מאחורי כל אחד ואחת מאיתנו ניצבת שושלת ארוכה מאוד של יהודים שומרי תורה ומצוות. אם רק אדם אחד בלבד בשושלת זו היה חדל לשמור את התורה בשלב מן השרשרת, כל השושלת היתה ניתקת וקורסת. כל יהודי מתייוון או מומר לאורך הדורות גרם לכך שכל צאצאיו חיים כיום כגויים לכל דבר ועניין, ואינם יודעים כלל שאבותיהם היו פעם יהודים.

פירוש הדבר שכל אחד ואחת מאיתנו הוא צאצא לשושלת מפוארת של יהודים שומרי תורה ומצוות. אנו צריכים להכיר הכרת הטוב על עשרות הדורות שקדמו לנו, ושמרו את התורה והמצוות בנאמנות, בלעדי כל אחד ואחת מהם - לא היינו יודעים כיום שאנו יהודים! מהם נלמד להמשיך מסורת מפוארת זו, ולא להינתק מהגזע ממנו עמנו יונק מים חיים.

בנאומו המפורסם ביקש הרב שך זצ"ל לעורר את היהודים הרחוקים באמירות קשות. הוא שאל מיהו יהודי, ועל מה זהותו עומדת. כך אמר:

"אם יש קיבוצים שלא יודעים מהו יום כיפור, לא יודעים מהי שבת ולא יודעים מה זה מקווה. מגדלים שפנים וחזירים. יש להם קשר עם אבא שלהם? ...הם ניתקו עצמם מכל העבר שלנו, ומבקשים תורה חדשה. אם אין שבת ואין יום כיפור, אז במה הוא יהודי? ...אומה שאין לה קשר עם אבותיה מלכתחילה נגזר דינה להיאבד, והיא לא תקום ולא תהיה... טריטוריה אינה העיקר. אדמה ניתן לקחת במלחמה - אבל העם יישאר קיים... נמצא שהמתנתקים מעברו היהודי של עם ישראל, הרי הם מכחידים את קיומו, ואלו ששומרים את תורת ישראל הם המנציחים את עם ישראל לעולמים. יש כאלה שיאמרו שהדברים שאני אומר הם דברים של פנטיות, של פרימיטיביות. אבל התורה הקדושה אומרת: 'כי היא חוכמתם ובינתכם לעיני העמים', ומעידה שהתורה היא חוכמת היהודים בעיני האומות" (26 במרץ 1990, היכל יד אליהו. בעריכה קלה).

אמור לאחיך הרחוק: "לא חילוני אתה, אלא יהודי". הוכח לו שכל זהותו ניצבת אך ורק על יהדותו, ולא על שום גורם אחר מלבדה. לא כדורגל ולא ספרות יפה, לא שירה ולא מאכלים. הם לא הגורם שאיחד ועודנו מאחד את בני עמנו לאחר אלפי שנים. הבט והיווכח שכל האנטישמים אינם מחשיבים את ההבדלים בין יהודי ספרדי לבין יהודי אשכנזי, בין יהודי בהיר ליהודי כהה, ולא במקרה. אפילו הם חשים שהגורם המשותף לנו חזק יותר ממראה חיצוני או תרבות יפה, היא נמצאת בשורשנו: אנו העם הנבחר, ושונים מכל עם אחר בעולם.

הלוואי שנצליח גם אנחנו לעורר את הנרדמים, להזכירם את הקרקע המשותפת עליה כולנו ניצבים. אנו חשים תחושת חובה לעזור לכל יהודי ויהודיה, להדריך את אחינו הרחוקים את הדרך הביתה, בחזרה אל יהדות אבותינו. כי משימתנו היא משימה משותפת. לא נשכח לרגע שכולנו חיים בסירה אחת ושותפים בגורל אחד, כפי שאמרו חז"ל: "אינו אומר איש באחיו, אלא איש בעוון אחיו - מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה" (סנהדרין כז, עמוד ב). כן יהי רצון שלא נשכח את תפקידנו הרוחני, וכל עמנו ישוב יחד לקיים את התורה בנאמנות כאיש אחד.

