לומדים לעבוד ביחד

שָׂרָה וְרִבְקָה הֵן בְּנוֹת דּוֹדוֹת. הָאִמָּהוֹת שֶׁלָּהֶן אֲחָיוֹת. שְׁתֵּיהֶן לוֹמְדוֹת בְּאוֹתָהּ הַכִּתָּה, וּבְאוֹתוֹ בֵּית סֵפֶר. זֶה לֹא הָיָה הַמַּצָּב עַד לִפְנֵי כַּמָּה חֳדָשִׁים. רִבְקָה גָּרָה בְּעִיר אַחֶרֶת, וְלֹא מִזְּמַן, הַמִּשְׁפָּחָה עָבְרָה לָגוּר בָּעִיר שֶׁל שָׂרָה. בְּנוֹת הַדּוֹדוֹת הָיוּ קְרוֹבוֹת זוֹ לְזוֹ, וְהָעֻבְדָּה שֶׁשְּׁתֵּיהֶן גָּרוֹת בְּאוֹתָהּ הָעִיר, וְלוֹמְדוֹת בְּאוֹתוֹ בֵּית סֵפֶר, קֵרְבָה אוֹתָן זוֹ לְזוֹ עוֹד יוֹתֵר, הַמּוֹרָה הַמְחַנֶּכֶת לֹא הוֹשִׁיבָה אֶת רִבְקָה לְיַד שָׂרָה. הַקִּרְבָה בֵּינֵיהֶן עֲלוּלָה הָיְתָה לְהוֹצִיא אוֹתָן מֵרִכּוּז בַּשִּׁעוּר. רַק בַּהַפְסָקָה הֵן יָכְלוּ לְבַלּוֹת זוֹ עִם זוֹ בַּהֲנָאָה גְּדוֹלָה.

שָׂרָה וְרִבְקָה עָשׂוּ כִּמְעַט הַכֹּל יַחַד. לָמְדוּ לְמִבְחָנִים, עָשׂוּ עֲבוֹדוֹת, הֵכִינוּ שִׁעוּרִים, כַּמּוּבָן שִׂחֲקוּ זוֹ עִם זוֹ. אֹסֶף הַמַּפִּיּוֹת שֶׁהָיָה לְכָל אַחַת בְּנִפְרָד, הָפַךְ לִהְיוֹת מְשֻׁתָּף, כְּשֶׁבְּכָל פַּעַם נוֹדֶדֶת הַקֻּפְסָא בָּהּ אֻחְסְנוּ הַמַּפִּיּוֹת, מִבֵּיתָהּ שֶׁל שָׂרָה לְבֵיתָהּ שֶׁל רִבְקָה. נָעִים הָיָה לָהֶן לִהְיוֹת יַחַד, וּלְכָל מִי שֶׁהָיָה סְבִיבָן הָיָה בָּרוּר הַדָּבָר בִּגְלַל הַקֶּשֶׁר הַמִּשְׁפַּחְתִּי שֶׁלָּהֶן.

כְּשֶׁהַמּוֹרָה לְתוֹרָה הִטִּילָה עַל בְּנוֹת הַכִּתָּה מְשִׂימָה, הָיָה בָּרוּר לְשָׂרָה וּלְרִבְקָה שֶׁהֵן יַעֲשׂוּ אֶת הָעֲבוֹדָה יַחַד, הָיָה עֲלֵיהֶן לִבְחֹר נוֹשֵׂא מִתּוֹךְ אַחַת הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁכְּבָר לָמְדוּ בְּחֻמָּשׁ שְׁמוֹת, וּלְסַכֵּם אוֹתוֹ לְפִי שְׁאֵלוֹת מַנְחוֹת שֶׁנָּתְנוּ לָהֶן. הַמּוֹרָה הִדְגִּישָׁה שֶׁאֶפְשָׁר וְגַם רָצוּי שֶׁכַּמָּה בָּנוֹת יַעַבְדוּ יַחַד, אַךְ לֹא יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ בָּנוֹת בִּקְבוּצָה אַחַת.

הַחֲבֵרוֹת בַּכִּתָּה הִתְחַבְּרוּ בִּמְהִירוּת זוֹ עִם זוֹ. לְשָׂרָה וּלְרִבְקָה הָיָה בָּרוּר שֶׁשְּׁתֵּיהֶן עוֹשׂוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה יַחַד, נוֹתַר לָהֶן לְצָרֵף בַּת אַחַת. מִי שֶׁנּוֹתְרָה אַחֲרוֹנָה לְאַחַר הֲקָמַת הַצְּוָּתִים הַקְּטַנִּים הָיְתָה רָחֵל, הַיַּלְדָּה הַשְּׁקֵטָה שֶׁל הַכִּתָּה. וְאוּלַי שֶׁל כָּל בֵּית הַסֵּפֶר. כִּמְעַט וְלֹא שָׁמְעוּ אוֹתָהּ בַּכִּתָּה, רַק כְּשֶׁהַמּוֹרָה פָּנְתָה אֵלֶיהָ, הֵשִׁיבָה תְּשׁוּבוֹת. גַּם כָּעֵת, כְּשֶׁסְּבִיבָהּ הִתְחַלְּקוּ הַבָּנוֹת לִקְבוּצוֹת, כְּשֶׁקּוֹלוֹת רָמִים קוֹרְאִים בִּשְׁמָן שֶׁל הַבָּנוֹת שֶׁרָצוּ לַעֲבֹד יַחַד, רָחֵל שָׁתְקָה וְנוֹתְרָה עֵקֶב כָּךְ אַחֲרוֹנָה. לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה, כִּי מִי שֶׁנּוֹתְרוּ רַק שְׁתַּיִם הָיוּ בְּנוֹת הַדּוֹדוֹת, שָׂרָה וְרִבְקָה. הֵן צֵרְפוּ אוֹתָהּ אֶל הַקְּבוּצָה שֶׁלָּהֶן, אֲבָל לֹא חָשְׁבוּ שֶׁהִיא תִּהְיֶה שֻׁתָּפָה פְּעִילָה. הַשֻּׁתָּפוּת הַזּוֹ הָיְתָה מְאֻלֶּצֶת, רַק כְּדֵי שֶׁרָחֵל לֹא תִּשָּׁאֵר לְבַד, וְגַם כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתָהּ שֶׁל הַמּוֹרָה, לְשָׁלֹשׁ בָּנוֹת בִּקְבוּצָה אַחַת.

הַבָּנוֹת נִפְגְּשׁוּ בְּבֵיתָהּ שֶׁל שָׂרָה. הָיָה עֲלֵיהֶן לְהַחְלִיט בְּאֵיזֶה נוֹשֵׂא לִבְחֹר. הַפָּרָשִׁיּוֹת בְּחֻמָּשׁ שְׁמוֹת הָיוּ מְעַנְיְנוֹת. הַשִּׁעְבּוּד שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, מְסִירוּתָן שֶׁל הַמְיַלְּדוֹת, הוּלֶדֶת מֹשֶׁה, עֲשֶׂרֶת הַמַּכּוֹת, יְצִיאַת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְעוֹד נוֹשְׂאִים. הָרְשִׁימָה הָיְתָה אֲרֻכָּה. שָׂרָה אָמְרָה כְּבָר מֵהַהַתְחָלָה, שֶׁלֹּא כְּדַאי לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁל עֲשֶׂרֶת הַמַּכּוֹת.

"זֶה הֲמוֹן עֲבוֹדָה!" קָבְעָה.

הִיא לֹא אָהֲבָה לְהָכִין עֲבוֹדוֹת. מִבְּחִינָתָהּ כְּדַאי לָהֶן לִבְחֹר נוֹשֵׂא קָצָר. שֶׁיִּהְיֶה כַּמָּה שֶׁפָּחוֹת לִכְתֹּב עָלָיו.

"אָז אוּלַי עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם?" נִסְּתָה רִבְקָה לִשְׁאֹל.

"אָרֹךְ מִדַּי!" הוֹרִידָה שָׂרָה עוֹד נוֹשֵׂא מֵהַפֶּרֶק.

רָחֵל רָצְתָה לוֹמַר מַשֶּׁהוּ, אַךְ רִבְקָה הִקְדִּימָה אוֹתָהּ, וְהִצִּיעָה עוֹד נוֹשֵׂא, שֶׁיָּרַד מֵהַפֶּרֶק מִיָּד. כִּי "צָרִיךְ לִכְתֹּב הֲמוֹן", כִּדְבָרֶיהָ שֶׁל שָׂרָה.

"צָרִיךְ לִבְחֹר נוֹשֵׂא!" צָחֲקָה רִבְקָה לְנֹכַח חֹסֶר הָרָצוֹן שֶׁל בַּת דּוֹדָתָהּ לְהַתְחִיל אֶת הָעֲבוֹדָה. שָׂרָה הָיְתָה מַעֲדִיפָה לַעֲנוֹת עַל כַּמָּה שְׁאֵלוֹת אוֹ אֲפִלּוּ לִפְתֹּר כַּמָּה תַּרְגִּילֵי חֶשְׁבּוֹן מְעַצְבְּנִים.

רָחֵל יָשְׁבָה לְיָדָן, אֲבָל הִרְגִּישָׁה דֵּי מְיֻתֶּרֶת. שָׂרָה וְרִבְקָה הִתְוַכְּחוּ בֵּינֵיהֶן בְּאֵיזֶה נוֹשֵׂא לִבְחֹר. וְלֹא צֵרְפוּ אוֹתָהּ לַדִּילֶמָה. בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע חָשְׁבָה שֶׁבָּאָה לְכָאן בְּחִנָּם. הִיא, הַשּׁוֹתֶקֶת רֹב הַזְּמַן רָצְתָה לוֹמַר מַשֶּׁהוּ, לְהִשְׁתַּתֵּף, אֲבָל לֹא הִצְלִיחָה לְהַשְׁחִיל מִלָּה בַּשִּׂיחָה הַקּוֹלָנִית שֶׁל חַבְרוֹתֶיהָ בְּנוֹת הַדּוֹדוֹת. אוּלַי הִיא צְרִיכָה לְבַקֵּשׁ מֵהַמּוֹרָה לְהָכִין אֶת הָעֲבוֹדָה לְבַדָּהּ. רָחֵל יָדְעָה שֶׁזּוֹ מִשְׁאֶלֶת לֵב שֶׁאֵינָהּ בָּרַת בִּצּוּעַ.

שָׂרָה וְרִבְקָה צָחֲקוּ בְּכָל כַּמָּה רְגָעִים, וְרָחֵל לֹא יָדְעָה עַל מָה לִצְחֹק. לוּ הֵן הָיוּ מְשַׁתְּפוֹת אוֹתָהּ, אוּלַי גַּם הִיא הָיְתָה צוֹחֶקֶת, אֲבָל חַבְרוֹתֶיהָ הָיוּ שְׂקוּעוֹת בְּעַצְמָן.

אַחֲרֵי זְמַן רַב שֶׁל נִסְיוֹנוֹת לְהַחְלִיט עַל מָה לִכְתֹּב אֶת הָעֲבוֹדָה, הֵן לֹא הִגִּיעוּ לְשׁוּם מַסְקָנָה, וְאָז רִבְקָה פָּנְתָה אֶל רָחֵל בְּהַפְתָּעָה.

"אוּלַי יֵשׁ לָךְ רַעְיוֹן?" רָחֵל בָּלְעָה אֶת עֶלְבּוֹן חֹסֶר הַהִתְיַחֲסוּת שֶׁל חַבְרוֹתֶיהָ אֵלֶיהָ, וְאָמְרָה מָה שֶׁרָצְתָה לוֹמַר לִפְנֵי זְמַן רַב.

"חָשַׁבְתִּי עַל בִּגְדֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן!" הִיא אָמְרָה בְּשֶׁקֶט, וְרִבְקָה נִרְאֲתָה מְהֻרְהֶרֶת.

"דַּוְקָא נוֹשֵׂא מְעַנְיֵן!" קָבְעָה רִבְקָה.

"יֵשׁ בַּסֵּפֶר שֶׁלָּךְ גַּם תְּמוּנוֹת?" בִּקְּשָׁה שָׁרָה לָדַעַת.

