סיפורי ילדים

הסוד של רחל

עד לא מזמן הייתה ציונה, אמה של רחל, הולכת לעבודה ומשאירה את בתה לשחק אצל חברות. לאחרונה מסרבת רחל בכל תוקף להישאר אצל חברות ומתעקשת לבוא איתה... מה קרה לה?

אא

דְּפִיקָה נִשְׁמְעָה עַל הַדֶּלֶת, גב' בֶּן אֲרִי מִהֲרָה לִפְתֹּחַ. וַדַּאי זוּ הָעוֹזֶרֶת הַחֲדָשָׁה, צִיּוֹנָה, שֶׁאֲמוּרָה לְהַגִּיעַ בְּשָׁעָה זוֹ, "רַק רֶגַע, אֲנִי כְּבָר פּוֹתַחַת", קָרְאָה.

"שָׁלוֹם", אִשָּׁה נְמוּכָה בַּעֲלַת קוֹל עָמֹק וּמְחֻסְפָּס חִיְּכָה אֵלֶיהָ מֵעִם הַפֶּתַח. עַל יָדָהּ עָמְדָה יַלְדָּה כְּבַת שֶׁבַע, שׁוֹלַחַת מַבָּטִים מְבֻיָּשִׁים לְכָל עֵבֶר.

"הִכַּנֶסְנַה", הִזְמִינָה אוֹתָן בַּעֲלַת הַבַּיִת, "אֲנִי רוֹאָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אוֹרַחַת", אָמְרָה בַּחֲבִיבוּת, בְּעוֹד עֵינֶיהָ נוֹתְרוּ שׁוֹאֲלוֹת בְּחֹסֶר הֲבָנָה. מִי זוֹ? לָמָּה הֵבֵאת אוֹתָהּ? מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא תַּעֲשֶׂה כָּאן בַּזְּמַן שֶׁאַתְּ תְּנַקִּי?

"כֵּן... הַבַּת שֶׁלִּי... רָצְתָה לָבוֹא דַּוְקָא אִתִּי", צִיּוֹנָה נִדְּבָה הֶסְבֵּר מְגַמְגֵּם, "אַל דְּאָגָה, הִיא לֹא מַפְרִיעָה בִּכְלָל, הִיא אֲפִילוּ יוֹדַעַת לַעֲזֹר קְצָת".

"בְּסֵדֶר גָּמוּר", מָשְׁכָה גב' בֶּן אֲרִי בִּכְתֵפָהּ, בֶּאֱמֶת מָה אִכְפַּת לָהּ שֶׁצִיוֹנָה הִגִּיעָה בְּלִוּוּי הַבַּת? הִיא רַק מְרַחֶמֶת עָלֶיהָ קְצָת, מָה תַּעֲשֶׂה בַּזְּמַן הָאָרֹךְ עַד לְסִיּוּם הָעֲבוֹדָה?

טוּב לִבָּהּ שֶׁל בַּעֲלַת הַבַּיִת לֹא נָתַן לָהּ לִשְׁכֹּחַ מֵהַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה. הִיא הִצִּיעָה לָהּ מִשְׂחָקִים וּשְׁתִיָּה וְגַם כִּבְּדָה אוֹתָהּ בְּמַמְתָּק. הַיַּלְדָּה מִצִּדָּהּ קִבְּלָה אֶת הַהַצָּעוֹת בְּחִיּוּךְ, וְרֹב הַזְּמַן שָׁתְקָה וְיָשְׁבָה בַּצַּד, הִבִּיטָה עַל אִמָּהּ הַשּׁוֹטֶפֶת אֶת הַבַּיִת, וְהָלְכָה אַחֲרֶיהָ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר עַל פִּי הִתְקַדְּמוּת הָעֲבוֹדָה.

