פרשת בהעלותך לילדים

"עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם" (במדבר יב, ג)

לְיַד הַיַּעַר נִפְגְּשׁוּ שְׁנֵי צְבָיִים. לְכָל אֶחָד מֵהֶם – קַרְנַיִם אֲרֻכּוֹת, מְפֹאָרוֹת וּמְסֻלְסָלוֹת.

"אֵיךְ נִכָּנֵס אֶל הַיַּעַר הַסָּבוּךְ הַזֶּה?" שָׁאַל צְבִי אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי.

"בֶּאֱמֶת אֵיךְ אֶפְשָׁר?" עָנָה הַצְּבִי הַשֵּׁנִי. "יֵשׁ בַּיַּעַר כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה עֵצִים נְמוּכִים, מְרֻבֵּי עֲנָפִים. אֲנִי מְפַחֵד שֶׁהַקַּרְנַיִם שֶׁלִּי יִסְתַּבְּכוּ בָּעֲנָפִים".

"אָז מָה אִם יִסְתַּבְּכוּ? מַה יִּקְרֶה?" עָנָה הַצְּבִי הָרִאשׁוֹן.

"נִתָּקַע בָּעֵצִים, וְזֶה יִכְאַב. עֲלוּלִים לְהִפָּצַע, יֵרֵד דָּם וְיִהְיֶה לֹא נָעִים", הִסְבִּיר הַצְּבִי הַשֵּׁנִי.

"אָז מַה נַעֲשֶׂה?" שָׁאַל הָרִאשׁוֹן.

"אֶהֶמְ.. אוּלַי נְקַצֵּץ אֶת הַקַּרְנַיִם? נוֹרִיד אוֹתָן, וְכָךְ נוּכַל לַעֲבֹר בַּיַּעַר בְּשָׁלוֹם", הִצִּיעַ הַצְּבִי הַשֵּׁנִי.

"לֹא, לֹא, לֹא!" קָרָא הָרִאשׁוֹן. "אֲנִי לֹא מוּכָן לִנְגֹּעַ בַּקַּרְנַיִם הַמְפֹאָרוֹת שֶׁלִּי. הֵן כָּל-כָּךְ יָפוֹת! לֹא אֶפְגַּע בָּהֶן. אֲנִי אַשְׁאִיר אֶת הַקַּרְנַיִם עַל רֹאשִׁי וְכָךְ אֶכָּנֵס לַיַּעַר, שֶׁכֻּלָּם יִרְאוּ אֵילוּ קַרְנַיִם יָפוֹת יֵשׁ לִי".

הַצְּבִי הַשֵּׁנִי מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו וְהִתְחִיל לְהוֹרִיד לְעַצְמוֹ אֶת הַקַּרְנַיִם. הוּא עָבַר אֶת הַיַּעַר בְּקַלּוּת, וּבְלִי שׁוּם בְּעָיוֹת הִצְלִיחַ לְפַלֵּס לוֹ דֶּרֶךְ בֵּין הָעֵצִים וְלָצֵאת מִן הַיַּעַר מִצִּדּוֹ הַשֵּׁנִי.

אֲבָל הַצְּבִי הָרִאשׁוֹן, שֶׁלֹּא רָצָה לְהוֹרִיד אֶת הַקַּרְנַיִם, נִכְנַס וְהִסְתַּבֵּךְ בְּעַנְפֵי הָעֵצִים, נִתְקַל בָּהֶם וְנִפְצַע. בְּקֹשִׁי רַב הִצְלִיחַ לָצֵאת לְבַסּוֹף מִן הַיַּעַר, כֻּלּוֹ פָּצוּעַ וְחָבוּל.

זֶה מַה שֶּׁקּוֹרֶה לְמִי שֶׁלֹּא מוּכָן לְוַתֵּר עַל הַ"קַּרְנַיִם" שֶׁלּוֹ – לְמִי שֶׁמִּתְגָּאֶה, שֶׁמַּרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ גָּבוֹהַּ מֵעַל כֻּלָּם. הוּא כָּל הַזְּמַן מְנַסֶּה לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הָאֲחֵרִים, אֲבָל בַּסּוֹף הוּא זֶה שֶׁסּוֹבֵל הֲכִי הַרְבֵּה, כִּי אַף אֶחָד לֹא אוֹהֵב אֲנָשִׁים גַּאַוְתָנִים.