הרב יצחק זילברשטיין

כיצד להתפלל לרפואת תינוק ששמו... עֵשָׂו?

לאחת המשפחות מתל-אביב נולדו תאומים. שם האב הוא יצחק ושם אשתו רבקה, ואשר על כן החליטו בני הזוג לקרוא לבניהם יעקב ועֵשָׂו. כעת ברצוננו לשאול: היש טעם להתפלל לרפואתו של עשו?!

אא

אל מו"ר שליט"א נשלח מכתב מעניין, מאדם שאשתו מתנדבת בשמירה על ילדים בבית החולים איכילוב בתל-אביב, וכך הוא לשון הכותב:

לפני כשבועיים לאחת המשפחות מתל-אביב נולדו תאומים. שם האב הוא יצחק ושם אשתו רבקה, ואשר על כן החליטו בני הזוג לקרוא לבניהם... יעקב ו-עשו!! עתה שומרת רעייתי  על הילד עשו. יעקב מתפתח יפה מאוד, אך עשו לא עולה במשקל ולא גדל.

כעת ברצוננו לשאול: היש טעם להתפלל לרפואתו של עשו?! ואם כן, כיצד?

תשובה

השיב מו"ר שליט"א כדלהלן:

שאלתו שאלת חכם, שהרי אמרו חז"ל במסכת יומא (דף ל"ח ע"א) מאי 'ושם רשעים ירקב'? - אמר רבי אלעזר: רקביבות (חלודה) תעלה בשמותן, דלא מסקינן בשמייהו, ופירש רש"י: לא יקרא אדם לבנו שם אדם רשע. וכן מבואר בתוספות במסכת מגילה (דף י' ע"ב ד"ה רבה), שאין לקרוא בשמו של עפרון משום שהיה רשע. וכתב המהרש"א במסכת תענית (דף כ"ח ע"ב), שברשעים גם שם העצם שלהם ירקב, שאסור לקרוא אדם בשמם. ומבואר שאין זו רק הנהגה טובה אלא איסור.

וכתבנו בספרנו 'חשוקי חמד' (מגילה דף י'), שאיסור זה קיים אפילו אם לא התכוונו ההורים להנציח את זכר הרשע בשם של ילדם, אלא מסיבה אחרת קראו לו כן, וכגון בנידון דנן, שמצא חן בעיני ההורים לקרוא לתאומים שנולדו ליצחק ולרבקה, כשם בני יצחק אבינו, גם באופן זה הדבר אסור. (ויעוין עוד בשו"ת יוסף אומץ סימן י"א)[1].

אולם, לאחר שכבר קראו ההורים בשם הרשע, ונפל התינוק למשכב, ודאי שצריך להתפלל לרפואתו, כי יהודי הוא לכל דבר ונתחייבנו בהצלתו ורפואתו, ובכלל זה להעתיר בעדו בתפילה. והשאלה היא רק באיזה אופן.

ונראה כי אין לנו ליתן גושפנקה ולקיים שֵם שכזה, ולכן למעשה ניתן להציע ב' עצות כיצד להתפלל:

א. להזכיר רק את שם האמא 'רבקה בת פלונית ובנה הנולד לה'.

ב. שהרב המקומי יוסיף לילד שם הגון, מבלי ליידע את ההורים, ויתפללו בשם החדש הזה. וזאת על פי מה שמצינו בחז"ל שלמשה רבנו היו כמה שמות, ואחד מהם קראוהו בני-ישראל, ראה ילקוט שמעוני (פרשת שמות רמז קס"ו) 'ישראל קראו לו שמעיה בן נתנאל, כי בימיו שמע אלקים את נאקתם מיד דוחקיהם'[2].

בברכת 'והסירותי מחלה מקרבך'

יצחק זילברשטיין

* * *

לפתע קמה הדודה ובקשה לקרוא את התינוק על שם...

מעשה בזוג חשוך ילדים שבאו לבקש ברכה ממרן החזון איש זצ"ל. החזון איש ברכם, ולשנה נולד להם בן זכר. עמדו לקרוא לבנם "אברהם ישעיהו", על שם מרן, שנפטר זמן קצר לאחר שהאציל להם מברכתו. אלא שטרם הברית קמה דודה זקנה וביקשה בקול "אנא תקראו לתינוק על שם אבי הצדיק...". לא רצו להקים מהומה, ועשו כרצונה.