"כֵּן!" הֵשִׁיבָה רָחֵל.

"יֹפִי!" שָׂרָה הָיְתָה מְרֻצָּה. כָּךְ לֹא יִצְטָרְכוּ לִפְתֹּחַ הַרְבֵּה סְפָרִים וּלְחַפֵּשׂ מֵידַע. אִם הַנּוֹשֵׂא מוֹפִיעַ בְּסֵפֶר אֶחָד, וְעוֹד עִם תְּמוּנוֹת, זֶה יְסַדֵּר לָהֶן עֲבוֹדָה מְהִירָה וְקַלָּה. רִבְקָה הִסְכִּימָה גַּם הִיא. לְרָחֵל הָיְתָה הַרְגָּשָׁה נְעִימָה פִּתְאוֹם. הַכֹּל הִתְהַפֵּךְ בְּרֶגַע. בִּתְחִלָּה לֹא הִתְיַחֲסוּ אֵלֶיהָ, וּבַסּוֹף קִבְּלוּ אֶת הַצָּעָתָהּ. נֶחְמָד! הִיא תִּהְיֶה חֵלֶק מֵהָעֲבוֹדָה הַזּוֹ. הַחֲבֵרוֹת קָבְעוּ לְהִפָּגֵשׁ שׁוּב, וְעַל רָחֵל הָיָה לְהָבִיא אֶת הַסֵּפֶר עִם הַמֵּידַע עַל בִּגְדֵי הַכְּהוּנָה.

מִיָּד כְּשֶׁחָזְרָה הַבַּיְתָה מִהֲרָה רָחֵל אֶל הַסִּפְרִיָּה הַגְּדוֹלָה שֶׁל סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ לְחַפֵּשׂ אֶת הַסֵּפֶר, הִיא מָצְאָה אוֹתוֹ דֵּי מַהֵר. דִּפְדּוּף קַל בֵּין דַּפָּיו גִּלָּה לְפָנֶיהָ הֶסְבֵּרִים וְדִבְרֵי פַּרְשָׁנוּת עַל כָּל בִּגְדֵי הַכְּהוּנָה, מְלֻוִּים בִּתְמוּנוֹת לְהַמְחָשָׁה. חִיּוּךְ עָלָה עַל שְׂפָתֶיהָ. שָׂרָה וְרִבְקָה יִהְיוּ מְרֻצּוֹת מְאֹד, וְגַם הִיא תּוּכַל לִהְיוֹת שֻׁתָּפָה מְלֵאָה בַּעֲבוֹדָה. כָּךְ חָשְׁבָה.

רָחֵל לֹא תֵּאֲרָה לְעַצְמָהּ שֶׁהַמַּצָּב עָלוּל לִהְיוֹת אַחֶרֶת מִמַּה שֶׁחָשְׁבָה.

כְּשֶׁהַחֲבֵרוֹת נִפְגְּשׁוּ שׁוּב, שָׂרָה וְרִבְקָה עִלְעֲלוּ בְּסֵפֶר וְנֶהֱנוּ מֵהַתְּמוּנוֹת. הֵן בָּחֲנוּ אֶת הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁהַמּוֹרָה נָתְנָה, וּמָצְאוּ תְּשׁוּבוֹת לְכֻלָּן.

"אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל!" אָמְרָה רִבְקָה.

שָׂרָה נָטְלָה דַּף וְעִפָּרוֹן וְהֵחֵלָּה לִכְתֹּב כָּל מָה שֶׁרִבְקָה הַכְּתִיבָה. הִיא קָרְאָה אֶת הַכְּתִיב וְהִכְתִּיבָה לְשָׂרָה אֶת הַתְּשׁוּבוֹת. וְאָז, בְּדִיּוּק כְּמוֹ בַּפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה, רָחֵל נוֹתְרָה בַּצַּד. בְּנוֹת הַדּוֹדוֹת נִהֲלוּ דִּיּוּנִים אִם לִכְתֹּב מִשְׁפָּט כָּזֶה אוֹ אַחֵר, אֵיזֶה פֵּרוּשׁ כְּדַאי לְהַכְנִיס, וְהֵיכָן לְמַקֵּם אֶת הַתְּמוּנוֹת...

הֵן הָיוּ מְחֻבָּרוֹת בֵּינֵיהֶן מְאֹד, כָּךְ שֶׁהַשִּׂיחָה קָלְחָה כְּאִלּוּ רַק שְׁתֵּיהֶן הָיוּ בַּחֶדֶר.

רָחֵל רָאֲתָה אֵיךְ הֵן מְדַפְדְפוֹת בַּסֵּפֶר שֶׁהֵבִיאָה, כְּאִלּוּ הָיָה שֶׁלָּהֶן. הָיוּ לָהּ כַּמָּה רַעְיוֹנוֹת שֶׁחָשְׁבָה בִּתְמִימוּת שֶׁתּוּכַל לוֹמַר. הַסֵּפֶר שֶׁלָּהּ אָמוּר הָיָה לְהַכְנִיס גַּם אוֹתָהּ לַהֲכָנַת הָעֲבוֹדָה. כַּמָּה שֶׁטָּעֲתָה!

שָׂרָה וְרִבְקָה קְשׁוּרוֹת כָּל כָּךְ עַד שֶׁהֵן לֹא שָׂמוֹת לֵב לְנוֹכְחוּתָהּ. אֵין לָהּ מָקוֹם לוֹמַר, וְלוּ מַשֶּׁהוּ קָטָן. מָה הִיא עוֹשֶׂה פֹּה בִּכְלָל?

עֵינֶיהָ שֶׁל רָחֵל לוּחְלְחוּ בְּלִי שֶׁשָּׂמָה לֵב. הִיא מְבַזְבֶּזֶת אֶת הַזְּמַן. כְּדַאי שֶׁתַּחְזֹר הַבַּיְתָה. רָחֵל קָמָה מִמְּקוֹמָהּ וְלָבְשָׁה אֶת הַמְּעִיל שֶׁלָּהּ. רִבְקָה הֵרִימָה אֶת מַבָּטָהּ. וְגַם שָׂרָה הִבְחִינָה בָּהּ.

"קִר לָךְ?" שָׁאֲלָה שָׂרָה.

"לֹא!" רָחֵל לֹא הִבִּיטָה בָּהֶן. "אֲנִי הוֹלֶכֶת הַבַּיְתָה!"

"אֲבָל עוֹד לֹא סִיַּמְנוּ!" לֹא הֵבִינָה רִבְקָה.

"אַתֶּן לֹא סִיַּמְתֶּן!" הִדְגִּישָׁה רָחֵל, "אֲנִי עוֹד לֹא הִתְחַלְתִּי!"

הִיא יָצְאָה מֵהַחֶדֶר, מוֹתִירָה אֶת חַבְרוֹתֶיהָ תּוֹהוֹת. שָׂרָה הִבִּיטָה בְּרִבְקָה, וְזוֹ הֶחֱזִירָהּ לָהּ מַבָּט מְהֻרְהָר.

"מָה קוֹרֶה פֹּה?" תָּהֲתָה שָׂרָה. רִבְקָה הֵבִינָה מִיָּד. רָחֵל לֹא שִׁתְּפָה. הֵן הָיוּ עֲסוּקוֹת בְּעַצְמָן, וְלֹא הִכְנִיסוּ אוֹתָהּ לָעֲשִׂיָּה, וְיוֹתֵר מִכָּךְ, שָׁקְעוּ בַּסֵּפֶר שֶׁהִיא הֵבִיאָה בְּלִי לְהִתְיַעֵץ אִתָּהּ עַל שׁוּם דָּבָר.

הָיְתָה דְּמָמָה מְעִיקָה בַּחֶדֶר.

"מָה נַעֲשֶׂה?" קוֹלָהּ שֶׁל רִבְקָה הָיָה עָצוּב.

"צָרִיךְ לִקְרֹא לָהּ!" הֶחְלִיטָה שָׂרָה וּמִהֲרָה לָלֶכֶת אַחֲרֵי רָחֵל.

הִיא כְּבָר הִסְפִּיקָה לְהַגִּיעַ לְמַדְרְגוֹת הַכְּנִיסָה לַבִּנְיָן.

