פרשת לך לך לילדים

"וְהֶאֱמִן בַּה'" (בראשית טו, ו)

יַאשֶׁק הַכַּפְרִי הִתְגּוֹרֵר בִּכְפָר נִדָּח וְרָחוֹק. הוּא חַי חַיִּים רְגוּעִים וּשְׁקֵטִים בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִים וְהַפָּרוֹת, וְאַף פַּעַם לֹא חָשַׁב שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת אַחֶרֶת.

וְהִנֵּה, כְּשֶׁהָיָה יַאשֶׁק בֶּן שִׁשִּׁים, הִתְחִיל לְהַרְגִּישׁ פִּתְאוֹם לַחַץ בְּאֵזוֹר הַלֵּב. "אֲנִי לֹא מַרְגִּישׁ טוֹב!" אָמַר לְעַצְמוֹ בְּבֶהָלָה, "מַה זֶּה צָרִיךְ לִהְיוֹת?"

הָלַךְ יַאשֶׁק אַל גּ'וּלְיָה הַזְּקֵנָה, שֶׁיָּדְעָה לְהָכִין תְּרוּפוֹת מִצִּמְחֵי מַרְפֵּא.

"אֲנִי לֹא מַרְגִּישׁ טוֹב", אָמַר יַאשֶׁק לַזְּקֵנָה הַכַּפְרִיָּה.

"מִיָּד אָכִין לְךָ תְּרוּפַת סַבְתָּא נֶהְדֶּרֶת!" אָמְרָה הַזְּקֵנָה, וּמִהֲרָה לִקְטֹף עֲשָׂבִים שׁוֹנִים. הִיא רִחְרְחָה אֶת הָעֲשָׂבִים, בִּשְּׁלָה אוֹתָם, עִרְבְּבָה וְרָקְחָה בַּעֲבוּר יַאשֶׁק תְּרוּפָה. הוּא שָׁתָה אֶת הַמַּשְׁקֶה הַמַּר, עִקֵּם אֶת הַפַּרְצוּף וְקִוָּה שֶׁמֵּעַכְשָׁו הוּא יִהְיֶה בָּרִיא. אֲבָל לֹא כָּךְ הָיָה. מִיּוֹם לְיוֹם נִהְיְתָה הַרְגָּשָׁתוֹ שֶׁל יַאשֶׁק גְּרוּעָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו, שֶׁבָּעִיר הַגְּדוֹלָה יֵשׁ רוֹפֵא, שֶׁאֵלָיו צָרִיךְ לָלֶכֶת אִם מַרְגִּישִׁים כָּל-כָּךְ נוֹרָא. וְכָךְ נָסַע יַאשֶׁק אֶל הָרוֹפֵא הַמֻּמְחֶה. הָרוֹפֵא בָּדַק אוֹתוֹ הֵיטֵב, וְאַחַר-כָּךְ רָשַׁם מַשֶּׁהוּ עַל פֶּתֶק.

"מַהוּ הַפֶּתֶק הַזֶּה?" שָׁאַל יַאשֶׁק אֶת הָרוֹפֵא.

"הַלֵּב שֶׁלְּךָ קְצָת לֹא בְּסֵדֶר", עָנָה הָרוֹפֵא בִּקְצָרָה. "מֵהַיּוֹם, בְּכָל בֹּקֶר, עָלֶיךָ לָקַחַת כַּדּוּר".

"כַּדּוּר? אֵיזֶה כַּדּוּר? כְּמוֹ זֶה שֶׁהַיְלָדִים מְשַׂחֲקִים בּוֹ בָּרְחוֹב?" שָׁאַל יַאשֶׁק בְּתִמָּהוֹן.

"לֹא. זֶהוּ כַּדּוּר קְטַנְטַן שֶׁאוֹתוֹ תִּצְטָרֵךְ לִבְלֹעַ בְּכָל יוֹם", אָמַר הָרוֹפֵא, וְהֶרְאָה לְיַאשֶׁק כֵּיצַד נִרְאֶה כַּדּוּר שֶׁל תְּרוּפָה.

"כָּזֶה כַּדּוּר?" צָחַק יַאשֶׁק, "מַה יַעֲזֹר לִי הַכַּדּוּר הַפִּצְפּוֹן הַזֶּה? אֲנִי רוֹצֶה לְהָבִין בְּדִיּוּק אֵיךְ כַּדּוּר קָטָן יָכוֹל לְהוֹעִיל לַכְּאֵבִים הַחֲזָקִים שֶׁיֵּשׁ לִי בַּלֵּב!"

הָרוֹפֵא הִבִּיט בּוֹ בְּכַעַס: "אַתָּה רוֹצֶה לְהָבִין בְּרֶגַע אֶחָד אֵיךְ הַכַּדּוּר מַשְׁפִּיעַ עַל הַלֵּב שֶׁלְּךָ? בִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לִלְמֹד לְפָחוֹת עֶשֶׂר שָׁנִים בְּבֵית-סֵפֶר לִרְפוּאָה!"

"אִם לֹא אָבִין אֵיךְ הַכַּדּוּר הַזֶּה יַעֲזֹר לִי, לֹא אַכְנִיס אוֹתוֹ לַפֶּה!" אָמַר יַאשֶׁק. הוּא זָרַק אֶת הַכַּדּוּר עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא וְיָצָא בִּמְרוּצָה מִן הַחֶדֶר...

בְּדִיּוּק כְּמוֹ יַאשֶׁק הַכַּפְרִי מִתְנַהֲגִים בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁלֹּא תָּמִיד יְכוֹלִים לְהָבִין עַל מָה וְלָמָּה קוֹרִים דְּבָרִים בָּעוֹלָם. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְסוֹבֵב אֶת הַסִּבּוֹת, וְהוּא עָשָׂה, עוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַאֲמִין בָּזֶה בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה – לֹא לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת וְלֹא לְנַסּוֹת לְהָבִין. רַק לָלֶכֶת בִּתְמִימוּת וּלְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה בְּכָל לְבָבֵנוּ, בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּטְהוֹרָה.