תום השבעה: הורי החטופים יעלו לקברי הילדים

(צילום: פלאש 90)

שבוע חלף מאותו יום מר בו קברו שלוש משפחות את בניהם, שנחטפו ונרצחו יחד, בזמן שהיו בדרכם לביתם. המשפחות שער, פרנקל ויפרח, ישבו שבעה ביישובים טלמון, נוף אילון ובעיר אלעד, לשם לא פסקו זרמי אנשים מנחמים מרחבי הארץ. גם אנשים שלא הכירו את המשפחות כלל, הגיעו לנחם.

רויטל מראש העין, מספרת להידברות: "הלכתי לנחם את משפחת יפרח, כי הרגשתי צורך להיות חלק מתוך השכול הזה. אומנם זה לא נגע בי אישית, במשפחה הקרובה שלי, ב"ה, אבל מבחינתי הם הפנים שמייצגות אותנו, הם חלק מאיתנו".

אל בית המשפחה היא הגיעה במוצאי שבת. "היו המון אנשים. הצטופפנו תחת הסככה לפני הכניסה לניחום הנשים. הבן אדם שהיה בכניסה אמר לנו תיכנסו, תעשו סיבוב תנחמו ותצאו. אבל את לא רוצה לצאת. רציתי להיות שם, לנסות לנחם באמת, להביא משהו מעצמי, לתת את הלב שלי, אבל אומרים לך ללכת, כי יש מלא אנשים וכולם רוצים לנחם".

הכוחות של איריס יפרח הדהימו אותה, משחזרת רויטל. "כמה כוח צריך כדי לשבת זקופה ולקבל ניחומים מכל אחד ואחד באופן אישי".

בדקות הקצרות ששהתה שם, ניסתה לחכות באחת הפינות ולקרוא תהילים. "כשאת במקום כזה - את רוצה לעזור, לתת, אבל אין כל כך הרבה מה. את רואה את הכאב והצער בעיניים של כל מי שהייתה שם, אבל עם זאת את החום והאהבה והשמיכה החמה שעוטפת את המשפחה, וזה מצמרר".

היום בבוקר קמו המשפחות מהשבעה, בדרכן לקברי הבנים במודיעין.