"רָחֵל!" הִתְנַשְּׁפָה שָׂרָה מֵהָרִיצָה הַמְהִירָה שֶׁלָּהּ. רָחֵל הִסְתּוֹבְבָה אֵלֶיהָ בְּפָנִים חֲתוּמוֹת.

"כְּשֶׁתְּסַיְּמִי עִם הַסֵּפֶר תַּחְזִירִי לִי אוֹתוֹ!" אָמְרָה בְּיֹבֶשׁ.

"אַל תֵּלְכִי, בְּבַקָּשָׁה!" בִּקְּשָׁה שָׂרָה. רִבְקָה הִגִּיעָה מִיָּד אַחֲרֶיהָ.

"אֵין לִי מָה לַעֲשׂוֹת!" מָשְׁכָה רָחֵל בִּכְתֵפֶיהָ.

"מִצְטַעֶרֶת!" הִתְנַצְּלָה רִבְקָה, "נִסְחַפְנוּ קְצָת! רַק בִּזְכוּתֵךְ יֵשׁ לָנוּ חֹמֶר לַעֲבוֹדָה. חִזְרִי בְּבַקָּשָׁה!"

מַבָּטָהּ הַמֻּשְׁפָּל שֶׁל רָחֵל, שֶׁרָאָה רַק אֶת הָאֲבָנִים הַמְחֻסְפָּסוֹת שֶׁל הַמִּדְרָכָה, הוּרָם מְעַט.

"אֲנִי רַק רָצִיתִי לְהִשְׁתַּתֵּף בָּעֲבוֹדָה!" לָחֲשָׁה.

"אָז בּוֹאִי!" בִּקְּשׁוּ הַחֲבֵרוֹת, "נַעֲבֹד כְּצֶוֶת!"

לַהַצָּעָה הַזּוֹ לֹא יָכְלָה רָחֵל לְסָרֵב. זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁרָצְתָה. לִהְיוֹת חֵלֶק מֵהָעֲבוֹדָה הַזּוֹ. הִיא הִסְכִּימָה לַחְזֹר לְבֵיתָהּ שֶׁל שָׂרָה, וּבְנוֹת הַדּוֹדוֹת גִּלּוּ אֶת כִּשְׁרוֹנָהּ שֶׁל רָחֵל לְסַדֵּר אֶת הַנּוֹשְׂאִים בְּצוּרָה טוֹבָה וּמְאֻרְגֶּנֶת יוֹתֵר. הִיא כִּוְּנָה אוֹתָן לְדִבְרֵי הַפַּרְשָׁנוּת הַמַּתְאִימִים, בְּלִי שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶן לְחַפֵּשׂ יוֹתֵר מִדַּי. כִּי הִיא עָבְרָה עֲלֵיהֶם לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעָה לְבֵיתָהּ שֶׁל שָׂרָה. הַדְּבָרִים זָרְמוּ הֵיטֵב, וְתוֹךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים כְּבָר הָיוּ לָהֶן אֶת כָּל הַסִּכּוּמִים, עֲלֵיהֶם לִכְתֹּב אֶת הָעֲבוֹדָה בְּצוּרָה נֵאוֹתָה. אֶת הַתַּפְקִיד הַזֶּה שָׂמְחָה רָחֵל לְמַלֵּא, כִּי כְּתַב יָדָהּ הָיָה יָפֶה יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁל חַבְרוֹתֶיהָ, וְהֵן שֶׁדָּחֲקוּ בָּהּ לַעֲשׂוֹת זֹאת. לֹא פֶּלֶא הָיָה שֶׁהָעֲבוֹדָה שֶׁלָּהֶן הָיְתָה בֵּין הָעֲבוֹדוֹת שֶצֻּיְּנוּ לְשֶׁבַח. שָׂרָה, רִבְקָה וְרָחֵל הָיוּ צֶוֶת מְצֻיָּן. וְהַצֶּוֶת הַזֶּה הִמְשִׁיךְ הָלְאָה, הַקֶּשֶׁר הִתְחַזֵּק וְהֵן הָיוּ לַחֲבֵרוֹת טוֹבוֹת.