חנויות נוחות: נח, אבל לא תמיד בטוח

הימים הנוראים בפתח, מי מאיתנו אינו מתגעגע לפרוק את רחשי לבו בציון הקדוש במירון או לחולל ניסים אצל רבי מאיר. הדרך ארוכה והנהג מחליט על אתנחתא בצדה של אחת מתחנות הדלק שבדרך. לאחרונה נפוצו גם "חנויות נוחות" הממוקמות לאורך הדרך שהם כמעין, "מיני בית- קפה" המעוטרים בשלל מיני מאפה ריחניים שבמרכזם ניצבת כרזה עם תעודת כשרות שכל מיני המאפה הם ממאפיה בעלת כשרות מהודרת, סוג של תחלופה מודרנית ל'גזלנים' העתיקים שהיו פעם בצידי הדרכים.

ובכן, כדאי לדעת כמה ידיעות על האתרים המרתקים הללו.

כיום תעשיית בתי המאפה שינתה פניה. כבר אינם אופים במקום כמו פעם את המאפים. כן, עדיין ניתן לפרגן לאופה על מעשה ידיו המופלא, אבל כדאי לדעת שהוא רק האיש המכניס את הבצקים המוכנים אל התנור. שכן כיום יש מספר לא רב של יצרני מאפה וקינוחים המשווקים את תוצרתם לבתי מאפה. לא נותר למוכרים אלא להפכו למוצר מוגמר וטרי באפיה מקומית בלבד, ולפני האפייה נותנים עליהם את הציפוי.

אלא שהליך זה יוצר בעיות כשרות רבות, והגדולה שביניהם ובפרט באזור י-ם והצפון, שאת האפייה בפועל מבצעים הפועלים המקומיים שבדרך כלל אינם מבני עמנו. דבר המחשיב את המאפה כ"פת של גויים", אכן במקומות שבהם הפיקוח על הכשרות הדוק, נעשה בידי ישראל דבר הנחשב כסייע בהדלקה.

פיתרון זה יעיל לכתחילה אך ורק למיני מאפה בלבד ולא לדבר שנחשב לבישול, ומכיוון שמראהו הבוהק של המאפה המתקבל ע"י מריחת נוזל הביצים, לדעת האשכנזים נחשב לבישול.

בפועל - במקומות ציבוריים אין התקנת גוף חימום חיצוני. ומה עוד שבתנורים החדישים מיד עם פתיחת דלת התנור, נפסקת פעולת התנור כליל ומתחדשת רק עם סגירתו, כך שאם המכניס לתנור אינו יהודי זה ודאי "אפיית עכו"ם" .

אגב - תנור שאפה בו הגוי מצריך הכשרה, ולכן אפילו אם אנו נתחכם להכניס את המאפה, עדיין לא יצאנו מחשש "פת עכו"ם". ולא נדבר על זה שפעמים רבות נתפסו "על חם" פועלים המחממים את מזונם הפרטי עד כדי מאכל בשרי בתנור חלבי.

מכשול נוסף - כל הכשרות הנה על המאפה עצמו, אבל הציפוי מגיע באופן מקומי, כך שהביצים עצמן אינן נבדקות, וודאי שהשומשום, הפרג, תערובת הדגנים ופצפוצי השוקולד לא בהכרח כשרים.

ואף שנצא מתוך נקודת הנחה שאכן מוצרים אלו כשרים, הרי טבעם של השומשום והדגנים להתליע די מהר, ותתפלאו, גם השוקולד, בפרט כשהם מאוחסנים ליד מקור חום, די אם נראה פעם אחת כיצד תהליך הציפוי נעשה, כאשר נוזל הביצים מתערב בשומשום או בדגנים ועומד כך ימים מרובים ומחכה לגואל שינקה אותו, מפחיד לדמיין...

ולסיום, זכרו שמאפים אלו בחזקת חלביים או אפילו חלבי ממש, שהרי נאפים הם באותו התנור ובאותו המגש ובקינוח של גבינה מהמאפה הקודם שגלש...

טיפ - לאלו מבינינו הרגילים לאחסן את השומשום לאחר פתיחת האריזה במזווה, חכו בבקשה שבוע, מקסימום שבועיים, ולאחר מכן סננו ונערו היטב את השומשום במסננת לחליטת תה (כ-2-3 מ"מ גודל של חור) באופן שהשומשום יישאר, והפסולת תצא, ספארי מרחש, זה כנראה מה אתם רואים...  

תודתנו להרה"ג ישי מלכא, ממשגיחי בד"צ בית יוסף, שהכניס אותנו בסוד הממצאים.