מַהִי הַמְּהִירוּת שֶׁל הָעִטּוּשׁ שֶׁלָּנוּ?

בְּוַדַּאי שַׂמְתֶּם לֵב שֶׁכַּאֲשֶׁר אָנוּ מְדַבְּרִים יוֹצֵא מִפִּינוּ אֲוִיר. הָאֲוִיר הַזֶּה, שֶׁאָנוּ פּוֹלְטִים מֵרֵאוֹתֵינוּ, מַרְעִיד אֶת מֵיתְרֵי הַקּוֹל שֶׁלָּנוּ וּמְאַפְשֵׁר לָנוּ לְהַשְׁמִיעַ צְלִילִים שֶׁל דִּבּוּר.

אֲבָל לֹא רַק צְלִילֵי דִּבּוּר נוֹצָרִים בְּעֶזְרַת הָאֲוִיר הַיּוֹצֵא מִן הָרֵאוֹת. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ צוֹחֲקִים – אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים אֲוִיר רַב לְתוֹךְ רֵאוֹתֵינוּ וּמְשַׁחְרְרִים אוֹתוֹ הַחוּצָה בְּכַמָּה פְּלִיטוֹת קְצָרוֹת וּמְקֻטָּעוֹת.

אֲנָחָה הִיא סוּג שֶׁל נְשִׁיפַת אֲוִיר מְמֻשֶּׁכֶת, וְעִטּוּשׁ?

עִטּוּשׁ הוּא פְּלִיטָה שֶׁל אֲוִיר רַב בְּבַת אַחַת, בְּחָזְקָה וּבְקוֹל רָם. זֹאת הַדֶּרֶךְ שֶׁל הַגּוּף לְסַלֵּק לִכְלוּךְ שֶׁהִצְטַבֵּר בָּאַף אוֹ בְּדַרְכֵי הַנְּשִׁימָה.

הָאֲוִיר שֶׁיּוֹצֵא מֵרֵאוֹתֵינוּ בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ מִתְעַטְּשִׁים מָהִיר כְּמוֹ סוּפָה מְסֻכֶּנֶת, וְהוּא נִפְלָט הַחוּצָה בִּמְהִירוּת שֶׁל עַד 160 קִילוֹמֶטֶר לְשָׁעָה!