כתבות מגזין
ט' באב שלי: פרויקט מיוחד
דמויות מעניינות משתפות: מהו ט' באב בשבילי? פרויקט עם אהבת חינם, אופטימיות ותקווה לעתיד טוב ומאוחד יותר
- הידברות
- ט' אב התשע"ד
עמיר בניון, זמר ויוצר
"ט' באב בשבילי הוא תקופה לא פשוטה. לפני שהיום הזה מגיע - אני סובל ממצב רוח לא טוב, ואני גם מפחד מהכובד שט' באב מביא איתו. זה קורה כל פעם מחדש. עד שייבנה בית המקדש במהרה בימינו, אני פשוט מקווה שהיום הזה יעבור מהר".
הטור האישי של עמיר בניון באתר הידברות
עמיר בניון. תקופה לא פשוטה
חיים ולדר, סופר
"תשעה באב זה לזכור, שכשאח נגד אח – המנצח תמיד מפסיד".
חיים ולדר. המנצח תמיד מפסיד
אביגיל מייזליק, סופרת ושפית בעלת תשובה
"תשעה באב זה גלות, וגלות בשבילי זה לדעת שמאתיים שקל בארנק נותנים לי תחושת בטחון הרבה יותר גדולה מאשר להאמין שהם יגיעו כשהם אינם. זה לעקוב בדריכות אחרי החדשות ולהקשיב לכל מילה, אם היא מעודדת – להתעודד, ואם היא מבהילה – להיבהל, במקום להרים עיניים לשמיים ולדעת ולבטוח שבאמת באמת אתה מנהיג את ה-כ-ל ורק רק לטובה. זה להסתובב יום שלם עם לב מפוצץ מכאב, בלי לדעת אפילו על מה, ובסוף להתחיל לכעוס על כל מי או מה שמעיז להתקרב. זה להתפלל תפילה שלמה, בלי לזכור כוונה של אפילו מילה אחת... זה להקשיב לכל קולות החושך, ולתת להם לטלטל אותי כאילו שהם באמת אמיתיים... וגלות היא גם גילוי – מתוך הכאב, מתוך האין, מתוך הבדידות – לצעוק 'איה מקום כבודך!' ולמצוא אותך, כל פעם מחדש. עד שנזכה ויאספו כל המציאות כולן ויקוים בנו הפסוק – 'ההולכים בחושך ראו אור גדול...'".
דניאל זמיר, סקסופוניסט וזמר
"תשעה באב זה מצד אחד היום שבו התחילה הגלות, אבל מצד שני היום שבו התחילה הגאולה.. שהרי הסותר, סותר על מנת לבנות. הרס הבניין הזמני בא בשביל לבנות את הבניין הנצחי. שנזכה לבנין בית המקדש ולגאולה האמיתית והשלימה, במהרה בימינו אמן!".
ראיון עם דניאל זמיר בתכנית "בכיוון אחר"
אילן דמרי, מוזיקאי, סולן להקת המדרגות
"תשעה באב מסמל עבורי את החיסרון בשלמות הרוחנית של העם היהודי ככלל וכפרט. אור המקדש שאיחד וחיבר אותנו כעם בצורה אופטימאלית חסר, זה שהתברכו ממנו גם העמים. 'ושכנתי בתוכם' נאמר ולא 'בתוכו', להזכירנו שעיקר הבניין הוא בקרבנו, כדי להחיש את הבניין השלישי הנצחי - על כל אחד ואחד לבנות בלבבו את המשכן. ואיך? על ידי אהבת חינם. לא כסיסמה, אלא כעבודה יום יומית אישית בבניית המידות הטובות".
טל בריל, סולנית בלהקת "ההוצאה לפועל" בעבר וזמרת בהווה
"תשעה באב הוא הקצה של העצב והכאב והבדידות, ובקצה השני זמן שמחתנו (סוכות) והודאה על הניסים (חנוכה), וזה וגם זה הם חלק מחיי, שני קצוות שקיימים בי, מתנהלים בי, וחבל האמונה משוך ביניהם...".
ינון כהן, נכה צה"ל מגיל 19, מורה בישראל
"במשפט אחד קצר: תשעה באב - עד לאן אפשר להגיע בגלל שנאת חינם? ובימים אלו עלינו להרבות באהבת חינם, זאת אומרת 'להגזים' עם אהבת חינם, ובאמת, אבל באמת, לדון כל אדם לכף זכות".
חיה הרצברג, סופרת
"כמי שגדלה בסביבה שומרת תורה ומצוות, תשעה באב היה בשבילי תמיד יום שיא למועקה שהתחילה שלושה שבועות קודם, בשבעה עשר בתמוז. מטבע הדברים, הייתי מעדיפה שבין-מיצרי המועקה האלה ימהרו לחלוף, כי לא בדיוק ידעתי איך להתחבר אליהם. אף אחד מאיתנו לא אוהב שאומרים לו: 'עכשיו צריך', והרבה פחות מזה הוא אוהב שאומרים לו: 'עכשיו צריך להיות עצוב'. מי אוהב להצטער? ומי בכלל יודע איך לוחצים על הכפתור של הצער ונכנסים לחוויה באמת ולא מפלסטיק?
"שנים חלפו עלי בחיפוש נוקב אחר משמעות וחיבור אישי לעניין בית המקדש, חורבנו והצורך האמתי שלי בתקומתו. במהלך החיפוש ערכתי מיון יסודי. גיליתי שיש בתוכי לא מעט דיבורים שמרחיקים אותי מחיבור אמיתי להשם - והרחקתי אותם. פגשתי דיבורים נפלאים שקרבו אותי אליו, אלי, ואל השמחה המשמעותית - וקירבתי אותם. היום תשעה באב בתחושתי הוא יום מקודש המוקדש לגעגוע. לא עוד מועקה כבדה ומכבידה, לא עוד 'צריך להיות עצוב'. מעתה – רצון להתקרב להשם ולחוש עמוק בתוכי את חום אהבתו. יום שיא, רצון שיא, גל גואה של געגועים חונקים לחזור הביתה לאבא.
"בית המקדש שלנו לא מת. בקרוב מאוד נפגוש בו, כולנו. משנה לשנה, כשאני יושבת על הארץ ומעלה על לבי היכן אנחנו נמצאים ולאן אנחנו מתגעגעים, אני מרגישה קרובה ואהובה יותר. געגועי כל השנים קשרו בינינו חוט עבה כמו ברית מימות עולם, ואז יורדות הדמעות על לחיי מעצמן ממש, בלי שום קושי. דמעות של כאב, דמעות של ייחול, ובמידת מה - אפילו דמעות של שמחה".
הרב חנניה צ'ולק, יו"ר עזר מציון
"כמי שמסתובב כל השנה אצל משפחות רבות בימי ה'תשעה באב' הפרטיים שלהם, בצרות ובאסונות הפוקדים ל"ע את כלל ישראל, בעבורנו, אנשי עזר מציון, יום זה שבו אנו מתייחדים עם הצרות של עם ישראל לאורך הדורות, הוא יום של לימוד שלכל צרה יש סיבה, ויש מטרה שבסופה תהיה גאולה לכלל ולפרט במהרה, בעזרת ה'. כשאנו מגיעים לתשעה באב האמיתי אנו למדים שהכל בא בגלל השנאת חינם שבינינו. כשנזכה לאהבת חינם- יבנה בית המקדש במהרה".
אריאל זילבר, זמר
"חמישה דברים קרו בתשעה באב, ועליהם אנחנו מתאבלים: חטא המרגלים, כיבוש העיר ביתר בידי הרומאים, חרישת ירושלים, חורבן בית המקדש הראשון והשני. כמובן שאני מתאבל כמו כולם, כמו כל עם ישראל. ביום זה אני צם ומתפלל בשמחתה של ירושלים, כמו שנאמר: 'כל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה'".
אריאל זילבר. צם ומתפלל בשמחתה של ירושלים
טל שגב, זמר ומפיק
"תשעה באב הוא יום חורבן לשני בתי המקדש שלנו, וכנראה שהיום הזה מסמל נקודת מעבר שבה אנחנו צריכים בזמננו להבין ולהכיל אותה. בדור המדבר, יום ט' באב נקבע בכי לדורות, לאחר שהמרגלים הוציאו דיבה על ארץ הקודש, שהעניק לנו אבינו שבשמיים, ומאז חטא המרגלים, הוא יום בכי לדורות. בכל שנה מאז, במשך 40 שנה, היה זה יום מיתה עד אחרון בני דור המדבר. לכן לאחר 40 שנה, שתשעה באב היה יום שבו נפטרו רבים - זכו בני ישראל להתעורר לבוקר ללא מתים, אך חששו שטעו ביום. הם חיכו בכל יום לראות אם טעו והגיעו לט"ו באב, יום שבו הירח מלא, וגילו שאין מתים יותר. מכאן ט"ו באב הוא יום שמחה בשבילי בשנים האחרונות, אל מול תשעה באב, שהוא יום צום, מחשבה וניקיון, וכוונה לבניית בית מקדש שלישי, שיהיה לנצח. ידוע גם כי הספרה 9 מסמלת את האמת, (גימטריה 441 אמת 4+4+1 שווה 9) וכידוע, משיח צדקנו נולד ביום זה, לכן זהו יום מיוחד, ואני מחכה בעזרת ה' לזכות לביאת המשיח בזמננו, וגם לעבוד קשה כדי לזכות בזכויותיו הטובות, אמן ואמן".
ראיון עם טל שגב בתוכנית "בכיוון אחר"
טל שגב. מחכה לזכות לביאת המשיח בזמננו
ישי לוי, זמר
"תשעה באב זה יום שחרב בית המקדש. זה אולי יישמע קצת כמו בדיחה, אבל תשעה באב זה היום שבו התימנים התחילו לנגן על פח, כי מאז שחרב בית המקדש - היה אסור לנגן על כלי נגינה. מאז מנגנים על פח, כי זה לא נקרא כלי נגינה. זה יום שאני זוכר עוד מינקותא, מהבית, מאבא שלי וגם מסבא. עבורי הוא יום עצוב".
ראיון עם ישי לוי בתוכנית "רב אומן"
ישי לוי. יום עצוב
יעל שוראקי אלפסי, מרצה ופסיכותרפיסטית
"אני חושבת על תשעה באב. חושבת על הימים הקשים מאוד שחולפים עלינו. הרבה משפחות שאהוב ליבם הלך לבלי שוב. המילים קטנות מלתאר את הכאב. נשים דאוגות ליקיריהם אשר בשדה הקרב, אשר בקושי שורדות את היום, את הלילה. כולי מהלכת וממלמלת תפילות, כמו כל שאר עם ישראל. זו לא המלחמה הראשונה שלנו, אבל זו הפעם הראשונה שאני מרגישה כזאת אחדות.
"זו הפעם הראשונה שאני רואה את האדמו"ר מקרלין עם חסידיו עוברים מיטה-מיטה, חייל-חייל פצוע-פצוע, משדה הקרב בבתי החולים. הפעם הראשונה שבה אני רואה נשים חרדיות: סאטמר, תולדות אהרון, בעלז, ליטאים, ויז'ניץ, מתפללות איתי תהילים לשלום חיילי צה"ל. ועונות בבת אחת לתפילתי אמן בכזה עוז. זו הפעם הראשונה שהישיבות ביטלו את "בין הזמנים", וכל תלמיד ישיבה לקח על עצמו שם של חייל לוחם להתפלל עליו! זו הפעם הראשונה שאני רואה קבוצת נשים חרדיות מרמת אשכול בירושלים מתעקשות לארגן מתנות יפות שהן קנו כדי לחלק לחיילים. זו הפעם הראשונה שכמות של מטעמים, כולל מקלחות שדה, מגיעות על ידי אזרחים מרמת אביב, ירושלים, התיישבויות בשומרון, ביו"ש שולחים כמויות של פינוקים הכי מובחרים שיש וציוד ללוחמנו.
"זו הפעם הראשונה שאני מגיעה לבעל החנות, ענוד עשרה עגילים ובעל ראש חצי גלוח, והוא אומר לי שאני יכולה מצידו לקחת כל מה שבא לי מהחנות כדי לחלק לחיילים. זו הפעם הראשונה שלא משנה איפה אני צונחת - אני מוצאת אהבה אמיתית.
"דבר אחרון, אני לא מסכימה עם הקול הזה שנשמע לעיתים מבין השיטין שאומר שרק בתקופות קשות אנו מתאחדים. או שהדור הזה הוא דור בליין עצלן של אייפון ואוכל אינסטנט, שמעניין אותו לשבת על הבר עם סיגריה או לנפוש בחו"ל. אנו רואים שוב מחדש את המסירות של החיילים של תלמידי הישיבות של המשפחות של ההורים כמה אהבת עם ישראל ואהבת ארץ הקודש שלנו טמונה בהם. יש לזכור לעולם לא להתבלבל בחזות החיצונית, בתוכם עם ישראל כולם בנים של ה'! לו אהבת חינם זו תקדם את ביאת בניין הבת השלישי בקרוב, בעזרת ה'".
נאור כרמי, מוזיקאי
"'מה זה?' התעניין נפוליאון כשחלף על פני בית כנסת יהודי בפריז בערב קיצי חם במיוחד, וראה מבעד לחלונות עשרות אנשים יושבים על הרצפה ושרים מנגינות נוגות. 'אלה יהודים', הסביר לו השליש, 'הם בוכים על בית המקדש שלהם שנחרב'. 'נחרב? מי מעיז להחריב משהו בעולם בלי לבקש את רשותי?!', התקשה נפוליאון לכבוש את כעסו. 'אה... לא אדוני, זה, זה קרה לפני לפחות 1500 שנה...'. 'או-ללה', התפשט חיוך על פני המצביא, 'עם שבוכה על מקדשו יותר מ- 1500 שנה, יזכה בוודאי להקימו מחדש'.
"אמנם תשעה באב הוא יום שבו נעלמה מאיתנו השכינה, אך כל התהליך הזה הוא בבחינת 'סותר על מנת לבנות', הריסת המקדש היא זמנית, ובקרוב תבוא מציאות טובה, אף יותר מזו שהייתה בימי הבית. לכל הדעות מיצינו את תקופת הגלות, הבנו מהי, סבלנו את הסתירה מספיק והגיע זמן הגאולה, תיכף ומיד ממש...".
ניר מנוסי, עורך
"איני יודע כיצד יראה בית המקדש השלישי, אך אני יודע שהוא יראה לכולם. כל אחד מהזרמים בעם ישראל ימצא שער הנפתח אליו והפותח את לבו אליו. ולא רק יהודים, אלא כל באי עולם יבקשו לבוא בו ודרכו לשאת עיניהם אל אבינו שבשמים.
"ט' באב הוא עבורי היום להתבונן בשורשי הניכור המפריד בינינו, ועוד יותר מכך, בדברים שעלינו לעשות כדי להתגבר עליו ולהתחבר מחדש - כפרטים, כזרמים וכעם בין עמים. בדפי התורה, ובפרט בתורת החסידות, אני מוצא את האור הרב-גוני שאני מרגיש שיכול לעזור לכולנו להיפגש פנים אל פנים, וביחד לבקש את פני ה'".
ניר מנוסי. להתבונן בשורשי הניכור המפריד בינינו
אליקים בוטה, זמר
"במשך כל זמן בין-המצרים יש תחושה לא קלה, תחושה שלא מוסברת במילים, תחושה של אבלות וצער. על אחת כמה וכמה כשמתווסף לזה, גם המצב שבו עם ישראל שרוי. שבעזרת ה' נצא ממנה ביד רמה. עבורי זהו יום של חשבון נפש וכובד ראש, ורצון להשתנות. יום שבו כל עם ישראל מתפלל לישועה, ומבקש חמלתו וישועתו. בערב החורבן כל משפחתי, ואני בתוכם, מרכינים ראש אל עבר הסעודה המפסקת. שכן כבר מהסעודה, האבלות הכבדה מתחילה. משם לניגוני הקינות בבית הכנסת, כשכולנו ישובים על כריות ברצפה לאור נרות ומבכים את החורבן. אנו ישנים על מזרן, ולמחרת ביום החורבן ממשיכים בתפילה לבורא. קוראים מאיוב ועל ייסוריו וממשיכים בקינות, תפילת מנחה, שומעים דברי כיבושין מרב בית הכנסת, ותפילת ערבית. מכאן אני שולח את תנחומיי למשפחות הנופלים והחלמה מהירה לפצועים. ובעזרת ה', שנראה בביאת גואל צדק ובניית בית מקדש השלישי בימינו".
אליקים בוטה. ישנים על מזרן
דקלון, זמר
"תשעה באב מבחינתי הוא יום אבל על חורבן בית המקדש. אני חושב שהדור שלנו לא מבין ולא יודע מה הוא הפסיד בחיים שלפני חורבן בית המקדש, ולכן אני לא מסוגל להתאבל כיאות".
ראיון עם דקלון בתוכנית "בכיוון אחר"
דקלון. הדור שלנו לא מבין ולא יודע מה הוא הפסיד
תום פרנץ, שף וגר צדק
"תשעה באב בשבילי הוא יום שבו אני עוצר את היומיום העמוס להתבוננות ומחשבה. ביומיום אין זמן לזה כמעט מקום וזמן לצערי. אני חושב על כך שכאשר הייתי רחוק ובגרמניה, ראיתי את היהודים כעם אחד קטן וחזק שחלמתי להיות חלק ממנו. כשהגעתי לכאן והתחלתי לעשות 'זום אין' גיליתי שבעצם יש כאן המון תתי חלוקות שמרכיבות את העם... אשכנזים וספרדים, דתיים וחילוניים, ואפילו בתוך הדתיים כל כך הרבה קבוצות: חרדים, דתיים לאומיים, חרדים לאומיים ועוד ועוד, עד כדי כך שאני אפילו לא יודע לאן אני שייך...
"אני מאחל שנהיה מאוחדים ומלוכדים, ולא רק בזמנים קשים כמו שאנחנו לצערי חווים עכשיו, אלא תמיד. אני מאמין שאז נזכה לבית המקדש. ביום הזה אני מנסה להתחבר לשרשרת הדורות הארוכה, זו שבחרתי להיות חלק ממנה, ומנסה להבין איך אני ממשיך את דרך האבות בציונות מעשית ומאחדת".
אמילי עמרוסי, עיתונאית
"ההמחשה הכי משמעותית וכואבת שקיבלנו למושג חורבן הייתה בשנת תשס"ה. עד אז, לא ידעתי מה זה חורבן ומאז אני יודעת לצערי. יד איש באחיו, שבט אחד מוכה על ידי שאר השבטים בעם, שריפת בתי כנסת, הוצאת מתים מקרבם. שנה של חלום בלהות רע שאת תוצאותיו אנחנו רואים לנגד עינינו. תשעה באב מקדם את פנינו עם טעם של עפר בפה, על כל הייסורים שעברנו השנה הזאת. ומתוך כך, זה יותר מחבר אותי לאבל על חורבן של בית ולתחושה הנוראה הזו של בית, בית אמיתי שנגדע לנגד עינינו".
איציק אשל, זמר
"תשעה באב מלמד אותנו שאסור לבכות סתם. השם מחליט בשבילנו איפה נהיה, ושם הכי טוב בשבילנו. דבר נוסף, כשאומות העולם שומעים את הכותרת 'יהודי', בעיניהם אין שום הבדל בין יהודי שגר בצפון תל אביב, ליהודי שגר במאה שערים. לכן באותה מידה אנו צריכים להרגיש את החיבור הזה, ולאהוב אחד את השני".
ראיון עם איציק אשל בתוכנית "אומן באמונה"
שרון רוטר, מוזיקאית
"בפעם הראשונה שצמתי בתשעה באב, לא הייתי במודעות על החורבן. בדיוק התחלנו רק להיות בעניין של היהדות. הגיע תשעה באב, ופשוט צמתי. אני זוכרת את עצמי בצום, בדרום תל אביב, סוחבת אמבטיה ענקית לצילומים של קליפ, והיום, אם אני מסתכלת על זה אחורה - זה המקום הכי לא קשור והכי קשור. הם בקליפ - ואני בצום על תשעה באב.
"אני מאוד רוצה שיהיה בית מקדש, באמת אני מתפללת על זה הרבה, אבל בסך הכל, אני מבינה שאין לי הרבה מושג מה זה, אז זה רק מה שזה אומר מבחינתי גאולה הפרטית שלי. גם במושג 'בית'. לעולם לא אוכל להרגיש בית עד שאני לא אהיה בבית המקדש. ברגע שיהיה בית מקדש, יתיישב לנו הגעגוע הקבוע הזה לבית, שלא מתמלא לעולם. אני לא מכירה אדם אחד שלגמרי מרגיש בבית. זו מהות של בית, וזה קשור לבית מקדש. אני בעיקר מנסה להתחבר למקום הזה בחיובי ובמקום של העזות. אני מנסה להתחבר לאיזה חורבן קטן שבחיים שלי, ודרכו להתחבר. אם אני חושבת על החורבן הגדול - אני חושבת על מקום שאף אחד מאיתנו לא נמצא במקום שהוא היה רוצה להיות, מן מקום של פספוס והחמצה".
ידידיה מאיר, עיתונאי
"אני זוכר איך בקייטנה, כשהיינו ילדים, היו אומרים לנו: 'זהו, ממחר אין בריכה'. פתאום, באמצע הקיץ, בין אבטיח לבין ארטיק-אבטיח, נחתו עלינו שלושת השבועות, ואז תשעת הימים, ואז השבוע שחל בו, וכל הלך הרוח היהודי והפנימי הזה היה נראה כל כך לא קשור ליולי-אוגוסט החם שחיכה לנו בחוץ. פתאום עכשיו, באמצע הקיץ, אבל לאומי? איך בדיוק מחברים את הצער על חורבן הבית, את הכמיהה לגאולה, לכמיהה לשוקו ולחמנייה? לא השנה. השבוע היה קל במיוחד להתחיל את תשעת הימים. על אלה אני בוכייה" (מתוך טורו בעיתון "בשבע")
בעז שרעבי, זמר
"הספרה תשע מתחלקת לשלושה חלקים. לצערנו, אנו נמצאים בתקופה של ייסורי נפש לא קלים, כתוצאה מהחיילים שנקטפים באבם במלחמה העקובה מדם הזו. אמר לי חבר קרוב, מומחה לענייני ביטחון, שאת האויב לא חותכים לרבעים, וגם לא לשני חצאים. את האויב חותכים לשלושה שלישים. המספר 3 נמצא גם בברית בין הבתרים: "ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל", וזאת עלינו לזכור, שבמעמד קדוש זה של הביתור - הובטחה לנו הארץ הקדושה, הארץ שבגינה אנחנו סובלים כעת. לאחר החורבן יש תקומה, והיא הבטחה מאב, מאבא - לכן גם נקרא החורבן תשעה באב. אל תקרי באב, אלא מאב".
בעז שרעבי. אל תקרי באב, אלא מאב
גולן אזולאי, שחקן וזמר
"תשעה באב הוא הזמן היהודי שבו אני חש הכי חזק את מה שאמר קהלת: 'לכל זמן ועת לכל חפץ, תחת השמיים – עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד, ועת רקוד'. כשחקן, רוב השנה אני עסוק בלשמח אנשים, אך בתשעה באב, אני מרגיש שזה זמן מתוחם שניתן לי לבכות על גלות השכינה. ביום הזה אני בוכה על הפירוד שיש, למרות שבימים אלו של מלחמה ואובדן – אנו חווים דווקא את החיבור שיש בעם ישראל. אין ספק שהחיבור הזה מרגש מאוד, אך אני חולם שיבוא יום שבו החיבור יהיה דרך הרוחניות היהודית - ולא רק דרך המלחמה, למרות שזה בעצמו חיבור חשוב. חלק מהחיבור הזה אנו רואים היום בנתינה המדהימה ובהקרבה של עם ישראל אחד לשני, כמו ההלוויות של חיילים בודדים שמתמלאות באנשים זרים מכל קצוות הארץ, ובבסיסי חיילים שמתמלאים בחבילות עם דברים טובים. החיבור הזה יפה, אבל אני חולם על יהודים שעצם המהות שלהם היא רוחנית, ושהם מבקשים לראות את הרוחניות בכל דבר שהם עושים. ביום הזה, אני מצליח להגיע למצב של לבכות באמת, וחשוב שיש את הזמן הזה, אבל עם זאת אני מאחל לכל עם ישראל שבקרוב, גם היום הזה יהפוך ליום של צחוק, שהקיצוניות תתהפך לצד השני, החיובי, ולא נצטרך עוד את התיחום הזה בשביל לבכות".
גולן אזולאי. היום הזה יהפוך ליום של צחוק
אבי בניון, מוזיקאי
"תשעה באב זה יום שמתחיל בו הכל. אנחנו מציינים את הזמן שבו איבדנו את בית המקדש, גם הראשון וגם השני. חז"ל אומרים לנו שאת הבית השני איבדנו בגלל שנאת חינם. וחז"ל אומרים שמדובר בשנאת חינם שמשתווה גם לגילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זה. לכן, מבחינתי זה מציין מה עלינו לתקן. במיוחד היום, שאנחנו ככה ב"ה מצד אחד, בקושי גדול במלחמה. ומצד שני, גילויים גדולים של אחדות, אהבת חינם והרבה ביחד. זה יום שמציין את החיבור הזה, כניסיון לתקן".
ראיון עם אבי בניון בתוכנית "בכיוון אחר"
רועי ידיד, מוזיקאי
"בתשעה באב, כמו כל יהודי אני מצפה לביאת המשיח ובניין ירושלים. ובעצם גם השמחה במהלך כל השנה, היא לא שמחה שלמה ואמיתית בגלל שאנחנו מחכים לבניין הבית. אז כמובן שתשעה באב הוא אוסף וחלק מרכזי מאוד בחיי היום-יום שלנו בכלל, ובכל השנה. אני זוכה לשמח את עם ישראל בהופעה בחתונות, והעניין הזה להגיע ל'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני', בחופה, שמביא כל פעם את המחשבה על ביאת המשיח וחורבנה של ירושלים, כולל השאיפה לשמוח בבניינה - הוא משהו שגורם לי לכיסופים הרבה יותר עזים, ורצון להגיע למצב הזה של הגאולה השלמה. וכמובן מעבר לזה, אם מסתכלים על הפרטי, בעוונותיי, כאשר מגיעים לתשעה באב - זה מגיע לסיומה של ההפסקה הכפויה עלינו מלמעלה. כמובן שהרצון האמיתי והגדול הוא שלא נצטרך לצום את צום תשעה באב, ולא נפסיק לשמח את עם ישראל בחתונות, כי ברוך ה' לא תהיה תקופת בין המצרים. אני מאחל לכל עם ישראל שיהיו לנו רק שמחות, ורק בשורות טובות, יחד עם בניין ירושלים וביאת המשיח, ויפתרו כל צרותינו, הן מבפנים והן מבחוץ".
רועי ידיד. השמחה במהלך כל השנה, היא לא שמחה שלמה ואמיתית
סיוון רהב מאיר, אשת תקשורת ומגישה בערוץ 2
"בדרך כלל יש סתירה בין הדופק היהודי לבין הדופק הישראלי, בתקופה הזאת של השנה. הישראליות משדרת חום יולי-אוגוסט, ולוח השנה היהודי קורא לנו להתעטף באבל וביגון. כמו במסך מפוצל, יש בימים האלה מי שכבר עמוק בבילויי הקיץ ויש מי שעדיין אומר קינות, יושב על הרצפה וצם. השנה, לצערנו, הסנכרון מוחלט. אף אחד לא צריך תזכורות מלוח השנה כדי להיכנס למצב רוח מהורהר ושקט יותר. הניגון הנוגה של מגילת איכה יישמע בבתי הכנסת רק ביום שני, אבל בעצם הוא מלווה אותנו כבר כמה שבועות. שמו המלא של החודש הזה, כמעט ששכחנו, אינו אב אלא: מנחם-אב. כבר דורי דורות מוסיפים לשמו העצוב גם את הנחמה" (מתוך הטור בידיעות אחרונות).
כתבה של סיון רהב מאיר על הרב זמיר ב"האומן 17"
סיון רהב מאיר. השנה, לצערנו, הסנכרון מוחלט
יהושע לימוני, מוזיקאי
"ט' באב הוא יום טוב. יום טוב בתחפושת. יום שגלום בתוכו אור ושפע רוחני גבוה המבקש להתגלות. הדרך היחידה לגלוי השפע העצום של יום זה היא ע"י קיום 'מצוות היום'. חז"ל מספרים לנו שבית המקדש נחרב ע"י שנאת חינם ויבנה ע"י... אהבת חינם. חז"ל מגלים לנו שמצות היום היא 'אהבת חינם'! כשנשכיל, כיחידים וכעם לקיים את מצות היום... יתגלה האור הגבוה של יום זה. אמן".
יהושע לימוני. יום טוב בתחפושת
אורן צור, נגן, מפיק ומוזיקאי
"תשעה באב בשבילי הוא יום של ציפייה דרוכה. יום שהוא שיא של תקופה שמתחילה מי"ז בתמוז ומעוררת בי כל שנה מצד אחד - קשיים רבים והכרה בכך שהמציאות כל כך מקולקלת, כל כך לא מתוקנת עדיין, ומצד שני - מתחת לפני השטח, מפעפעת בי ההבנה שבקרוב מאד יתהפכו ימים אלה לשמחה ולששון, ואני כבר כמעט יכול לטעום את המתיקות שלהם... במהרה בימינו אמן".
ניצן חן רזאל, נגן וזמר
"בשבילי זהו יום זיכרון ואבל, שמתוכו אני רוצה לבדוק את עצמי. להתעורר. להיות קשוב יותר אל האחר. להסתכל על השני ועל עצמי מתוך קבלה והבנה ולהפחית בסטיגמות ובביקורת. זהו יום שמזכיר לי מה הפירוד יכול לעולל לנו, וכמה אנחנו זקוקים לאחדות בינינו. היא קיימת וקרובה, עלינו רק לגלות אותה. איך לעשות את זה? איך לעורר את האהבה הזו? אולי לעשות יותר דברים ביחד, לשתף פעולה. להתמקד במשותף בנו. לצאת מעט מהמציאות האישית להרחיב לב לעבר בן המשפחה, השכן, השונה והרחוק לכאורה מאיתנו. להכיר בעולמו, לחפש נקודות חיבור בין איש לרעהו. אני מאמין שכאשר האחדות הזו תגדל ותורגש יותר ויותר, היא תאחה את הקרעים, ומתוך החורבן העתיק תקום בנייה חדשה, שהיא קשר מחודש ולב מאוחד".
אודי דוידי, זמר ויוצר
"היום אנחנו יכולים לראות עין בעין את החיסרון האמיתי, את המקום הזה שבו עם ישראל יכול להראות לכל העולם בצורה גלויה, בלי אף הסתר פנים, שאנחנו בנים לה' אלוקינו. בכל ימי המלחמה האחרונה ראינו ניסים גלויים. כמה מושלם יהיה, אם אל הניסים הגדולים האלה יצטרפו קרבנות כאמירת תודה לקב"ה. בית המקדש הוא המקום השלם שלנו. מקום שבו רואים את הטוב באמת. כל תשעה באב, כשעומד החזן ומכריז 'היום כך וכך שנים לחורבן'. אני מנסה להיזכר במצב שמעולם לא הכרתי, מצב שלם כל כך".
ראיון עם אודי דוידי בתוכנית "אומן באמונה"
אודי דוידי. מנסה להיזכר במצב שמעולם לא הכרתי
אופיר בר-עמי, סולן להקת "איבי הנחל"
"תשעה באב בשבילי הוא יום מוחשי, ולא רק סמל דתי. בימים שבין-המצרים, בהם נחרב בית המקדש הראשון והשני, כולנו נחשפים מידי שנה למציאות של חורבן פרטי וכללי בחיינו ובחיי הסובבים. השנה זה שוב קורה: מלחמה שפורצת בארץ כולה גורמת לצער ופחד וטלטלה, ולשכול שקשה לתאר במילים. קשה לשאת וקשה להכיל. בנוסף גם חורבן תרבותי שנחשף, כאשר חלקים מאיתנו מתבטאים בקולות משונים, מקצינים בביקורת עצמית לא ברורה שחלקה מובנת וחלקה עכורה, ומנגד להם קמים כנגדם בגסות אלימה ומנסים להשתיקם, לחסלם ולהתיר את דמם. ומה זה אם לא חורבן חברתי ושנאת חינם...?
"ובין כל אלה, הרוב שבעם, בגמילות חסדים ואהבת האדם, מתאחדים בחדווה וערבות הדדית. וזו תופעה ייחודית, יפה וחיובית. לתפיסתי, לא נוכל להגיע למציאות של שלום אמיתי בארצנו ובעולם, כל עוד ונמשיך לתלות תקוותנו בגורמים הארציים המוכרים לכולנו, כגון: צבא, פוליטיקאים, הפגנות, הסדרים, קשרי חוץ ומדיניות פנים, מומחים שמפרשים ומנתחים. הכל קשקשת ברשת, והבל הבלים, ללא פתרונות מועילים. למעשה, אנו זקוקים לניסים עצומים, מעל לטבע, מעבר לשכל ולדברים הנתפסים. ניסים שבאים ממקום אחר, גבוה יותר. עלינו מוטלת משימה חשובה,לחפש ולמצוא את התרופה לתחלואי הדור והתקופה. כדאי לחפש במקומות לא מוכרים, בטח שלא באזורים הנוחים, צריך לאמץ דרכים חדשות, וגם ישנות, דרכים שסללו בשבילנו האבות, דרכים רוחניות.
"ביום תשעה באב, היום שבו נחרב המקדש, מתוך החורבן, הייאוש וההרס - מתנוצץ ומתגלה אור חדש ויקר ערך, אור תורה עתיקה, שעתידה להתגלות לעתיד לבוא. אור אמת ואמונה בבורא עולם, במשה, ובתורה. אמונה שלמה בעם סגולה, בדרך לגאולה...".
יובל טייב, זמר
"'כל רודפיה השיגוה בין המצרים', כל מהלך ההיסטוריה אויבנו צרו והרעו לנו במיוחד בימים אלה בגזרות קשות מנשוא! ימי צוק איתן, בהם הלב רועד וחושש, מה אם לא תפילותיכם שהחזירו חיילנו לביתם? בימים אלו כמדי שנה בשנה, אני שוקע בספר 'ארבע התעניות ובין המצרים בהלכה ובאגדה'. עיניי לא נשארות יבשות... כהנים בדוכנם, לווים בשירתם, עלייה לרגל המונית של עמנו הקדוש, על נשינו וטפנו, בשירה ובריקודים, לצד עגלות עמוסות כל טוב. אם רק נתאר, אם רק נייחל באמת, לבית האמיתי, בית המקדש השלישי.
"'צוק איתן' קירב לבבות רבים מאיתנו אל בורא עולם, אל איש אל אחיו, תחושת הגורל המשותף, הרצון לנצח יחד - או אז ננצח! אני פונה אליכם אחיי ואחיותיי בית ישראל: זה הזמן לביחד, לכתף, לאוזן קשבת, לכף זכות".
יובל טייב. 'צוק איתן' קירב לבבות רבים מאיתנו אל בורא עולם
יצחק מאיר, מוזיקאי
"תשעה באב הוא היום שבו אנחנו פוגשים את הדרך המפותלת אותה עשינו, כדי להיות מי שאנחנו, ומתאמצים לראות את שעוד נשאר כדי להגיע למי שאנחנו באמת".