לחזור בתשובה גם דרך התזונה
במהלך תהליך התשובה החלטתי שגם אני "בוחרת בחיים", כלומר, מתחילה להקפיד על תזונה על פי הדרכתו של הרב יובל הכהן אשרוב. הדס כהן ברשמים מסדנת התזונה של מכללת אילמה
- הדס כהן
- י"א חשון התשע"ד
את ימי התשובה הראשונים שלי אני זוכרת כמו אתמול. אני זוכרת את הרצון הבלתי נגמר להתקרב אליו יתברך, את השיחות האינסופיות איתו, הטיולים על הים ואת קריאת התהילים המתמשכת.
זה התחבר לכך שנושא גוף האדם עניין אותי תמיד. באוניברסיטה למדתי ביולוגיה, ועוד קודם לכן אהבתי תמיד ספורט, אנטומיה ואת הקשר ביניהם. למרות זאת, כמו ביחס להרבה דברים אחרים – גם כלפי הגוף שלי לא היתה לי שום תחושת אחריות או דאגה. סמכתי עליו שתמיד יהיה שם בשבילי ואם לא חס ושלום – נו, מה כבר יש לעשות?...
אבל במהלך תהליך התשובה החלטתי בנוסף שאני "בוחרת בחיים". בד בבד עם הדאגה לנשמה, קרי: קיום מצוות, לימוד התורה הקדושה ושינוי אורח החיים, השתדלתי לשים לב יותר להנהגות נכונות הקשורות לגוף שלי. הפכתי לתלמידה קבועה בהרצאותיו של הרב יובל הכהן אשרוב, ראש מכללת "אילמה" - מכללה לרפואה משלימה ברוח היהדות.
אט אט התעוררו בי ספקות כלפי המרצים שלי בפקולטה, שהיו ברובם רופאים. הרבה סתירות התגלו בין מה שלמדתי בפקולטה אודות גוף האדם ובין ההנהגות שלנו בחיי היום-יום, והפער הלך וגדל. נוכחתי לדעת כי למרות שהרפואה יודעת לא הרבה יותר ממה שהרמב"ם ע"ה כתב בנוגע לאופן בו רצוי שננהיג את גופנו – ההרגלים שלנו השתנו לחלוטין בשל השפע והפיתויים שגדלו לאין שיעור.
יותר מזה, גיליתי שברפואה המערבית אין עניין לפתור בעיות מהשורש, אלא רק לדכא את הסימפטומים של המחלה. במילים אחרות – זה לא משנה מה קורה בגוף המטופל כל עוד הוא מרגיש טוב.
בשלב הזה לא יכולתי יותר להימנע מלברר - מה עושים עם כל זה? איך מתקדמים? כששמעתי על סדנת "דרך התזונה" של מכללת "אילמה" - חמישה ימים של אכילה נכונה ולימודי בריאות טבעית בשילוב עם לימודי יהדות וחסידות - לא היססתי לרגע.
לאחר שבוע בלי קפה הגעתי לסדנה, שנערכה בקיבוץ ענבר. היה יום גשום מאד ולא היה דבר שקסם לי יותר מאשר רגיעה ממושכת בצימר שטובל באינסוף טבע ירוק ופורה שסביב הקיבוץ הקטנטן (בסה"כ 12 משפחות).
הסדנה נפתחה בהרצאה של הרב יובל אודות החשיבות שבשמירה נאותה של הגוף והצורך להתרחק ממזיקים חיצוניים. כבר באותו היום דבר המרצה, אסף בילר (ראש מגמת "יוגה משלנו" - יוגה בדרך היהדות), אודות "אכילה רוחנית" – אכילה איטית ומדודה בשעת רעב, ולא כפיצוי על חסך רגשי או בעת כעס.
בהמשך הסדנא התקיימו הרצאות רבות המקשרות בין הרוח לגוף. ביניהן שעה של דמיון מודרך עם רכז המגמה טל רוזנטל. בשיעור אחר שנקרא "שלום בעצמי" מדבר אלון וינגזין על הנהגות נכונות בשעת כעס או תסכול.
כמובן שלצד שיעורי הרוח ישנם שיעורים אודות עקרונות השיטה- מהם אבות המזון, כיצד ניתן לשלב אותם בארוחות בצורה הנכונה ביותר, והאם רצוי לאכול מכולם בכל ארוחה, ובכלל, כיצד מתכננים את הארוחות למהלך השבוע על מנת שנוציא מכל אכילה את המיטב הדרוש לגופנו.
בזמן הארוחות הסבירו חברי הצוות אודות מרכיבי הסעודה, אופן ההכנה ועל האופן בו ראוי לתכנן אותה. מסתבר שכדי להקל על שמירת אורח חיים בריא ונכון, כדאי לחשוב כל הזמן כמה צעדים קדימה – איזה מזון רצוי לאכול בכל ארוחה במשך היום, על מנת שגופי יקבל את כל הדרוש לו מבלי לסתור את הצירופים המומלצים, מתי כדאי להנביט את הקטניות כדי שתהיינה מוכנות לחמין של שבת קודש, ועוד כהנה וכהנה... בנוסף מועברים מספר שיעורים מעשיים, שמלמדים אלו חומרים ומכשירים יכולים להקל עלינו את השמירה על אורח החיים הזה ואף לעשותו למהנה.
מאז סיום הסדנא עברו יותר משלושה שבועות. למרות הכלים הרבים שקבלתי בסדנא, לא האמנתי שאצליח לשמור על השיטה גם בבית. להפתעתי הסתבר לי שזה פשוט הרבה יותר ממה שחשבתי, וברוך השם נבנית ומתייצבת לה שגרה מאוזנת ונעימה. אני חשה רעננות והתחדשות בגוף ובנפש, ואפילו תחושת הכבדות (הגופנית והנפשית) שתמיד ליוותה אצלי את יציאת שבת קודש נעלמה בזכות מעט תשומת לב, ברוך השם.לא מזמן הייתי נוכחת בהרצאה בה דיבר הרב אשרוב על החשיבות שבאחזקה נאותה של הגוף ביחד עם הנפש. הוא הסביר שכבעלי תשובה, לפעמים הטיפול בגוף נתפס כגשמי ולא שייך, אך זהו רק דמיון וייצר הרע, שהרי הגוף שלנו זקוק לנו כפי שאנו זקוקים לו.
בעזרת השם נזכה כולנו לאריכות ימים, בריאות בגוף ובנפש ושמחה אמיתית, יחד עם כל שאר הבריאה.