צִיּוֹנָה, הָעוֹבֶדֶת הַחֲדָשָׁה, הִתְגַּלְּתָה כְּעוֹזֶרֶת יְעִילָה לְהַפְלִיא. גב' בֶּן אֲרִי הוֹדְתָה לַה' שֶׁמָּצְאָה מִישֶׁהִי זְרִיזָה וְטוֹבָה, מַתְאִימָה לַדְּרִישׁוֹת שֶׁלָּהּ בְּדִיּוּק. בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת עֲבוֹדָה הִסְפִּיקָה לִשְׁטֹף אֶת כָּל הַבַּיִת בִּיסוֹדִיּוּת, וְעוֹד הִסְפִּיקָה אֵי אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁבִּקְּשָׁה הַגְּבֶרֶת לְהוֹסִיף. הַחֲשָׁשׁ מִפְּנֵי הַיַּלְדָּה הַמִּתְלַוָּה לְאִמָּהּ כְּצֵל צָמוּד, הִתְבָּרֵר כְּלֹא נָכוֹן. הִיא לֹא הִפְרִיעָה בִּכְלָל. הָעִקָּר שֶׁצִיוֹנָה מְנַקָּה טוֹב, וְזֶה מָה שֶׁחָשׁוּב.

"קָשֶׁה לָהּ לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת לְבַד?" חִיְּכָה גב' בֶּן אֲרִי כְּשֶׁהִגִישָׁה לְצִיוֹנָה אֶת כּוֹס הַקָּפֶה. זֶה עַתָּה סִיְּמָה זוֹ לְנַקּוֹת אֶת כָּל הַבַּיִת, וְהַכִּבּוּד הַמָּתוֹק הִגִּיעַ לָהּ בְּהֶחְלֵט. הַיַּלְדָּה כְּבָר עָמְדָה עַל יָד הַדֶּלֶת מוּכָנָה וּמְזֻמֶּנֶת לָצֵאת, הִמְתִּינָה שֶׁאִמָּהּ תְּסַיֵּם לִשְׁתּוֹת אֶת הַמַּשְׁקֶה הַמָּתוֹק, וְהֵן תֵּצֶאנָה יַחַד.

"מַמָּשׁ כָּךְ", עֵינֶיהָ שֶׁל צִיּוֹנָה הֵשִׁיבוּ חִיּוּךְ נָעִים, כְּמוֹ שְׂמֵחָה עַל הַהֲבָנָה מִצַּד בַּעֲלַת הַבַּיִת, "הִיא לֹא מוּכָנָה בְּשׁוּם אֹפֶן לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת, וַאֲפִלּוּ לֹא אֵצֶל חֲבֵרָה אוֹ שְׁכֵנָה יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה. אֵין לִי בְּרֵירָה אָז אֲנִי לוֹקַחַת אוֹתָהּ אִתִּי לְכָל מָקוֹם, אֲנִי מוּעֲסֶקֶת בְּבָתִּים רַבִּים ב"ה, וַעֲמוּסָה מְאֹד".

"נוּ, אָז הִיא תִּלְמַד מִגִּיל קָטָן אֶת סוֹדוֹת הַנִּקָּיוֹן", הֵשִׁיבָה גב' בֶּן אֲרִי בְּטוּב לֵב, "הָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה לָךְ הַרְבֵּה נַחַת וְתוֹדָה עַל הַכֹּל".

"נִרְאֶה אוֹתָךְ גַּם שָׁבוּעַ הַבָּא, כֵּן?" סִכְּמָה גב' בֶּן אֲרִי עִם צִיּוֹנָה. הִיא הָיְתָה מְאֹד מְרוּצָה וּמוּכָנָה לִרְאוֹתָהּ פַּעַם שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית.

* * *

לֹא כֻּלָּם מְבִינִים אֶת זֶה. מִשְׁפָּחוֹת אֲחֵרוֹת מַבִּיטוֹת עַל צִיּוֹנָה בְּעַיִן מוּזָרָה כְּשֶׁהִיא מַגִּיעָה עִם רָחֵל בִּתָּהּ לְנַקּוֹת אֶת בֵּיתָם. פַּעַם זֶה לֹא הָיָה כָּךְ, עַד לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם הִיא הָיְתָה מַגִּיעָה בְּגַפָּהּ, אֲבָל מֵאָז הִיא הִתְחִילָה עִם רָחֵל, וְהִיא מַמְשִׁיכָה כָּךְ בִּתְמִידוּת.

לְמַעֲשֶׂה, גַּם צִיּוֹנָה עַצְמָהּ לֹא מְבִינָה אֶת זֶה. גַּם הִיא לֹא יוֹדַעַת מָה קָרָה לַבַּת שֶׁלָּהּ. מַדּוּעַ פַּעַם לֹא הָיְתָה לָהּ בְּעָיָה לְהִשָּׁאֵר עִם חֲבֵרָה אוֹ שְׁכֵנָה, וּמַה פִּתְאוֹם הִתְחִילָה לְבַקֵּשׁ לָלֶכֶת "רַק עִם אִמָּא"? הַאִם אֵינָהּ מִשְׁתַּעֲמֶמֶת בַּשָּׁעוֹת הָאֲרֻכּוֹת שֶׁהִיא מְנַקָּה בְּבֵית אֲחֵרִים? הָאֵינָהּ שָׁמָּה לֵב לַמַּבָּטִים הַמּוּזָרִים שֶׁשּׁוֹלְחִים לְעֶבְרָהּ, כְּשֶׁהִיא מִתְלַוָּה אֵלֶיהָ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר?

צִיּוֹנָה נִסְּתָה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָהּ בְּכָל הָאֶמְצָעִים. "אַל תָּבוֹאִי אִתִּי. הַיּוֹם אֲנִי מְנַקָּה בַּבַּיִת שֶׁל מִשְׁפַּחַת שָׁבִיט וְהֵם מַמָּשׁ לֹא אוֹהֲבִים כְּשֶׁאַתְּ מִצְטָרֶפֶת אֵלַי. שַׂמְתִּי לֵב בְּשָׁבוּעַ שֶׁעָבַר לַמַּבָּט שֶׁל גב' שָׁבִיט כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתְךָ. "עוֹד פַּעַם הֵבֵאת אוֹתָהּ?" שָׁאֲלָה בְּמַנְגִּינָה מַמָּשׁ לֹא נֶחְמֶדֶת. "בּוֹאִי אֶתְקַשֵּׁר לְאַחַת הַחֲבֵרוֹת, אֲבִיגַיִל אוֹ רִבְקָה, אַתְּ אוֹהֶבֶת לְשַׂחֵק אִתָּן. נָכוֹן? אוּלַי נַצִּיעַ לָהֶן לָבוֹא אֵלֵינוּ, וְאַתֶּן תְּשַׂחֶקְנָה פֹּה בַּבַּיִת הַשָּׁקֵט? יִהְיֶה לָכֵן הַרְבֵּה זְמַן לֵהָנוֹת בְּיַחַד עַד שֶׁאֲסַיֵּם אֶת הָעֲבוֹדָה הַיּוֹם".

"לֹא! לֹא! אַל תִּתְקַשְּׁרִי לְרִבְקָה, גַּם לַאֲבִיגַיִל אֲנִי לֹא רוֹצָה", רָחֵל צָעֲקָה אֶת הַמִּלִּים בְּכָזוֹ נֶחְרָצוּת, שֶׁאִמָּהּ הֵבִינָה מִיָּד שֶׁאֵין מָה לְדַבֵּר. לְהִשָּׁאֵר לְבַד, בְּוַדַּאי לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן גַּם לוּ הָיְתָה רָחֵל מַסְכִּימָה, צִיּוֹנָה לֹא הָיְתָה מְאֻשֶּׁרֶת. יַלְדָּה בַּת שֶׁבַע עֲדַיִן לֹא אֲמוּרָה לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת לְבַד בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, לוּ לְפָחוֹת הָיָה לָהּ אָח אוֹ אֲחוֹת גְּדוֹלִים מִמֶּנָּה, שֶׁיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ עַיִן, נִיחָא. אֲבָל כְּבַת יְחִידָה בַּבַּיִת זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי מַמָּשׁ.

לֹא תִּהְיֶה לָהּ בְּרֵירָה, גַּם הַיּוֹם תִּצְטָרֵף אֵלֶיהָ לְבָתֵּי הַמַעֲסִיקִים. גַּם הַיּוֹם יַבִּיטוּ עֲלֵיהֶן בְּעֵינַיִם מוּזָרוֹת, כּוֹעֲסוֹת אוֹ תְּמֵהוֹת, וְהִיא תִּצְטָרֵךְ לְהַבְלִיג וְלִבְלֹעַ. לוּ לְפָחוֹת הָיְתָה יוֹדַעַת אֶת הַסִּבָּה, אוּלַי הָיְתָה מְסֻגֶּלֶת לְטַפֵּל בַּגּוֹרֵם, לְהָבִין מָה מֵצִיק לַיַּלְדָּה וְלָמָּה הִיא כֹּה מִתְעַקֶּשֶׁת. מָה יֵשׁ לָהּ?

בְּאַנְחַת מָה הִתְאַרְגְּנָה בִּמְהִירוּת, וְהֵכִינָה אֶת בִּתָּהּ לִקְרַאת הַיְּצִיאָה, נָטְלָה אֶת יָדָהּ הַקְּטַנָּה וְהֵאִיצָה בָּהּ לְהִזְדָּרֵז. בְּשָׁעָה אַרְבַּע עָלֶיהָ לִהְיוֹת בְּבֵית מִשְׁפַּחַת שָׁבִיט, בַּעֲלֵי הַבַּיִת לֹא מוּכָנִים שֶׁהִיא תְּאַחֵר וְלוּ בִּזְמַן קָצָר.

הֵן חָלְפוּ בַּדֶּרֶךְ עַל פְּנֵי קְבוּצַת יְלָדוֹת מְשַׂחֲקוֹת. כַּמָּה חֲבָל, נִצְבַּט לִבָּהּ שֶׁל צִיּוֹנָה, בִּמְקוֹם לְהִשְׁתּוֹבֵב עִם בְּנוֹת גִּילָה וְלִהְיוֹת בְּחֶבְרַת מִי שֶׁמַּתְאִימָה לָהּ בֶּאֱמֶת, מְבַלָּה רָחֵל אֶת שְׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם שֶׁלָּהּ בִּמְקוֹמוֹת לֹא-לָהּ. לָמָּה בֶּאֱמֶת?

* * *

לֹא. צִיּוֹנָה לֹא יוֹדַעַת אֶת הַסִּבָּה, הִיא בֶּאֱמֶת לֹא מְבִינָה אֶת הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁל רָחֵל שֶׁלָּהּ. אֵין לָהּ שֶׁמֶץ שֶׁל מֻשָּׂג מָה יוֹם מִיּוֹמַיִם, מַדּוּעַ עַד לִפְנֵי זְמַן מָה הָיְתָה רָחֵל מוּכָנָה לְהִשָּׁאֵר בְּכָל מָקוֹם שֶׁלֹּא יִהְיֶה, וְכַיּוֹם הִיא מְשִׁיבָה בִּשְׁלִילָה לְכָל הַצָּעָה שֶׁהִיא.

זֶה קָרָה לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם וָחֵצִי, בְּאוֹתוֹ יוֹם נִשְׁאֲרָה רָחֵל בַּבַּיִת שֶׁל רִבְקָה. הָיָה זֶה יוֹם רְבִיעִי בְּשָׁבוּעַ, אֶחָד הַיָּמִים הָעֲמוּסִים שֶׁלָּהּ. בְּיוֹם זֶה מְסַיֶּמֶת צִיּוֹנָה אֶת הָעֲבוֹדָה בְּשֶׁבַע וָחֵצִי, וְרַק אָז אִמָּא בָּאָה לָקַחַת אוֹתָהּ הַבַּיְתָה.

"לְאָן אִמָּא שֶׁלָּךְ הוֹלֶכֶת כָּל שָׁבוּעַ?" הִסְתַּקְרְנָה רִבְקָה וְשָׁאֲלָה בִּתְמִימוּת.

"לַעֲבוֹדָה".

"אָהּ. הִיא עוֹבֶדֶת בַּמִּשְׂרָד?" אִמָּא שֶׁל רִבְקָה הִיא פְּקִידָה בְּבֵית סֵפֶר.

