פרשת וירא

פרשת וירא: תקציר הפרשה וליקוטי רש"י

המדור שיעשה לכם סדר בפרשת השבוע: תקציר הפרשה וליקוטי רש"י נבחרים מתוכה

| י"ג חשון התשע"ה |
אא

תקציר הפרשה

"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם" (בראשית יח, א): בתחילת הפרשה מסופר על התגלות ה' לאברהם בימי חוליו: "יום שלישי למילתו היה, ובא הקב"ה ושאל בשלומו" (רש"י). בנוסף, ה' מזמין לאברהם מלאכים, אשר מבשרים לו כי שרה תלד לו בן, ולאחר ששהו באוהלו, שמו פעמיהם לעבר סדום. אברהם בהיותו חסיד גדול, השתדל הרבה בכל ליבו ונפשו לבקש מה' שלא יביא חורבן על סדום, אך למרות זאת הגזרה לא התבטלה.

המלאכים מגיעים לסדום, ולוט מזמינם לביתו. כששמעו אנשי סדום על המלאכים, ביקשו להרע להם, אך המלאכים לא נשארו אדישים למצב, והכו אותם בסנוורים (רש"י: "מכת עיוורון"). המלאכים מחליטים להאיץ בלוט להוציא את בני משפחתו מסדום, בטענה: "כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה ..." (בראשית יט ,יג), וכשיצאו מן המקום, ה' החריב את סדום: "וַיהוָה הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ..." (דברים יט,כד). אשתו של לוט נזכרת בשתי הבנות הנשואות שנשארו בסדום, וכאשר הפכה פניה לראות אם הן באות אחריהם, הפכה לנציב מלח, שכן שהייתה חייבת מיתה, היות והמלאך התרה בה שלא תביט לאחור.

לוט ובנותיו עוזבים את צוער, הם הולכים להרים, ומסתתרים במערה. בנותיו היו סבורות כי רק הן ואביהן נשארו בעולם, ולכן כדי שיישארו בני אדם על פני תבל, עליהם לעשות תחבולה: "לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינוּ יַיִן וְנִשְׁכְּבָה עִמּוֹ וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע" (בראשית יט, לב). לבסוף, ילדו בנותיו שתי אומות מפורסמות בעולם: עמון ומואב.

בהמשך הפרשה מסופר כי אברהם מגיע לגרר, שם אבימלך לוקח את שרה לארמונו. בחלום הלילה מופיע לו מלאך, אשר מוכיח אותו בדברים קשים על לקיחת שרה. בעקבות זאת, אבימלך מפצה את אברהם ומחזיר לו את שרה.

לקראת סופה של הפרשה אנו קוראים על לידת יצחק. הכתוב מספר כי שרה מבקשת מאברהם לגרש את בנה של הגר, ישמעאל, מכיוון שידעה כי הוא איננו הולך בדרכים טובות. לפיכך, אברהם מחליט לגרש את ישמעאל ואת אימו: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ..." (דברים כא, יד). הגר וישמעאל עוזבים את בית אברהם: "וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע" (בראשית כא, יד), בדרכם הכתוב מספר כי נגמרו להם המים, וכשראתה הגר שבנה יבש, והולך למות בצמא, התחילה לבכות בלי הרף: "וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ" (בראשית כא, טז). לבסוף, ה' שולח מלאך להצילם.

בסיומה של הפרשה אנו קוראים על מעשה העקידה: ה' מנסה את אברהם בעקדת בנו יצחק, והוא עומד בו בהצלחה: "כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי" (דברים כב, יב).

ליקוטי רש"י על הפרשה:

בשורות המלאכים

פרק יח', פסוק ב': " וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה"

רש"י: והנה שלשה אנשים. אחד לבשר את שרה, ואחד להפוך את סדום, ואחד לרפאות את אברהם, שאין מלאך אחד עושה שתי שליחות (ב"ר נ, ב.), תדע לך שכן, כל הפרשה הוא מזכירן בלשון רבים, ויאכלו, ויאמרו אליו, ובבשורה נאמר ויאמר שוב אשוב אליך, ובהפיכת סדום הוא אומר כי לא אוכל לעשות דבר לבלתי הפכי, ורפאל שרפא את אברהם הלך משם להציל את לוט (ב"ר שם), הוא שנאמר ויהי כהוציאם אותם החוצה ויאמר המלט על נפשך, למדת שהאחד היה מציל.

למלאכים יש יצר הרע?

פרק יח', פסוק ה': "וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ"

רש"י: וסעדו לבכם. בתורה בנביאים ובכתובים מצינו דפתא סעדתא דלבא. בתורה, וסעדו לבכם. בנביאים, סעד לבך פת לחם (שופטים יט, ה.). בכתובים, ולחם לבב אנוש יסעד (תהלים קד, טו.). אמר רבי חמא, לבבכם אין כתיב כאן, אלא לבכם, מגיד שאין יצר הרע שולט במלאכים (ב"ר מח, יא.

מדוע הקדים לינה לרחיצה?

פרק יט', פסוק ב': "וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשְׁכַּמְתֶּם וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי בָרְחוֹב נָלִין"

רש"י: ולינו ורחצו רגליכם. וכי דרכן של בני אדם ללון תחלה ואחר כך לרחוץ, ועוד שהרי אברהם אמר להם תחלה ורחצו רגליכם, אלא כך אמר לוט, אם כשיבאו אנשי סדום ויראו שכבר רחצו רגליהם, יעלילו עלי ויאמרו, כבר עברו שני ימים או שלשה שבאו לביתך ולא הודעתנו, לפיכך אמר, מוטב שיתעכבו כאן באבק רגליהם, שיהיו נראין כמו שבאו עכשיו, לפיכך אמר לינו תחלה, ואחר כך רחצו.

מדוע לוט התמהמה?

פרק יט', פסוק טז': "וַיִּתְמַהְמָהּ וַיַּחֲזִקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו בְּחֶמְלַת יְהוָה עָלָיו וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ מִחוּץ לָעִיר"

רש"י: ויתמהמה. כדי להציל את ממונו.

הרעה שבאה על ממלכתו של אבימלך

פרק יט', פסוק ט': "וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי"

רש"י: מעשים אשר לא יעשו. מכה אשר לא הורגלה לבא על בריה באה לנו על ידך, עצירת כל נקבים של זרע, ושל קטנים, ורעי, ואזנים וחוטם.

סמיכות הפרשיות

פרק כא' פסוק א': "וַיהוָה פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ יְהוָה לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר"

רש"י: וה' פקד את שרה וגו'. סמך פרשה זו, ללמדך שכל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחלה, שנאמר ויתפלל וגו' וסמיך ליה וה' פקד את שרה, שפקדה כבר קודם שריפא את אבימלך (בבא קמא צב.).

הישועה של שרה

פרק כא' פסוק ו': "וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי"

רש"י: יצחק לי. ישמח עלי. ומדרש אגדה, הרבה עקרות נפקדו עמה, הרבה חולים נתרפאו בו ביום, הרבה תפלות נענו עמה, ורב שחוק היה בעולם.

הריב של ישמעאל

פרק כא' פסוק י': "וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק"

רש"י: עם בני וגו'. מתשובת שרה כי לא יירש בן האמה עם בני, אתה למד שהיה מריב עם יצחק על הירושה, ואמר, אני בכור ונוטל פי שנים, ויוצאים בשדה ונוטל קשתו ויורה בו חצים, כמה דאת אמר כמתלהלה היורה זקים וגו', ואמר הלא משחק אני (משלי כו, יח-יט.) .

מדוע נקראה 'ארץ המוריה'?

פרק כב' פסוק ב': "וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ"

רש"י: ארץ המוריה. ירושלים, וכן בדברי הימים (-ב ג, א.) לבנות את בית ה' בירושלים בהר המוריה. ורבותינו פירשו, על שם שמשם הוראה יוצאה לישראל. ואונקלוס תרגומו על שם עבודת הקטרת, שיש בו מור נרד ושאר בשמים.

פירוש המילה - 'מאכלת'

פרק כב' פסוק ו': "וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו"

רש"י: המאכלת. סכין, על שם שאוכלת את הבשר, כמה דתימא וחרבי תאכל בשר (דברים לב, מב.), ושמכשרת בשר לאכילה. דבר אחר, זאת נקראת מאכלת, על שם שישראל אוכלים מתן שכרה.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (79 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים