מַהוּ בַּרְקוֹד?

וַדַּאי שַׂמְתֶּם אֶת לִבְּכֶם לְכָךְ שֶׁכִּמְעַט עַל כָּל מוּצָר שֶׁאָנוּ רוֹכְשִׁים מֻדְבֶּקֶת מַדְבֵּקָה וְעָלֶיהָ פַּסִּים בְּצִבְעֵי שָׁחֹר וְלָבָן. זֶהוּ הַבַּרְקוֹד: סִדְרָה מֻדְפֶּסֶת שֶׁל פַּסִּים רְחָבִים וְדַקִּים.

לְשֵׁם מָה נְחוּצוֹת מַדְבֵּקוֹת אֵלֶּה לְהַנְהָלַת הַחֲנוּת?

וַדַּאי כַּאֲשֶׁר בִּקַּרְתֶּם לָאַחֲרוֹנָה בַּסּוּפֶּרְמַרְקֶט שַׂמְתֶּם לֵב לִפְעֻלָּתָהּ שֶׁל הַקֻּפָּאִית: כַּאֲשֶׁר עוֹרֶכֶת הַקֻּפָּאִית אֶת הַחֶשְׁבּוֹן הִיא אֵינָהּ מַקִּישָׁה אֶת מְחִירֵי הַמּוּצָרִים אוֹתָם אַתֶּם מְעֻנְיָנִים לִקְנוֹת, אֶלָּא מַעֲבִירָה אוֹתָם בִּמְהִירוּת מִתַּחַת לְסוֹרֵק אֶלֶקְטְרוֹנִי, הַמְּזַהֶה אֶת סוּג הַמּוּצָר וְאֶת מְחִירוֹ עַל יְדֵי סְרִיקַת הַבַּרְקוֹד, אוֹתָהּ מַדְבֵּקָה בַּעֲלַת פַּסִּים.

בְּכָךְ שֶׁהַקֻּפָּאִית אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַקִּישׁ אֶת מְחִיר הַמּוּצָר וְאֶת פְּרָטָיו מַרְוִיחִים הַלָּקוֹחוֹת זְמַן רַב, וְהַנְהָלַת הַחֲנוּת גַּם הִיא יוֹצֵאת נִשְׂכֶּרֶת – בְּדֶרֶךְ מְמֻחְשֶׁבֶת זוֹ נִמְנָעוֹת טָעֻיּוֹת אֱנוֹשׁ, שֶׁעֲשׂוּיוֹת הָיוּ לִגְרֹם לְהֶפְסֵדִים וּלְטִרְחָה.