"לֹא. מָה פִּתְאוֹם?" צָחֲקָה רָחֵל מִן הָרַעְיוֹן, "הִיא מְנַקָּה בְּבָתִּים וְעוֹבֶדֶת קָשֶׁה מְאֹד. הַרְבֵּה יוֹתֵר קַל לָאִמָּא שֶׁלָּךְ לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא שֶׁל מַזְכִּירָה, וְרַק לְתַקְתֵק בַּמַּחְשֵׁב אוֹ לְשׂוֹחֵחַ בַּטֶּלֶפוֹן, אֲבָל אִמָּא שֶׁלִּי עוֹבֶדֶת קָשֶׁה בֶּאֱמֶת, הִיא מְנַקָּה הַרְבֵּה בָּתִּים בְּיוֹם אֶחָד. וְכֻלָּם אוֹהֲבִים אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּהּ וְתָמִיד מְשַׁבְּחִים כַּמָּה הִיא יְסוֹדִית וַחֲרוּצָה. יֵשׁ מִשְׁפָּחוֹת שֶׁמְּבַקְּשׁוֹת מִמֶּנָּה לְהוֹסִיף שָׁעוֹת, אֲבָל הִיא מִתְנַגֶּדֶת, אַתְּ יוֹדַעַת לָמָּה?" עֵינֶיהָ שֶׁל רָחֵל נָצְצוּ.

"בִּגְלָלִי!" הִכְרִיזָה בְּנִצָּחוֹן, "כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶשָּׁאֵר לְבַד כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן".

"יֹפִי", רִבְקָה לֹא הִתְרַגְּשָׁה מִדֵּי, הִיא קָלְטָה אֶת הַמֵּידַע וְהִמְשִׁיכָה בְּמַה שֶׁעָסְקוּ קוֹדֵם.

רַק לְמָחֳרָת בַּכִּתָּה, קָלְטָה רָחֵל אֶת הַשֶּׁבֶר הַגָּדוֹל, מִתְבָּרֵר שֶׁרִבְקָה לֹא שָׁמְרָה אֶת הַחֲדָשׁוֹת בְּלִבָּהּ. הֶחְלִיטָה לְשַׁתֵּף אֶת כֻּלָּן בְּמַה שֶׁשָּׁמְעָה אֶמֶשׁ, וְלִצְעֹק קָבָל עַם וְעֵדָה שֶׁאִמָּא שֶׁל רָחֵל הִיא מְנַקָּה פְּשׁוּטָה מְאֹד.

"אוּלַי עוֹד חֹדֶשׁ, וְאוּלַי  מָחָר אוֹ מָחֳרָתַיִם, נַזְמִין אֶת אִמָּא שֶׁל רָחֵל לְנַקּוֹת אֶת בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ. לָמָּה לֹא? רָחֵל תַּעֲזֹר לָהּ לְנַקּוֹת אֶת הַכִּתָּה שֶׁלָּנוּ, וְהִיא תִּהְיֶה נוֹצֶצֶת בְּיוֹתֵר. הַמְנַקָּה צִיּוֹנָה תַּעֲשֶׂה בְּכִתָּתֵנוּ נִקָּיוֹן יְסוֹדִי עִם הַבַּת שֶׁלָּהּ!"

חָהּ... חָהּ... חָהּ...

גַּלֵּי צְחוֹק שָׁטְפוּ אֶת הַכִּתָּה, אַף אַחַת לֹא שָׂמָה לֵב לְפָנֶיהָ הַמַּחְוִירוֹת שֶׁל רָחֵל הַמִּסְכֵּנָה.

"תָּאֵרְנָה לָכֵן, אִמָּא-מְנַקָּה! אֵיזוֹ "גַּדְלוּת!" אֵין עוֹד אִמָּא כָּזֹאת בַּכִּתָּה שֶׁלָּנוּ, נָכוֹן בָּנוֹת?"

"אִמָּא שֶׁלִּי מְנַהֶלֶת בְּבֵית סֵפֶר, אֹמַר לָהּ לְהַזְמִין אוֹתָהּ לְנַקּוֹת שָׁם".

"וְאִמָּא שֶׁלִּי פְּקִידָה רָאשִׁית בַּמִּשְׂרָד, אֲבָרֵר אִם הֵם זְקוּקִים שָׁם לִמְנַקָּה טוֹבָה".

"בַּגַּן הַפְּרָטִי שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי זְקוּקִים לְזוּג יָדַיִם מְנַקּוֹת. לָמָּה לֹא תִּהְיֶה זוֹ צִיּוֹנָה שֶׁתַּעֲשֶׂה זֹאת?"

"כֵּן. כֵּן. גַּם אֲנִי אֹמַר לְאִמָּא שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בַּכִּתָּה אִמָּא-עוֹזֶרֶת, הִיא עוֹבֶדֶת כָּל כָּךְ קָשֶׁה כָּל הַשָּׁבוּעַ עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת, וּזְקוּקָה לְמִישֶׁהִי שֶׁתַּעֲזֹר לָהּ לְהִשְׁתַּלֵּט עַל נִקְיוֹן הַבַּיִת".

הַדִּבּוּרִים הִמְשִׁיכוּ, רָחֵל כְּבָר מִזְּמַן לֹא הָיְתָה שָׁם. בִּמְקוֹם לָתֵת לַדְּמָעוֹת לְהִתְפָּרֵץ וְלָחוּשׁ אֶת עַצְמָהּ מִסְכֵּנַת הַכִּתָּה, הֶעֱדִיפָה לִבְרֹחַ מָה יוֹתֵר רָחוֹק מִשָּׁם. לֹא לִשְׁמֹעַ. לֹא לִהְיוֹת מֻשְׁפֶּלֶת.

"הַכֹּל בִּגְלַל שֶׁגִּלִּיתִי לְרִבְקָה", הֶאֱשִׁימָה אֶת עַצְמָהּ עַל חִפָּזוֹן הַמִּלִּים אֶמֶשׁ. אַף פַּעַם לֹא הֶעֶלְתָה בְּדַעְתָּהּ, שֶׁיֵּשׁ בָּעֲבוֹדָה שֶׁל אִמָּא פְּגַם. אִמָּא הַטּוֹבָה, עוֹשָׂה אֶת מְלַאכְתָּהּ בְּכָזוֹ נֶאֱמָנוּת, מִשְׁתַּדֶּלֶת לָתֵת לַמִּשְׁפָּחוֹת אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, וְלִהְיוֹת מְסוּרָה בֶּאֱמֶת לַתַּפְקִיד. הִיא לֹא שָׁוָה פָּחוֹת מֵאִמָּא שֶׁל דְּבוֹרָה, הַמּוֹרָה, וּמֵאִמָּא שֶׁל צִילָה הַמְנַהֶלֶת, אֶלָּא מָה? הֵן מַרְגִּישׁוֹת אֶת עַצְמָן חֲשׁוּבוֹת וּמוּכָנוֹת לִלְעֹג לָהּ.

לֹא אִכְפַּת לִי, הִיא מַחְלִיטָה רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהַצִּלְצוּל קוֹרֵא לָהּ לַחֲזֹר לַכִּתָּה, אַף אַחַת לֹא תִּשְׁמַע מִמֶּנִּי מִלָּה עַל אִמָּא. הַנּוֹשֵׂא יִהְיֶה סָגוּר, אֲנִי לֹא הוֹלֶכֶת לְשׁוּם חֲבֵרָה אַחַר הַצָּהֳרַיִם. אֶתְמוֹדֵד בְּעַצְמִי עִם זֶה, הָעִקָּר שֶׁלֹּא אֶהֱפֹךְ לְמּוֹקֵד פִּטְפּוּט בְּפִי חַבְרוֹתַי.

כָּךְ נָפְלָה הַהַחְלָטָה, בְּלִי לְשַׁתֵּף אַף אֶחָד. רָחֵל לֹא מוּכָנָה לְהָבִיא חֲבֵרָה הַבַּיְתָה וְגַם לֹא לָלֶכֶת לְאֵי מִי מֵהֵן. הִיא מִצְטָרֶפֶת לְאִמָּא, וְרָצָה אִתָּהּ מִבַּיִת לְבַיִת, הָעִקָּר לֹא לַעֲבֹר פַּעַם נוֹסֶפֶת אֶת מַסֶּכֶת הַהַשְׁפָּלוֹת שֶׁהָיְתָה אָז.

וְצִיוֹנָה? אִמָּא טוֹבָה כְּמוֹ תָּמִיד, לוֹקַחַת אוֹתָהּ בְּלֹא אוֹמֵר וּדְבָרִים. מִתְפַּלֶּלֶת לַה' שֶׁיִּפְקַח אֶת עֵינֶיהָ וִיסַפֵּר לָהּ מָה קָרָה לְבִתָּהּ בְּיוֹם בָּהִיר.

לוּ רַק הָיְתָה יוֹדַעַת...

תגיות:סיפורי ילדים

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה