האם מותר ליטול ידיים מבקבוק מים מינרליים? מרן הרב יצחק יוסף משיב

שאלה: מצוי שנמצאים בדרך ואין כלי לנטילה זולת בקבוק מים מינראליים ושאלה האם ניתן ליטול ידיו ישירות מבקבוק המים כזה למרות והפייה שלו צרה כידוע או שעליו להמתין ולהימנע עד אשר יבוא לו כלי ראוי לנטילה לכתחילה

בשלחן ערוך (סימן קסב סעיף ג) כתב, נטל מקצת ידו וחזר והוסיף ונטל הנשאר מידו, הרי ידו טמאה כמו שהיתה, שאין נטילה לחצאין, וכו'. ובט"ז (סק"ה) מבואר, דלא אסרו הפוסקים להוסיף על המים הראשונים אלא אם שפך על מקצת היד ופסק ואחר כך רוצה לעשות שפיכה שניה על השאר, אבל אם אין פוסק מלזוב, אף על פי שאינו זב בפעם אחת על כל השיעור של היד אין בכך כלום, שכל שאינו פוסק מלזוב מיקרי שפיכה אחת, והמחמיר בזה הוא מן המתמיהים, ע"ש.

ואף שהמגן אברהם (סק"ה) העתיק בזה דעת הבית חדש להחמיר, כבר כתב עליו באליה רבה (סק"ח) דליתא, שבכלי שיוכל לשפוך בלי הפסקה מודה הבית חדש שהוא מותר. וכן כתב במשנה ברורה (סק"ל), ובערוך השלחן (שם סעיף טו) שאין בזה שום צד חומרא.

וכן משמע מדהתירו ליטול על ידי הברזא (שלחן ערוך ורמ"א סימן קנט סעיף ט) וכן משמע עוד מסעיף ז', וכ"ד. ודו"ק. וכן כתב בשו"ת חלק לוי (סימן סב), וכן השיב לי להלכה מרן אאמו"ר זצוק"ל.

ועיין בהגהות החתם סופר שכתב על דברי המגן אברהם, שגם הוא מחמיר רק בנפסק הקילוח אבל בקילוח אחד ועדיין כח גברא קיים, מודה המגן אברהם דמצטרף. וכן פסק בשו"ת בצל החכמה חלק ה' (סימן קו אות ה).

ולפיכך העיקר לדינא להקל בזה בפרט למי שהוא בדרך ואין לו כלי לנטילה, שיש להקל ליטול מבקבוק, כמו שכתב כן בשערים המצויינים בהלכה חלק א (עמוד רט). ע"ש. וע"ע בשו"ת מחנה יהודה (סימן כו), ובכף החיים (שם אות י-יא). ע"ש. שוב ראיתי להגאון רבי מצליח מאזוז זצ"ל בירחון אור תורה (טבת תשמ"ג) שכתב להקל בזה.  

תשובה: אם אין לו כלי לנטילה, אלא מבקבוקי הפלסטיק כאלו מהמצויים כיום שפיהם צר, ניתן להקל ליטול ממנו נטילת ידיים לסעודה, ובפרט למי שהוא בדרך ואין לו כלי לנטילה, שיש לו להקל בדבר ויאכלו ענווים וישבעו.