"תעשה לי בה ג' חתיכות", אמר בעל הקורה, והנגר חתכה לשלשה חלקים

מעשה שהיה כך היה בערב סוכות לפני כמאתיים שנה בעיר איזמיר:

יהודי אחד הגיע אל הנגרייה עם לוח עץ גדול. הניח את הלוח, ואמר לנגר: "טול בבקשה את הקורה הזאת, ותעשה בה ג' חתיכות". חלפו כמה שעות, והנה שב האיש אל הנגרייה, וכאשר הציג בפניו הנגר את עבודתו, חשכו עיניו... הנגר חתך את הלוח לשלשה חתיכות (על ידי שניסר בו שתי חיתוכים), ובעל העץ התרעם, "הלא ביקשתי שתחתוך בלוח ג' חתיכות, היית אמור לחתוך ג' פעמים, באופן שיהיו לי לבסוף ד' דפנות לסוכה! כעת הרסת לי את כל הקורה!"

בעל הקורה תובע את תשלום הנזק שנגרם לו, ואילו הנגר גם תובע את שלו - את שכר מלאכתו... האנשים התווכחו והתווכחו, עד שלבסוף החליטו להגיש טענותיהם לפני הגאון רבי אברהם פלאג'י זצ"ל...

תשובה

הגר"א פלאג'י דן לומר ('ויען אברהם' חו"מ סי' ט"ו), שאילו היה אומר בעל הקורה תעשה אותה לג' חתיכות, היתה משמעות הלשון שיעשה בה ב' חיתוכים, אך מכיון שאמר תעשה בה ג', היינו שאתה תעשה בה ג' חתיכות ויהיו ד', שכך משמע מאומרו ותעשה 'בה'. (וע"ש בתשובתו שהביא לכך ראיות מהש"ס).

וכאשר הצענו את השאלה לפני מו"ר שליט"א, אמר, כי מאחר ולפנינו לשון מעורפלת (על כל פנים לפי הלשון המדוברת בזמנינו), שכן מצד אחד מכיון שאמר 'ג' חתיכות', משמע שיעשה לו ג' חתיכות, אך מאידך, הוא לא אמר תעשה ממנה אלא תעשה 'בה', ולשון זו מורה לכאורה כי כוונתו היתה שיחתוך ג' חיתוכים ויהיו לד' חתיכות, אם כן, הרי שהנידון בגדר 'ספיקא דדינא', וממילא הדין הוא 'המוציא מחבירו עליו הראיה'. דהיינו, לא ניתן להוציא מהנגר תשלומין עבור הנזק, וגם בעל הקורה אינו חייב לשלם לנגר את שכר מלאכתו! (ויעויין בכעין זה בשו"ע חו"מ סי' מ"ב).

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.