דמעה אחת הצילה דור שלם: הסוד המדהים של רבי יצחק הוטנר

חבר מועצת גדולי התורה, הגאון רבי יצחק זילברשטיין, בסיפור מיוחד על ענק המחשבה, הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל, בעל ה"פחד יצחק":

הרב הוטנר גדל בוורשה למשפחה בה שררה דלות ועניות רבה. באותה תקופה פיתתה ההשכלה את בני הדור הצעיר. ביד אחת פתחה להם צוהר והכניסה אותם אל עולמות חדשים וקסומים, וביד השנייה צדה את אמונתם ודתם. רבים נלכדו ברשתה, ואבדו לעם ישראל לנצח.

יום אחד שב יצחק בן ה-10 לביתו מתלמוד התורה, וסיפר לאימו כי היום סיימו ללמוד את כל מסכת בבא קמא.

פניה של האם נשטפו בדמעות. היא מיהרה למטבח והביאה משם בקבוק יין, שהיה מצרך נדיר בביתם. לאחר מכן, הלכה ולבשה את שמלת השבת - הבגד החגיגי היחיד שהיה ברשותה.

ראה הילד את דמעותיה של אימו ופרץ בבכי: "אמא, למה את בוכה? אם עשיתי משהו רע, תגידי לי! ואם נהגתי שלא כראוי, למה את לובשת את הבגד החגיגי? למה הבאת יין? מה קרה?".

"יצחק שלי", השיבה האם, "אתה יודע שאנו מודים לה' על כל מה שהוא נותן לנו, הכל הוא חסד ה'. אנו חיים בצמצום רב. אך ברוך ה' אנו זוכים שיצחק שלנו לומד תורה. אין דבר בחיים שישווה לזה. כשחזרת מתלמוד התורה ואמרת שסיימת את מסכת בבא קמא התמלאתי אושר עצום. הבאתי יין ולבשתי בגדי חג, כי עוד לא היה לי חג שמח יותר מהחג הזה! אני בוכה, אלו דמעות של התרגשות, של אושר. זה פיצוי אמיתי על כל הדלות והעניות שלנו".

לימים סיפר רבי יצחק הוטנר: "בכל פעם שההשכלה איימה לצוד אותי במצודתה - דמות דיוקנה של אמי ודמעותיה הרותחות עמדו מול עיניי, והצילו אותי מרדת שחת".

הרב יִצְחָק הוּטְנֶר (אדר ה'תרס"ו, 1906 - כ' בכסלו ה'תשמ"א, 1980), המוכר גם בכינוי "פחד יצחק" על שם ספריו, היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית. הוא חיבר את הפיוט "בלבבי משכן אבנה". 

אלו מילות הפיוט: 

"בלבבי משכן אבנה להדר כבודו

ובמשכן מזבח אשים לקרני הודו

ולנר תמיד אקח לי את אש העקדה

ולקרבן אקריב לו את נפשי היחידה".