האם צריך לחשוש מעין הרע?

ישנם מספר הלכות שמהן עולה חשש לעין הרע. לדוגמה, אין להעלות אב ובנו לתורה, או שני אחים – מחשש לעין הרע. ויש לבאר מהי מהות העין הרע, אם עין הרע מגיעה דווקא מצד שנאה וצרות עין של איש על רעהו, או שכל התפעלות מדבר-מה יכולה לגרום עין הרע.כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א בספרו ענף עץ אבות: "עין הרע אינו רק על ידי שונאים בעלי עין רעה, אלא גם על ידי אוהבים, ואפילו על ידי תלמידי חכמים. צא ולמד ממה שאמרו במסכת ברכות (דף נח:) רב פפא ורק הונא בנו של רבי יהושע היו מהלכים בדרך, ופגשו את רבי חנינא בן רב איקא, אמרו לו, בראותינו אותך עלינו לברך שתי ברכות, ברכת שהחיינו וברכת שחלק מחכמתו ליראיו, (לרוב שמחתם בראותם אותו בירכו שהחיינו, ומחמת גודלו בתורה שהיה מגדולי הדור, בירכו עליו "שחלק מחכמתו ליראיו"). אמר להם, אף אני אברך עליכם שתי ברכות אלו, ונוסף עליהן אברך גם ברכת "ברוך חכם הרזים", שאתם חשובים בעיני כנגד ששים רבוא מישראל, (ברכת חכם הרזים היה מברך מי שרואה יותר מששים ריבוא מישראל בבת אחת). אמרו לו, כל כך אתה חכם ונבון, ונתנו בו עין (הרע) ונפטר".

ובמסכת סנהדרין (דף צב.) אמר רבי אלעזר, לעולם הוי קבל וקיים (´קבל´ מלשון אפל ושפל), לבל יבליט את עצמו, וכמו שאמרה חנה (בברכות לא:) "זרע אנשים" - זרע מובלע בין אנשים. לא חכם ולא טיפש וכו´. ומכל מקום כתב מרן הרב שליט"א, מי שחנן אותו ה´ לשון לימודים, ויש לו כח השפעה לזכות את הרבים, ברוב חכמה ודעת, אין לו להימנע מכך מחשש עין הרע, ששומר מצווה לא ידע דבר רע, ומצוה אגוני מגנא ואצולי מצלא (מגינה ומצילה).

ומי שלא מקפיד כל כך בענייני עין הרע, גם כן לא משפיע עליו עין הרע כל כך, כדברי הגמרא, מאן דלא קפיד, לא קפדינן בהדיה (מי שלא מקפיד על כך, גם לא יקפידו איתו).

אולם אלו שעוסקים יותר מדי בענייני עין הרע, לא די להם שהם תופסים את הטפל ועוזבים את העיקר, שהרי מחמת העסק בעין הרע אינם מתבוננים כראוי על מעשיהם, עוד זאת באה עליהם רעה גדולה, שמי שמתעסק ומדקדק בעניינים אלו, הוא מסוגל יותר משאר בני אדם להיות ניזוק מעין הרע וכיוצא בזה. לכן העיקר הוא לתפוס דרך ממוצעת, שלא לחוש לעין הרע יותר מדי. ומכל מקום כשאפשר ויש בדבר צורך, יוכל לעשות סגולות אמתיות כנגד עין הרע, כמופיע בגמרא (ברכות נה ע"ב).

פסקי הגר"ע יוסף שליט"א באדיבות אתר "הלכה יומית"