"אתקרב לה' רק מאהבה"

כשנולדתי בחרו הורי בשם אפרת, שלגביו אספר בהמשך סיפור קטן. גדלתי במשפחה מסורתית חמה שבה הקפידו על קידוש, שולחן שבת, חגים, כלים חלביים ובשריים, שיגעון הניקיון של פסח, ואבא כשליח ציבור בבית הכנסת המסורתי.

סבתא, שבאה ממשפחה חשובה, באה אלינו בחגים ובררה אורז, שעועית וחיטה. כשמצאה תולעים או חרקים אמרה לאמי: "את רואה בְּנִיתִי (בתי), צריך לבדוק כל דבר!", אבל אני לא ידעתי כלום בנושא בדיקת המאכלים.

מגיל קטן הייתי צמודה לאבא בבית כנסת, עד לגיל שכבר לא הרשו לי להיכנס לצד הגברים. אבא הניח עלי את ידו עם הטלית, בירך "יברכך ה' וישמרך...", ונתן לי להרכיב את הרימונים על ספר התורה. אני זוכרת סלסולים, פיוטים ותפילות, וגם סוכריות רבות. נשמתי ידעה, אך אני לא הבנתי. הייתי בגן טרום-חובה דתי, אך המשך מסגרות הלימודים שלי היו רגילות.

היו לי שאלות בגיל ההתבגרות: למה אנחנו פה? מה תפקידנו? מהו העולם המוזר הזה? למה אנשים נולדים ומתים? לאן מסתלק האדם לאחר מותו? ביקרתי הרבה אצל דודתי היקרה אלישבע שהתקרבה לבורא העולם, וצפתה בהרצאות בערוץ הידברות. צפיתי איתה ודברנו על החיים ומשמעותם.

באחד הביקורים הללו היא סיפרה על ספר שהסביר את המושגים 'גן עדן' ו'גהינום'. אמרתי לה משפט שאיני מבינה איך אמרתיו: "אם אי-פעם אתקרב אליך זה לא בגלל הפחד מהגהינום, אלא רק מאהבה!".

סיימתי תיכון וצבא והגעתי לחיים עצמם. כמה מפחיד העולם בו אין תכלית ומטרה לחיים! מה אעשה? אעבוד כמו כולם, הרי צריך כסף כדי לחיות וליהנות... עבדתי, אך לא אבדתי.

יום אחד אחותי ואני הלכנו ושוחחנו. ראינו מודעה על הרצאה רוחנית בנושא יהדות במרכז "אפיקים". הגענו למקום והתחלנו לשמוע. ביקרנו הרבה עד שהאחראית הציעה לנו לעבוד שם. למדנו והתחזקנו באותו מקום.

באותו זמן חברה הציעה לנו ללכת להרצאה של הרב זמיר כהן באולמי "בת גל" בשכונת בת גלים בחיפה. המקום היה עמוס באנשים, דבריו היו ממגנטים ובעיקר הליכותיו. נשביתי בנועם דיבורו, באכפתיות לעם ישראל ובטוב שהקרין לכל סובביו, ואף קניתי את ספריו.

שנתיים וחצי התחזקתי ועבדתי במרכז "אפיקים" בחיפה, תקופה עמוסה בהרצאות, סופי שבוע, פרויקטים מיוחדים, טיולים ומרצים מהשורה הראשונה - הרב זמיר כהן, הרב יצחק פנגר, הרב יובל הכהן אשרוב, ממש אהבת ה' ורחמיו.

במקביל נפתח במקום פרויקט מבורך של "נפש יהודי" שנכנסתי אליו. הביאו לנו כחברותות נשים חרדיות מרכסים שסיפרו לנו על חייהן. השם ציוות לי חברותא מיוחדת במינה, חכמה וטובה, שסיפרה על עצמה וענתה על שאלותינו המרובות שנבעו מחסרון ידע. היא מאוד המליצה לי לעלות למדרשה, ועד היום היא מלווה אותי בדרך השם.

מעוניינים לספר את סיפור התשובה שלכם? צרו קשר בדוא"ל odedm@neto.net.il