פְּלוֹנְטֵר: חלומות מפחידים, מה לעשות?

לֶאֱלִישֶׁבַע!

אֲנִי בַּת שְׁמוֹנֶה וָחֵצִי וְיֵשׁ לִי הַרְבֵּה חֲלוֹמוֹת מַפְחִידִים בַּלֵּילוֹת. אֲנִי קוֹרֵאת שְׁמַע בְּכַוָּנָה וּמַשְׁאִירָה אוֹר קָטָן בַּחֶדֶר וְזֶה לֹא עוֹזֵר. כִּמְעַט כָּל לַיְלָה אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת בְּאֶמְצַע חֲלוֹם מַפְחִיד-מַפְחִיד וְלֹא יְכוֹלָה לְהֵרָדֵם בַּחֲזָרָה מֵרֹב פַּחַד. אִמָּא שֶׁלִּי הִצִּיעָה שֶׁנִּשְׁלַח לָךְ אֶת הַבְּעָיָה שֶׁלָּנוּ (זוֹ גַּם הַבְּעָיָה שֶׁלָּהּ כִּי אֲנִי בָּאָה לְהָעִיר אוֹתָהּ, כְּדֵי שֶׁתַּרְגִּיעַ אוֹתִי) וְאוּלַי תִּהְיֶה לָךְ בעז"ה עֵצָה מֻצְלַחַת.

תּוֹדָה רַבָּה מֵרֹאשׁ,

רוּתִי מִצְּפַת

שָׁלוֹם לָךְ, רוּתִי חֲמוּדָה!

אַתְּ חוֹלֶמֶת חֲלוֹמוֹת מַפְחִידִים, וְלַמְרוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּחֶדֶר אוֹר קָטָן וְעַל אַף שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה, עֲדַיִן אַתְּ מִתְעוֹרֶרֶת מֵחֲלוֹם מַפְחִיד, וְלֹא יְכוֹלָה לְהֵרָדֵם בַּחֲזָרָה מֵרֹב פַּחַד. זוֹ בֶּאֱמֶת חֲוָיָה לֹא נְעִימָה, וַאֲנִי מְבִינָה בְּהֶחְלֵט שֶׁהִיא מְצִיקָה גַּם לְאִמֵּךְ.

אַתְּ יוֹדַעַת, רוּתִי? עַכְשָׁו אַתְּ מְפַחֶדֶת מֵהַפַּחַד, לֹא מֵהַחֲלוֹם. כְּשֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת לִישֹׁן אַתְּ מְסֻיֶּטֶת כְּבָר מֵהַחֲלוֹם שֶׁיָּעִיר אוֹתָךְ, וּכְשֶׁהוּא מַגִּיעַ - אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁעַכְשָׁו תִּפְחֲדִי וְלֹא תֵּרָדְמִי, עַד שֶׁתֵּלְכִי לְבַקֵּשׁ מֵאִמָּא שֶׁתַּרְגִּיעַ. הִתְרַגַּלְתְּ לְסֵדֶר הַדְּבָרִים הַזֶּה, וְאַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהוּא יִקְרֶה. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁסֵּדֶר דְּבָרִים עוֹמֵד לָבוֹא, הוּא בֶּאֱמֶת יָבוֹא, עַל פִּי רֹב.

בּוֹאִי נְנַסֶּה לְשַׁנּוֹת אֶת הַסֵּדֶר הַזֶּה, לְהַכְנִיס מַשֶּׁהוּ בְּאֶמְצַע. אֵינֵךְ יְכוֹלָה לוֹמַר לַחֲלוֹמוֹת אִם לָבוֹא אֵלַיִךְ אוֹ לֹא. אֵינֵךְ יְכוֹלָה גַּם לְאַלֵּץ אֶת עַצְמֵךְ לִישֹׁן. אַתְּ כֵּן יְכוֹלָה לָקוּם, אַחֲרֵי שֶׁהִתְעוֹרַרְתְּ. לָקַחַת סֵפֶר נֶחְמָד, לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא בַּחֶדֶר וְלִקְרֹא בּוֹ לְאוֹר הַמְּנוֹרָה הַקְּטַנָּה. תּוּכְלִי גַּם לָצֵאת לַסָּלוֹן אוֹ לַמִּרְפֶּסֶת וְלִקְרֹא שָׁם. תּוּכְלִי לְהַקְשִׁיב בְּאָזְנִיּוֹת לְמוּסִיקָה, אוֹ לְבָרֵךְ וְלֶאֱכֹל שְׁתֵּי עוּגִיּוֹת.

מָה יִקְרֶה? אֵינֶנִּי יוֹדַעַת. נְנַסֶּה וְנִרְאֶה. אוּלַי תִּתְעַיְּפִי, וְתַחְזְרִי לִישֹׁן בְּלִי הַפַּחַד. אוּלַי לְמָחֳרָת תִּהְיִי עֲיֵפָה, לֹא נוֹרָא. אוּלַי הַשִּׁנּוּי יַצְלִיחַ לְשַׁנּוֹת בְּמוֹחֵךְ אֶת סֵדֶר הַפְּעֻלּוֹת, וְאָז הַחֲלוֹמוֹת פָּחוֹת יָבוֹאוּ, כִּי הֵם גַּם יַרְגִּישׁוּ שֶׁחָל פֹּה שִׁנּוּי. אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת אֶת הַשִּׁנּוּי בְּצוּרָה אַחֶרֶת. תּוּכְלִי לוֹמַר לְעַצְמֵךְ שֶׁפַּחַד זֶה רַק פַּחַד. לֹא נוֹרָא אִם מְפַחֲדִים. לֹא חַיָּבִים לְהֵרָדֵם שׁוּב. אֶפְשָׁר לְהִתְיַדֵּד קְצָת עִם הַפַּחַד. תִּסְתַּכְּלִי עָלָיו קְצָת, תְּדַמְיְנִי בְּאֵיזֶה צֶבַע הוּא, בְּאֵיזוֹ צוּרָה,  אֵילוּ קוֹלוֹת הוּא מַשְׁמִיעַ. תְּסַפְּרִי לוֹ שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהוּא אִתָּךְ עַכְשָׁו בַּחֶדֶר. תְּגַלִּי לוֹ שֶׁאַתְּ גַּם יוֹדַעַת שֶׁהוּא לֹא יִהְיֶה שָׁם תָּמִיד. וּמָה יִקְרֶה? אֵינֶנִּי יוֹדַעַת. נְנַסֶּה וְנִרְאֶה. אוּלַי תַּפְסִיקִי לְפַחֵד מֵהַפַּחַד, וְאָז הוּא פָּחוֹת יִתְקֹף אוֹתָךְ. אוּלַי תְּגַלִּי שֶׁאֶפְשָׁר לְפַחֵד בְּלִי לְהִתְרַגֵּשׁ, וּבְלִי לָלֶכֶת לְאִמָּא. שֶׁהַפַּחַד הוּא עוֹד תּוֹפָעָה שֶׁקּוֹרֵית לִפְעָמִים, כְּמוֹ קֹר אוֹ חֹם, צְבִיטָה אוֹ צְמַרְמֹרֶת, תּוֹפָעָה שֶׁבָּאָה וְגַם הוֹלֶכֶת. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁתַּצְלִיחוּ מַמָּשׁ לְהִתְיַדֵּד. מַשֶּׁהוּ יִשְׁתַּנֶּה בָּךְ, וּבַצּוּרָה שֶׁבָּהּ אַתְּ מְקַבֶּלֶת אוֹתוֹ.

תְּסַפְּרִי לָנוּ מָה קוֹרֶה,

אֱלִישֶׁבַע