הנזק כשאין מחמאות

נוסף למצוקה הרגשית הקבועה, משפיע החסר על התנהגותו השלילית של ה''רעב'' למחמאות. לכן לעיתים קרובות, מי שאינו מקבל מחמאות, מגיב בחוסר סבלנות לדברים פעוטים, ואף דורש מבן - זוגו לעשות עבורו, או עבור המשפחה דברים בלתי סבירים מבחינת יכולתו הגופנית לבצע, או דורש דרישות כספיות, שהן מעבר ליכולת הכספית של המשפחה.

באחת מהרצאותי, כאשר אמרתי שמתגלה שרוב רובם של קשיי הנישואין קשורים לחסר ברגשות, טען אחד המאזינים שהמקרה שלו שונה: ''רעיתי פשוט אנוכית, אין מעניין אותה אלא מילוי צרכיה. היא רוצה לנסוע לחו''ל פעמיים בשנה, להחליף את הריהוט בדירה לעיתים קרובות, וכך גם את כל סידרת הביגוד שלה''.

השבתי לו, שכל הרצונות שהזכיר מצידה של רעיתו, מוכיחים שיש לה חסר כל שהוא שהיא מנסה למלאו. יתכן מאד שהצורך שלה לנסוע לעיתים מזומנות, מוכיח, שבכך היא מממשת את ה'אני' שלה; וכך גם לגבי החלפת הרהיטים והבגדים היא סבורה, שבכך היא משיגה את אהדת הסביבה שבה היא חיה.

אילו היית מספק לה את ה'אני' שלה באמצעים המקובלים - באמצעות מחמאות ורגשות - הרי היא לא היתה צריכה לחפש תחליפים יקרים יותר. כאמור, כאשר מופיעות דרישות מסוג זה, קיימת סבירות רבה, שהן 'כלי מלחמה' להשגת השגים, כדי להרגיש ש'אני משהו', חזק, שמתיחסים אלי, כאשר אני דורש.

אני מקבל אהדה חברתית, כאשר יש לי את החפצים שקניתי.אלו הן הרגשות שהיו יכולות להיות לו, אילו היה מקבל חיזוקים רגשיים באופן מילולי מבן - הזוג, או - אז לא היה צריך לחפש תחליפים בדמות רכישות וכדומה. בנוסף לכך, גם כאשר יש לאדם צורך אמיתי למשהו ולא דוקא כתחליף להרגשה חסרה, קשה יהיה לו לבקשה בתקיפות מבן - זוג, המנהל עמו מערכת יחסים חביבה מאד, וודאי לא דרישות שהן מעבר ליכולתו.