חילוני או יהודי? חלק ראשון, לחצו כאן. 

" ["pic"]=> string(5) "95909" ["date_created"]=> string(19) "2017-01-25 12:25:00" ["writer"]=> string(5) "57351" ["tags"]=> string(12) "|974||57369|" ["categories"]=> string(3) "465" ["category"]=> string(3) "465" ["comments_num"]=> string(1) "0" ["no_app"]=> string(1) "0" ["override_link"]=> string(0) "" ["item_type"]=> string(7) "article" ["item_id"]=> string(6) "216987" ["list_type"]=> string(7) "mgz_cat" ["list_id"]=> string(3) "465" ["link"]=> string(40) "https://www.hidabroot.org/article/216987" ["top_section"]=> string(3) "462" } } } } } [2]=> array(13) { ["parentId"]=> string(3) "658" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(6) "פסח" ["link"]=> string(6) "פסח" ["id"]=> string(3) "658" ["ord"]=> string(1) "3" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "0" ["target"]=> string(0) "" ["color"]=> string(6) "93c47d" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" ["subs"]=> array(0) { } } [3]=> array(13) { ["parentId"]=> string(2) "26" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(22) "הרב זמיר כהן" ["link"]=> string(50) "https://www.hidabroot.org/vod?lecturer=10&program=" ["id"]=> string(2) "26" ["ord"]=> string(1) "4" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "0" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" ["subs"]=> array(0) { } } [4]=> array(13) { ["parentId"]=> string(1) "3" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(10) "ילדים" ["link"]=> string(30) "http://www.kids.hidabroot.org/" ["id"]=> string(1) "3" ["ord"]=> string(1) "6" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "0" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" ["subs"]=> array(0) { } } [5]=> array(13) { ["parentId"]=> string(3) "645" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(12) "הקמפוס" ["link"]=> string(29) "https://campus.hidabroot.org/" ["id"]=> string(3) "645" ["ord"]=> string(1) "7" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "0" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(3) "fff" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" ["subs"]=> array(0) { } } [6]=> array(13) { ["parentId"]=> string(1) "4" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(14) "אירועים" ["link"]=> string(6) "events" ["id"]=> string(1) "4" ["ord"]=> string(1) "8" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "0" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" ["subs"]=> array(0) { } } [7]=> array(13) { ["parentId"]=> string(3) "532" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(14) "הכרויות" ["link"]=> string(26) "https://www.7brachot.co.il" ["id"]=> string(3) "532" ["ord"]=> string(1) "9" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "0" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" ["subs"]=> array(0) { } } [8]=> array(13) { ["parentId"]=> string(3) "575" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(12) "מוזיקה" ["link"]=> string(0) "" ["id"]=> string(3) "575" ["ord"]=> string(2) "10" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "0" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(3) "fff" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(7) "headset" ["subs"]=> array(23) { [0]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "598" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(19) "לכל האמנים" ["link"]=> string(30) "https://www.hidabroot.org/tube" ["id"]=> string(3) "598" ["ord"]=> string(1) "1" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(6) "980000" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [1]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "589" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(15) "ישי ריבו" ["link"]=> string(76) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%99%D7%A9%D7%99_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95" ["id"]=> string(3) "589" ["ord"]=> string(1) "2" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(0) "" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [2]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "576" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(19) "אביתר בנאי" ["link"]=> string(88) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%90%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%99" ["id"]=> string(3) "576" ["ord"]=> string(1) "3" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> string(6) "125918" ["icon"]=> string(0) "" } [3]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "578" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(21) "יוסף קרדונר" ["link"]=> string(94) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A7%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A8" ["id"]=> string(3) "578" ["ord"]=> string(1) "4" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(0) "" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [4]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "582" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(17) "אהרן רזאל" ["link"]=> string(82) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A8%D7%96%D7%90%D7%9C" ["id"]=> string(3) "582" ["ord"]=> string(1) "5" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(0) "" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [5]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "590" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(12) "שוואקי" ["link"]=> string(94) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A7%D7%99" ["id"]=> string(3) "590" ["ord"]=> string(1) "6" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(0) "" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [6]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "580" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(19) "אברהם פריד" ["link"]=> string(88) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93" ["id"]=> string(3) "580" ["ord"]=> string(1) "7" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(0) "" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [7]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "584" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(15) "שולי רנד" ["link"]=> string(76) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%99_%D7%A8%D7%A0%D7%93" ["id"]=> string(3) "584" ["ord"]=> string(1) "8" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(0) "" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [8]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "592" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(19) "יונתן רזאל" ["link"]=> string(88) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%A8%D7%96%D7%90%D7%9C" ["id"]=> string(3) "592" ["ord"]=> string(1) "9" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(0) "" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [9]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "586" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(19) "עמיר בניון" ["link"]=> string(88) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F" ["id"]=> string(3) "586" ["ord"]=> string(2) "10" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(0) "" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [10]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "610" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(21) "איציק אורלב" ["link"]=> string(94) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%90%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A7_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%91" ["id"]=> string(3) "610" ["ord"]=> string(2) "11" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [11]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "581" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(17) "אהוד בנאי" ["link"]=> string(82) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%90%D7%94%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%99" ["id"]=> string(3) "581" ["ord"]=> string(2) "12" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(0) "" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [12]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "577" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(18) "חנן בן ארי" ["link"]=> string(83) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%A8%D7%99" ["id"]=> string(3) "577" ["ord"]=> string(2) "13" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [13]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "579" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(17) "אבי בניון" ["link"]=> string(82) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%90%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F" ["id"]=> string(3) "579" ["ord"]=> string(2) "14" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(0) "" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [14]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "596" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(22) "מרדכי בן דוד" ["link"]=> string(95) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93" ["id"]=> string(3) "596" ["ord"]=> string(2) "15" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(0) "" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [15]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "585" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(19) "עמירן דביר" ["link"]=> string(88) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%99%D7%A8" ["id"]=> string(3) "585" ["ord"]=> string(2) "16" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(0) "" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [16]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "583" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(19) "אודי דוידי" ["link"]=> string(88) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%99" ["id"]=> string(3) "583" ["ord"]=> string(2) "17" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(0) "" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [17]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "587" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(21) "עובדיה חממה" ["link"]=> string(94) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%94" ["id"]=> string(3) "587" ["ord"]=> string(2) "18" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(0) "" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [18]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "595" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(16) "דוד ד'אור" ["link"]=> string(76) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A8" ["id"]=> string(3) "595" ["ord"]=> string(2) "19" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(0) "" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [19]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "588" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(15) "מידד טסה" ["link"]=> string(76) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%93_%D7%98%D7%A1%D7%94" ["id"]=> string(3) "588" ["ord"]=> string(2) "20" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(0) "" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [20]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "593" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(19) "יהורם גאון" ["link"]=> string(88) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F" ["id"]=> string(3) "593" ["ord"]=> string(2) "21" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(0) "" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [21]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "594" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(10) "דקלון" ["link"]=> string(63) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%9F" ["id"]=> string(3) "594" ["ord"]=> string(2) "22" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(0) "" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } [22]=> array(12) { ["parentId"]=> string(3) "591" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(17) "יוסי נטיב" ["link"]=> string(82) "https://www.hidabroot.org/artist/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%91" ["id"]=> string(3) "591" ["ord"]=> string(2) "23" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(3) "575" ["target"]=> string(0) "" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" } } } [9]=> array(13) { ["parentId"]=> string(2) "29" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(18) "שאל את הרב" ["link"]=> string(18) "שאל-את-הרב" ["id"]=> string(2) "29" ["ord"]=> string(2) "11" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "0" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" ["subs"]=> array(0) { } } [10]=> array(13) { ["parentId"]=> string(2) "30" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(12) "תרומות" ["link"]=> string(8) "donation" ["id"]=> string(2) "30" ["ord"]=> string(2) "12" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "0" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(0) "" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" ["subs"]=> array(0) { } } [11]=> array(13) { ["parentId"]=> string(2) "31" ["langId"]=> string(1) "1" ["name"]=> string(57) "shopping_cart שופס" ["link"]=> string(27) "http://shops.hidabroot.org/" ["id"]=> string(2) "31" ["ord"]=> string(2) "13" ["catID"]=> string(1) "1" ["parent_id"]=> string(1) "0" ["target"]=> string(6) "_blank" ["color"]=> string(3) "fff" ["pic"]=> NULL ["icon"]=> string(0) "" ["subs"]=> array(0) { } } } סיפורים אישיים - עמוד 8 - הידברות

סיפורים אישיים

מדור מיוחד באתר הידברות מציג מבחר סיפורים אישיים מרגשים ומעוררי השראה, עשרות מאמרים מרתקים על הנהגות מופלאות של גדולי הדור. בנוסף תיהנו מכתבות איכותיות המגישות סיפורים בעלי מסר מחזק ומשפיע בעולם היהדות

 

 

הנקראים ביותר
הנצפים ביותר
שאל את הרב
יומן אירועים
הידברות שופס

הגדה לפסח עם פירוש הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

הגדה לפסח "ברוך יאמרו" - הרב ברוך רוזנבלום

הגדה עומדת

ערכת יודאיקה "בני מלכים" לפסח

הגדה של פסח - חבורת תריג

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם בקומיקס 1 - חיים ולדר

לכל המוצרים

מיוחד: הנאצים הציעו להם להתכחש ליהדות, גרי הצדק בחרו במות קדושים

קהילה שמנתה מאות גרי צדק התגברו על הצעתם של הנאצים להמיר את דתם. הם בחרו במות קדושים מאשר בחיי נכרים ונשלחו יחד עם אחיהם היהודים למחנה ההשמדה אושוויץ. סיפור גבורה מרגש של קהילת גרי צדק בהונגריה

עידן הדהים את הנוכחים בהרצאה: "כך נעלמה המחלה הנוראה"

סיפור מדהים על כוחה של אמונה נחשף בשבוע שעבר באמצע הרצאת מזכה הרבים הרב יגאל כהן, כשנתן לעידן, הבחור היקר שבסרטון, לספר לציבור איך התגלתה אצלו המחלה הנוראה בכבד. הרופאים לא נתנו לו סיכוי לחיות, אבל כשאתה דבוק בה' – מי יכול נגדך? בסיפור הזה, שגם קשור לשר התורה ר' חיים קניבסקי, אתם חייבים לצפות

אביתר בנאי: "מאיר עזב את העולם עם התורה ביד, ועם אהבה בלי תנאים לאלוקים - בליבו"

"בשעות האחרונות שלו, ישבתי לידו וקראתי לו את הסיפור של רבי נחמן מ'אבידת בת מלך'. הייתי נסער מאוד ומפוחד. מאיר נלחם וחיפש את בת המלך תמיד, כל הזמן. לא הייתה שיחה שלא עסקה בחיפוש אחרי הנקודה הזו, הפנימית, הקדושה, שטמונה בעומק הלב". אביתר בנאי משחזר את התקופה האחרונה ליד מאיר אחיו ז"ל, ואת האלבום שנולד דווקא מתוך הכאב

"הילד צעק לי מהחדר: ’אמא, אני לא יכול ללכת. נפלו לי הרגליים’"

ביום בהיר אחד חדל בנה הקטן של מיטל גלאם ללכת. 12 שנים לאחר מכן, היא משחזרת את השיתוק הפתאומי שאחז בו, חשבון הנפש שערכה בעקבותיו – וההחלמה הפלאית של הילד אחרי שקיבלה על עצמה לא לזלזל עוד בקדושת השבת

מרגש: חוב מכולת בן אלפי שקלים של אדם מובטל, הוסדר על ידי איש עסקים טוב לב 

סיפור חסד מפעים ומרגש, שילמד את כולנו איך צריך להתייחס 'יהודי שיש לו, ליהודי שאין לו". לא די שהחוב של המובטל הוסדר, איש העסקים העלה אותו בחוכמה מבירא עמיקתא לאיגרא רמה. "עשיתי את מה שעשיתי כי זה הדבר הנכון לעשות. ואם כל יהודי שיש לו – יסייע לכל יהודי שאין לו, מדינת ישראל שלנו תיראה אחרת", הוא אומר

"המקובל הסתכל עליי בחיוך, אמר שאני חייב להתחיל ללמוד תורה ונתן לי את הגמרא הפרטית שלו"

לזיו כהן לא היה חסר כלום בחיים – הוא היה בוגר יחידה צבאית מובחרת, הקים עסק מכניס והצליח בכל דבר. אבל טיול ללונדון הביא אותו להכרה פתאומית, ולהבנה שמשהו בסיסי חסר בחייו

צפו: הנס הרפואי - בזכות הנערות החילוניות שקיבלו על עצמן "אשר יצר"

המגיד-מישרים, הגאון רבי שלמה לוינשטיין, הפתיע לפני כמה ימים באחד מדרשותיו בסיפור מרגש ונס של ממש ששמע מפי סגן מנהל ביה"ח מעייני הישועה, ד"ר מנחם ברייר. זה התחיל והסתיים במנהרות הכותל ע"י למעלה ממאה בנות מתחזקות שקיבלו על עצמם "אשר יצר". צפו

הרב יצחק לסרי, רב קהילה בפלורידה: "בתפקיד כשלי, קל מאד ליפול למקום שהוא ההפך מ'לשם שמיים'"

למרות גילו הצעיר, הרב יצחק לסרי מועסק כרב קהילה בפלורידה, ועושה זאת בהצלחה רבה. בשיחה בלעדית ל'הידברות' הוא מדבר על התפקיד רווי האתגרים, על הספר החדש והחשוב שהוא עמל עליו ועל התמודדות עם סוגיות מורכבות שרק רב קהילה בחו"ל - נקלע אליהן

בתו בעלת התשובה של אבשלום קור: "אמנם לא גדלתי בבית דתי, אבל היו בו עוגנים דתיים"

מוריה קור - הבת של הבלשן והמגיש הנודע אבשלום קור, מדברת על הבית שבו גדלה ("עשינו קידוש אבל ראינו טלוויזיה"), על ההחלטה לחזור בתשובה ולקחת את הבית של ההורים צעד אחד קדימה, ועל הזכות הגדולה שנפלה בחלקה - להיות אמא

החייל שניצל בנס מהפצמ"ר ב’צוק איתן’: "סבא בא לסבתא בחלום יום לפני, ובירך אותי"

שמעון לוגסי היה קלע במבצע 'צוק איתן', שניצל בנס מנפילת פצמ"ר על הפלוגה שלו. חמישה מחבריו נהרגו, ועשרות נפצעו - אך בחסדי ה' יתברך, הוא ניצל ויצא מזה ללא פגע. ומה הקשר בין תקרית זו לחלום שבו הופיע סבו ז"ל ואמר לו: "תתכופף, אני רוצה לברך אותך?". התשובה בגוף הכתבה

הישראלי שניצל מהצונאמי משחזר לראשונה: "הבנתי שאני כנראה לא יוצא מזה בחיים"

12 שנה אחרי שניצל מאסון הצונאמי בתאילנד, הניצול הישראלי חיים בורשטיין – פותח את הלב לראשונה ומדבר על הרגעים ההם, בהם מצא עצמו בין חיים למוות. "באיזשהו שלב הבנתי שאני כנראה לא יוצא מזה בחיים. החלטתי לוותר ולהפסיק להילחם במים"

<< < 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 ... > >>