עשה הקב"ה עמהם חסד, ולשנה נולד להם בן נוסף. הברית נערכה בבית החולים, ושוב קמה אותה הדודה... הפעם יש לה סבא זקן... בגדלותם ויתרו שוב!

לפתע הגיעה אחות במרוצה, כולה מבוהלת ומרוגשת, "החליפו, החליפו את התינוק", קראה בהתרגשות... התברר שהיו שתי משפחות חרדיות בבית החולים שמלו באותו זמן. ואיך קראו לתינוק בברית השניה?--- "אברהם ישעיהו". וכך נשאר שמו, עד היום הזה... ('נר לשולחן שבת').

איזה שם מציל מפני רוח רעה?...

ונסיים בסיפור נוסף:

מעשה ביהודי ירא שמים שנולד לו בן בכור, ולאחר חודשיים הבן נפטר, ה' יצילנו. לאחר מכן נולדה לו בת, וגם היא נלקחה כעבור כמה חודשים. וכן אירע גם לילד השלישי. פנה האיש אל אחד מצדיקי הדור, וסיפר לו אודות הטרגדיות הנוראות שפקדו אותו ואת רעייתו. אמר הצדיק כי את הילד הבא שיוולד להם בשעה טובה, ייקראו על שם אישיות המוזכרת בפרשת השבוע.

והנה, נולדה להם בת בערב שבת קודש פרשת נשא. חיפשו שם של בת בפרשה, אך לא מצאו.

פנו אל אותו אדם גדול, ואמר הרב: אמנם בפרשה לא מוזכר שם של אשה, אך בהפטרה מצינו שמוזכרת אמו של שמשון, ואמנם הנביא לא מזכיר את שמה, אך רבותינו במסכת בבא בתרא (צ"א.), גילו לנו כי שמה הוא... "צללפונית"! ומובא בחכמת שלמה שם "שהוא שם טוב מפני רוח רעה"...

וכך הוה. קראו לאותה בת צללפונית, והיא נותרה בחיים לאורך ימים[3].


[1] ומעשה היה בבחור שביקש להירשם לנישואין, ולשאלה היאך קוראים לו, השיב כי שמו הוא ג'ורג'! וכששאלו אותו אם יש לו גם שם יהודי, אמר לתדהמת כולם שקוראים לו 'חיה טויבֵּע'. "כיצד קוראים לך שם של נקיבה?", שאלוהו. סיפר הבחור, שבברית שלו, רצה אביו לקֹראו בשם נכרי - ג'ורג', אך המוהל התנגד ואמר לאביו שאין הוא קורא אלא שם יהודי, "אם כן", אמר האב, "בדיוק עכשיו נפטרו לי שתי דודותַי, לאחת קראו חיה, ולאחת קראו טויבע, ועל כן יקראו לבני 'חיה טויבע'. ועתה נסתפקו - האם להחליף לו את השם? ואם כן איך לכתוב בכתובתו?

והשיב מו"ר שליט"א: צריכים להחליף לו את השם, ויקראו לו 'חיים יונה', חיים במקום חיה, ויונה במקום טויבע. (ויעוין עוד בשו"ת 'ציץ אליעזר' ח"כ סי' ל"ח). ושאלתי את מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, איך יכתבו בכתובתו, שהרי מדינא צריך להמתין שלושים יום כאשר משנים שם, ואמר מו"ח שליט"א, ששם של נקיבה לזכר אין לו קיום, ואין זה שמו, ויכולים לכתוב מיד את שמו 'חיים יונה', שהוא דומה לאדם שאין לו שם, שנותנים לו שם ואין צריך להמתין ל' יום!

[2] ואגב, יעוין בספר 'דרך שיחה' (ח"א עמוד ל"ב) בדבר השם 'מתן', שאמר הגר"ח קניבסקי שליט"א, כי צריך להחליפו ל'נתן', משום שהוא שם של רשע, ככתוב במלכים (ב', י"א, י"ח) 'ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות', ואע"פ שכוונת האבא היתה לטובה, שהרגיש בילד זה שקיבל מתנה מן השמים, בכל זאת יש להחליף את השם.

[3] ואגב, רבינו החיד"א כתב ב'שם הגדולים' (חלק הגדולים קונטרס אחרון מערכת ב' אות א'): ראיתי שכתב אחד קדוש בכתב-יד, שמי שמתים בניו ב"מ, יקרא לבנו אשר יוולד לו "בן ציון", ויחיה.

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.

תגיות:הלכה

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה