פרשת משפטים

התפקיד האמיתי של הרופא

לרופא יש תפקיד חשוב: להחזיר את האדם לשגרת חייו. אך ללא מודעות למשקל דיבורו עלול הוא להרוס את חיי המטופל במשפט אחד. מה ניתן לעשות?

אא

פרשת משפטים מגוללת לפנינו הלכות ודינים רבים, הנוגעים לכל מרחבי החיים. בין ההלכות מלמדת התורה את דינו של המכה את רעהו: "וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף". אולם האדם הזה לא מת מחמת המכה, אלא רק נפצע. הדין הוא שחייב המכה לשלם למוכה תשלומים שונים שקבעה התורה: נזק, צער, אובדן ימי עבודה, פיצוי על בושתו, וכן תשלום דמי הרופא והטיפולים: "רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא".

זהו הפירוש על פי הפשט. אולם ברובד הדרש דורשים חז"ל על המילים "ורפא ירפא": "מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות" (בבא קמא פה ע"א). כלומר, היינו עלולים לחשוב כי מכיוון שהקב"ה רצה שאותו אדם יהיה חולה, יהיה אסור לרופא לעסוק בריפויו, שהרי לכאורה הוא פועל נגד רצון ה'. באה התורה וגילתה שניתנה רשות לרופא לרפאות. לפי שחלק מתיקונו ומייסוריו הוא עצם הגעתו לרופא והטיפולים הנדרשים, ובכך מתקיים רצון ה' שאותו אדם יסיים את התיקון שנצרך לו.

אמנם הרמב"ן מסביר את דברי חז"ל ברובד עמוק אף יותר. עלולה לעלות מחשבה בדעתו של הרופא, שאולי אסור לו לעסוק במלאכת הרפואה, שמא יגרום לתוצאה הפוכה. רופא מבצע ניתוח בחולה, והחולה נפטר על שולחן הניתוחים. אם לא היה מנותח, היה יכול לחיות עוד כמה חודשים. שמא אסור לעסוק בעבודה זו? אומרת התורה: "ורפא ירפא". אם אתה עושה את המרב, עם כל הידע המקצועי העומד לרשותך – מותר לבצע את הניתוח, על אף הסיכונים הכרוכים בדבר.

גדולי ישראל במרוצת הדורות העניקו זווית נוספת להוראה זו של התורה. "ניתנה רשות לרופא לרפאות", אבל לא לייאש. לא פעם לאחר בדיקות מקיפות מפענח הרופא את התוצאות ומגלה לחולה כי נותרו לו רק עוד כמה שבועות או חודשים לחיות. משפט כזה מטיל פחד וייאוש, ולא מותיר שום תקווה לאדם. לכך באה התורה ומזהירה את הרופא: ניתנה לך רשות לרפא, אך לא לייאש. רק הקב"ה קוצב את שנותיו של האדם, ולא הרופא. אנו עדים למקרים רבים בהם הכריזו על חולה שימיו ספורים – ובסופו של דבר הוא האריך ימים ושנים.

הרופא צריך לעשות את המוטל עליו בלבד: לדאוג לריפוי החולה. אם הרופא רואה שהמצב באמת קשה, לא יאמר זאת לחולה עצמו אלא רק למשפחתו. הם יארגנו תפילות ולימוד תורה לרפואתו, יתייעצו עם מומחים היכן וכיצד נכון יהיה לטפל בחולה, וישלח הקב"ה דברו וירפאו.  

אך אם קרה הדבר והחולה קיבל חלילה בשורה רעה – עליו מיד לחזק עצמו בידיעה שלה' הישועה, ולא לרופא. עליו לזכור שאם קיבל מידע כזה, הרי שמן השמים מורים לו לערוך חשבון נפש ולהתרומם מבחינה רוחנית, לתקן את הדרוש תיקון ולהתחזק בכל הנדרש.

אדם שחי מתוך אמונה שביד ה' להושיע, ומה שיהיה לבסוף הוא בודאי לטובתו. לא נכנס לייאוש ולעצבות, אלא אדרבא, משתדל הוא באותם הימים להיות שרוי בשמחה כמה שיותר ולחזק את סובביו. ובפרט שמצב רוחו של האדם משפיע מאוד גם על החלמתו, באמצעות שיפור מערכת החיסון שבגופו וריפוי תאים הרוסים. לפיכך ישתדל לשמוח, לחייך ולחזק אחרים, והקב"ה ישלח רפואה שלמה לכל חולי עמו ישראל. שבת שלום.

המאמר נערך מתוך הרצאת הרב בערוץ הידברות

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת משפטים – כל הסרטים ב-VOD הידברות

תגיות:פרשת השבועפרשת משפטים

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה